![הגבר המיני - כשציפייה פוגשת מציאות [עושים פסיכולוגיה]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fd3wo5wojvuv7l.cloudfront.net%2Ft_rss_itunes_square_1400%2Fimages.spreaker.com%2Foriginal%2Fac0b39ce4a65ea6430553405ed4dca70.jpg&w=3840&q=75&dpl=dpl_2gW3tsXcSBfxn4EU24ZbJEbP7szC)
הגבר המיני - כשציפייה פוגשת מציאות [עושים פסיכולוגיה]
המיתוס של 'הגבר שרוצה רק דבר אחד' לוכד זוגות במלכודת — ומאחורי המיניות הגברית מסתתר לב, צורך בקרבה ובתחושת ערך.
בפרק השני בסדרה על גבריות, ד"ר מעיין בוימן משיטה משוחחת עם הרב חנן אלרוס — מומחה לגבריות, מטפל זוגי ופסיכולוגי וכותב ספר על הנושא — על מיניות, זוגיות וגבריות אמיתית. השניים מפרקים את הציפייה שגבר חייב להיות תמיד זמין, יוזם ורוצה, ומראים כיצד היא מובילה למלכודת חסרת מוצא: גם כשהוא יוזם וגם כשהוא מפסיק ליזום, שני בני הזוג נשארים מתוסכלים ובודדים רגשית. אלרוס מסביר שהמיניות הגברית מחוברת עמוקות לרגש ולתחושת הערך, וש'קרבה דרך הגוף' אצל גברים רבים היא בעצם בקשה להרגיש אהובים ורצויים. הפרק מיועד לזוגות ותיקים, למטפלים ולכל מי שמבקש להבין את הפערים בין השפות הזוגיות — הקרבה הרגשית מול הקרבה הפיזית — וכיצד הם מייצרים לופ של ריחוק והסלמה.
תובנות מרכזיות
- ציפיות מכוונות להגשמתן: כשהן לא מתקיימות נוצרת אכזבה הדדית, אך גם כשהגבר 'תמיד רוצה' זה לעיתים קרובות לא מתאים לבת הזוג ויוצר חוויה של החפצה — תחושה שמשתמשים בה כגוף ולא רואים אותה כאדם.
- הקרבה הנשית נוטה להיות רגשית והקרבה הגברית פיזית; כשהגבר מחפש קרבה דרך מיניות, האישה מפרשת זאת כ'הוא רוצה משהו ממני', ושני הצדדים נשארים לבד רגשית למרות ששניהם בעצם רצו את אותו הדבר — קרבה.
- המלכודת דו-כיוונית: כשהגבר יוזם נוצרת דינמיקה של רודף-נרדף, וכשהוא מפסיק ליזום מתחילים 'סרטים' שאינו נמשך אליה או שיש לו מישהי אחרת — אין מצב שבו הציפייה הזו עובדת.
- ירידה בתשוקה או פגיעה בתפקוד המיני כמעט אף פעם לא קשורה לפורנו או למראה החיצוני, אלא לרוב לקשיים רגשיים בזוגיות, ביקורת, הקטנה וצרכים אחרים שאינם מסופקים — אבל גברים מתקשים לומר זאת במילים שחושפות פגיעות.
- סקס 'בשביל שירד ממני' מרגיש לגבר כמו מקבץ נדבות ומשפיל; אפשר וצריך להפריד בין תיקוף הערך ('אתה שווה בעיניי, אתה ראוי') לבין השאלה האם שוכבים או לא, ולתת לכל אחד מענה בנפרד.
כשאתה אומר 'גם לגברים יש לב' — זה נשמע מובן מאליו, אז למה זה בעצם כל כך לא ברור, וכיצד זה משפיע על האופן שבו מפרשים פגיעה בתפקוד או ירידה בתשוקה אצל גברים?