עושים כותרות עם אטילה שומפלבי Osim Kotarot
רשת עושים היסטוריה
106 פרקים
על התוכנית
פורמט חדש ברשת היסטוריה בו הכותרות הבוערות הופכות לפודקאסט קצר שנותן תוכן נוסף לחדשות
מה זה עושים כותרות עם אטילה שומפלבי Osim Kotarot?
עושים כותרות עם אטילה שומפלבי Osim Kotarot הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת רשת עושים היסטוריה. ניתוח מעמיק ומפוכח של המציאות הפוליטית, המשפטית והחברתית בישראל. בארכיון 106 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים, אורך פרק ממוצע כ-21 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 106 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-21 דקות |
| הפרק האחרון | 11 בפברואר 2021 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
בית הדין בהאג לא חוקר מדינות - הוא חוקר אנשים
אטילה שומפלבי מנהל דיונים ענייניים עם מומחים שמנסים להסביר תהליכים מורכבים. תובנה אחת שנשארת: בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו חוקר מדינות אלא בני אדם - מה שהופך אותו לאיום אישי על קצינים, פוליטיקאים ומקבלי החלטות.
השיחות שואלות אם הבחירות ברשות הפלסטינית בכלל יתקיימו או שאבו מאזן יעצור אותן ברגע האחרון, ואם העיכוב בשיחה בין ביידן לנתניהו הוא תשלום במטבע קשה על העבר.
ההאזנה נותנת הקשר וניתוח מעבר לכותרת המהבהבת, ומחברת פוליטיקה למשפט בינלאומי ולאסטרטגיה.
ניתוח מעמיק ומפוכח של המציאות הפוליטית, המשפטית והחברתית בישראל.
המנחה
לאורך הפרקים מוביל מנחה או מראיין דיונים עם מומחים ואנשי מקצוע במטרה להבין תהליכים מורכבים. הגישה המוצגת היא עניינית, אנליטית ושואפת להעמיק מעבר לרובד החדשותי המיידי.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות אינטלקטואליות עם דגש על רקע עובדתי ופרשנות מנומקת של מומחים. המבנה האופייני הוא בחינת אירוע אקטואלי מזוויות משפטיות, פוליטיות או חברתיות להבנה מקיפה.
תובנות הזהב מהארכיון
- מעבר מהנהגה מוניציפלית לפוליטיקה ארצית טומן בחובו קשיים מבניים מובנים
- למערכות משפטיות בינלאומיות יש השפעה גוברת על שיקולי הדרג הפוליטי והצבאי
- יציבות פוליטית תלויה לעיתים בפתרון מאבקי ירושה פנימיים בתוך מפלגות
- ניהול מדיניות חוץ דורש איזון בין לחצים פנימיים לבין סדרי עדיפויות גלובליים
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים העמקה בניתוח אירועים אקטואליים מורכבים וקבלת פרספקטיבה רחבה מעבר לכותרות.
השאלות הבולטות בארכיון
האם הבחירות האלה באמת יתקיימו, או שאבו מאזן יחליט שזה לא מתאים לו ויעצור את התהליך?
האם העיכוב בשיחת הטלפון בין ביידן לנתניהו הוא סוג של תשלום במטבע קשה על יחסי העבר?
מי עשוי להגיע להישפט בבית הדין האפלילי בהג ומה המשמעויות של ההחלטה שהתקבלה שם?
האם קמפיין לא יכול לעשות עבודה שלא באה בטבעיות? כלומר, קמפיין יכול גם לעצב תודעה, יכול גם לבנות איזושהי מפלגה, או שזה בלתי אפשרי אם אין שם בסיס?
האם נתניהו באמת חושב שיש קולות של ערבים שמחכים שהוא יפנה אליהם אחרי הנרטיב האנטי-ערבי שטיפח לאורך השנים?
איך מוטציה בעצם היא קורית? והאם השינוי הזה הוא טוב או רע? צריך לפחד ממנו?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
דיון על הסיבות והמשמעויות הפוליטיות האפשריות לקיום בחירות ברשות הפלסטינית לאחר כ-16 שנים ללא בחירות.
הפרק מנתח את התמורות והאינטרסים מאחורי הכרזת אבו מאזן על בחירות ברשות הפלסטינית לאחר שנים של שיתוק פוליטי. האורח מפרט את הלחצים הבינלאומיים והפנים-פלסטיניים, כולל מעורבות חמאס ושינויי הממשל בארה"ב. מאזינים יקבלו סקירה על האתגרים וההזדמנויות של ישראל בסיטואציה מורכבת זו ועל מאבקי הכוח בתוך הנהגת הפתח.
