ילד הבועה: חלוץ הרפואה המודרנית (ש.ח) [עושים רפואה]

איך השתלת מח עצם מרפאה את 'ילדי הבועה' - והמחיר הטראגי ששילם דיוויד וטר, הילד שחי 12 שנים בתוך בועה.

הפרק השני בסדרה על סקיד (מחלת ילדי הבועה) מתמקד בהשתלת מח עצם - התרופה היחידה הקיימת למחלה הגנטית הזו. בעזרת פרופסור רז סומך מתל השומר, יובל ודן מסבירים את מנגנון ההשתלה, את האיזון העדין בין השתל למאחסן (graft versus host disease) ואת ההתקדמות הטכנולוגית שהפכה את תרומת מח העצם לפשוטה הרבה יותר מבעבר. הפרק חוזר לסיפורו של דיוויד פיליפ וטר, שעבר בגיל 12 השתלת מח עצם מאחותו קאטרין - ומסתיים בהידרדרות מצבו ובגילוי שלקה בלוקמיה. מתאים למאזינים שמתעניינים ברפואה, גנטיקה ואימונולוגיה המוגשת בצורה נגישה ומספרת סיפור.

תובנות מרכזיות

• השתלת מח עצם בסקיד דווקא קלה יחסית להשתלות אחרות, כי למטופל אין מערכת חיסון פעילה שתדחה את השתל - לפעמים אין צורך כלל בהכנה מוקדמת של הגוף.
• בהשתלת מח עצם נוצר מצב הפוך מהשתלת איברים: במקום שהגוף ידחה את השתל, השתל (מערכת חיסון חדשה ששייכת לאדם אחר) מזהה את כל הגוף כ-non-self ותוקף אותו - זוהי תגובת השתל נגד המאחסן (GVHD).
• הסוד הגדול של השתלת מח עצם הוא איזון: לתת למערכת החיסון להתאושש מספיק כדי להילחם בזיהומים, אבל לא חזק מדי כדי שלא תתקוף את הגוף - תהליך מתמשך של מעקב והתאמת מינוני תרופות.
• מושתלי איברים סולידיים סובלים למעשה מ'סקיד יאטרוגני' - חוסר חיסוני שהממסד הרפואי יוצר בכוונה בעזרת תרופות מדכאות חיסון, כדי שהאיבר החדש לא יידחה.
• תאי הגזע של מח העצם בעלי תכונת 'הומינג' - הם יודעים לזרום בזרם הדם ולבד למצוא את דרכם חזרה לתוך העצמות, פלא ביולוגי טבעי שהרפואה רק יודעת לנצל.