- אבו מאזן הוא הגורם היחיד שמכריע האם הבחירות אכן יתקיימו או יבוטלו ברגע האחרון.
- החידוש המרכזי הוא הסכמת חמאס להתמודד בבחירות לפרלמנט בנפרד מהנשיאות, בניגוד לעמדתם בעבר.
- קיום בחירות עשוי להבהיר את שרשרת הירושה בהנהגת הפתח, דבר שעשוי לתרום ליציבות ביום שאחרי אבו מאזן.
- ישראל ניצבת בפני דילמה מורכבת: האם לאפשר לחמאס לנהל קמפיין רשמי בגדה המערבית או להגביל את המהלך.
האם הבחירות האלה באמת יתקיימו, או שאבו מאזן יחליט שזה לא מתאים לו ויעצור את התהליך?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
[עושים כותרות] מי יהיה אבו מאזן הבא
פרקים אחרונים
[עושים כותרות] מי יהיה אבו מאזן הבא
11 בפברואר 202119 דק׳אורחים:אליורלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את התמורות והאינטרסים מאחורי הכרזת אבו מאזן על בחירות ברשות הפלסטינית לאחר שנים של שיתוק פוליטי. האורח מפרט את הלחצים הבינלאומיים והפנים-פלסטיניים, כולל מעורבות חמאס ושינויי הממשל בארה"ב. מאזינים יקבלו סקירה על האתגרים וההזדמנויות של ישראל בסיטואציה מורכבת זו ועל מאבקי הכוח בתוך הנהגת הפתח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אבו מאזן הוא הגורם היחיד שמכריע האם הבחירות אכן יתקיימו או יבוטלו ברגע האחרון.
- החידוש המרכזי הוא הסכמת חמאס להתמודד בבחירות לפרלמנט בנפרד מהנשיאות, בניגוד לעמדתם בעבר.
- קיום בחירות עשוי להבהיר את שרשרת הירושה בהנהגת הפתח, דבר שעשוי לתרום ליציבות ביום שאחרי אבו מאזן.
- ישראל ניצבת בפני דילמה מורכבת: האם לאפשר לחמאס לנהל קמפיין רשמי בגדה המערבית או להגביל את המהלך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את התמורות והאינטרסים מאחורי הכרזת אבו מאזן על בחירות ברשות הפלסטינית לאחר שנים של שיתוק פוליטי. האורח מפרט את הלחצים הבינלאומיים והפנים-פלסטיניים, כולל מעורבות חמאס ושינויי הממשל בארה"ב. מאזינים יקבלו סקירה על האתגרים וההזדמנויות של ישראל בסיטואציה מורכבת זו ועל מאבקי הכוח בתוך הנהגת הפתח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אבו מאזן הוא הגורם היחיד שמכריע האם הבחירות אכן יתקיימו או יבוטלו ברגע האחרון. · החידוש המרכזי הוא הסכמת חמאס להתמודד בבחירות לפרלמנט בנפרד מהנשיאות, בניגוד לעמדתם בעבר. · קיום בחירות עשוי להבהיר את שרשרת הירושה בהנהגת הפתח, דבר שעשוי לתרום ליציבות ביום שאחרי אבו מאזן. · ישראל ניצבת בפני דילמה מורכבת: האם לאפשר לחמאס לנהל קמפיין רשמי בגדה המערבית או להגביל את המהלך.
[עושים כותרות] ביידן נגד נתניהו: סיבוב ראשון
9 בפברואר 202118 דק׳אורחים:דן ארבללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח דן ארבל, לשעבר דיפלומט ישראלי בוושינגטון, לניתוח מדיניות החוץ של הנשיא ג'ו ביידן כלפי ישראל והמזרח התיכון. הדיון עוסק בשאלת היעדר האזכור של ישראל בנאום המדיניות הראשון של ביידן, המשמעות של היחסים האישיים עם נתניהו, והגישה של הממשל האמריקני להסכמי הנורמליזציה ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאזינים המבקשים להבין את הדינמיקה הפוליטית העדכנית בין המדינות ימצאו בשיחה ערך רב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ביידן נוקט בגישה שקולה ומנוסה, ובוחר שלא לצלול מיידית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי להימנע ממלכודות שקודמיו נפלו בהן.
- הממשל האמריקני תומך בהמשך הסכמי הנורמליזציה אך אינו מתכוון לשלם עליהם במטבע אמריקני יקר כמו עסקאות נשק או הסרת מדינות מרשימת הטרור.
- על אף הדיבורים על נקמנות אישית, נראה כי העיכוב בשיחת הטלפון בין ביידן לנתניהו משקף סדר עדיפויות רחב יותר שבו ישראל אינה נושא דחוף.
- ישראל צפויה לקבל מרחב פעולה מבלי שיופעל עליה לחץ חיצוני כבד בתקופה הקרובה, שכן הממשל ממוקד באתגרי פנים כמו הקורונה והכלכלה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח דן ארבל, לשעבר דיפלומט ישראלי בוושינגטון, לניתוח מדיניות החוץ של הנשיא ג'ו ביידן כלפי ישראל והמזרח התיכון. הדיון עוסק בשאלת היעדר האזכור של ישראל בנאום המדיניות הראשון של ביידן, המשמעות של היחסים האישיים עם נתניהו, והגישה של הממשל האמריקני להסכמי הנורמליזציה ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאזינים המבקשים להבין את הדינמיקה הפוליטית העדכנית בין המדינות ימצאו בשיחה ערך רב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ביידן נוקט בגישה שקולה ומנוסה, ובוחר שלא לצלול מיידית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי להימנע ממלכודות שקודמיו נפלו בהן. · הממשל האמריקני תומך בהמשך הסכמי הנורמליזציה אך אינו מתכוון לשלם עליהם במטבע אמריקני יקר כמו עסקאות נשק או הסרת מדינות מרשימת הטרור. · על אף הדיבורים על נקמנות אישית, נראה כי העיכוב בשיחת הטלפון בין ביידן לנתניהו משקף סדר עדיפויות רחב יותר שבו ישראל אינה נושא דחוף. · ישראל צפויה לקבל מרחב פעולה מבלי שיופעל עליה לחץ חיצוני כבד בתקופה הקרובה, שכן הממשל ממוקד באתגרי פנים כמו הקורונה והכלכלה.
[עושים כותרות] האם יחקרו אתכם בהאג?
7 בפברואר 202117 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מספק סקירה משפטית על משמעות ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגדיר את השטחים הפלסטיניים כתחום שיפוט, ובכך לאפשר חקירה פלילית של בכירים ישראלים. דוקטור גוטמן מסביר מי עלול לעמוד בפני סכנה, אילו קווי הגנה עומדים לרשות ישראל, ומדוע מדובר בתקדים מורכב. האזנה זו חיונית לכל מי שמבקש להבין את ההיבטים המשפטיים והבינלאומיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזירה הגלובלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בית הדין הבינלאומי הפלילי אינו חוקר מדינות אלא אנשים בשר ודם, מה שיוצר איום אישי על קצינים, פוליטיקאים ומקבלי החלטות.
- ההחלטה המקדמית הכירה בפלסטין כמדינה ששטחה מוגדר לפי קווי 67, מה שמאפשר לבית הדין סמכות שיפוט על עבירות שבוצעו בתחום זה מאז 2014.
- ישראל יכולה להשתמש בהסכמי אוסלו כקו הגנה משפטי, בטענה שלרשות הפלסטינית אין סמכות שיפוט על ישראלים, ולכן אינה יכולה להאציל סמכות כזו לגוף בינלאומי.
- ישראל נסמכת על עיקרון המשלימות, הטוען כי אין צורך בחקירה בינלאומית מכיוון שיש לה מערכת משפט עצמאית וחזקה שחוקרת חשדות לפשעי מלחמה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מספק סקירה משפטית על משמעות ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגדיר את השטחים הפלסטיניים כתחום שיפוט, ובכך לאפשר חקירה פלילית של בכירים ישראלים. דוקטור גוטמן מסביר מי עלול לעמוד בפני סכנה, אילו קווי הגנה עומדים לרשות ישראל, ומדוע מדובר בתקדים מורכב. האזנה זו חיונית לכל מי שמבקש להבין את ההיבטים המשפטיים והבינלאומיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזירה הגלובלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בית הדין הבינלאומי הפלילי אינו חוקר מדינות אלא אנשים בשר ודם, מה שיוצר איום אישי על קצינים, פוליטיקאים ומקבלי החלטות. · ההחלטה המקדמית הכירה בפלסטין כמדינה ששטחה מוגדר לפי קווי 67, מה שמאפשר לבית הדין סמכות שיפוט על עבירות שבוצעו בתחום זה מאז 2014. · ישראל יכולה להשתמש בהסכמי אוסלו כקו הגנה משפטי, בטענה שלרשות הפלסטינית אין סמכות שיפוט על ישראלים, ולכן אינה יכולה להאציל סמכות כזו לגוף בינלאומי. · ישראל נסמכת על עיקרון המשלימות, הטוען כי אין צורך בחקירה בינלאומית מכיוון שיש לה מערכת משפט עצמאית וחזקה שחוקרת חשדות לפשעי מלחמה.
[עושים כותרות] למה התרסק רון חולדאי?
1 בפברואר 202117 דק׳[עושים כותרות] החיזור המוזר של נתניהו
14 בינואר 202120 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחת עצילה שונפלוי את הכתבת הפוליטית מורן אזולאי לשיחה על הדרמות במערכת הבחירות הישראלית. הן דנות בניסיונותיו של נתניהו לפנות אל הקהל הערבי לאחר שנים של יחס לעומתי, ובוחנות את מערכת היחסים המתוחה בין נפתלי בנט לגדעון סער בימין. הפרק מספק מבט מפוכח על הסיכויים והסיכונים הפוליטיים של כל צד, ומסביר מדוע לא צפויים חיבורים פוליטיים לפני פתיחת הקלפיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נתניהו משחק בזירה חדשה ולא מוכרת לו בניסיון להשיג קולות בחברה הערבית, מהלך שטומן בחובו סיכון אלקטורלי גבוה.
- ההיסטוריה הפוליטית מראה שחיבורים מאולצים בין מפלגות ימניות נוטים להביא פחות מנדטים מאשר ריצה בנפרד.
- קיימת תהום אידיאולוגית ואסטרטגית בין גדעון סער, שפוסל את נתניהו באופן מוחלט, לבין נפתלי בנט, שמסרב לשלול ישיבה עמו.
- התחרות על הקהל הימני המאוכזב מהליכוד מייצרת מתח משמעותי בין בנט לסער, גם ללא איבה אישית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארחת עצילה שונפלוי את הכתבת הפוליטית מורן אזולאי לשיחה על הדרמות במערכת הבחירות הישראלית. הן דנות בניסיונותיו של נתניהו לפנות אל הקהל הערבי לאחר שנים של יחס לעומתי, ובוחנות את מערכת היחסים המתוחה בין נפתלי בנט לגדעון סער בימין. הפרק מספק מבט מפוכח על הסיכויים והסיכונים הפוליטיים של כל צד, ומסביר מדוע לא צפויים חיבורים פוליטיים לפני פתיחת הקלפיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נתניהו משחק בזירה חדשה ולא מוכרת לו בניסיון להשיג קולות בחברה הערבית, מהלך שטומן בחובו סיכון אלקטורלי גבוה. · ההיסטוריה הפוליטית מראה שחיבורים מאולצים בין מפלגות ימניות נוטים להביא פחות מנדטים מאשר ריצה בנפרד. · קיימת תהום אידיאולוגית ואסטרטגית בין גדעון סער, שפוסל את נתניהו באופן מוחלט, לבין נפתלי בנט, שמסרב לשלול ישיבה עמו. · התחרות על הקהל הימני המאוכזב מהליכוד מייצרת מתח משמעותי בין בנט לסער, גם ללא איבה אישית.
[עושים כותרות] עד כמה המוטציות צריכות להפחיד אותנו?
5 בינואר 202120 דק׳אורחים:פרופסור סיריל כהןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק בהגדרת המושג מוטציה כשינוי אקראי בחומר הגנטי, DNA או RNA, ובוחן את השפעותיה על יצורים ונגיפים. פרופסור סיריל כהן מפרט כיצד מוטציות נוצרות, ומסביר כיצד ההבחנה בין טוב לרע תלויה בנסיבות ובפרספקטיבה. הפרק משתמש בדוגמאות מנגיפי שפעת וקורונה כדי להסביר את תהליך הברירה הטבעית, שבו מוטציות מעניקות יתרון הישרדותי שמוביל להתפשטות נגיפים חדשים. זהו פרק מומלץ למי שמבקש להבין את הבסיס המדעי מאחורי הכותרות על מוטציות בנגיפים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מוטציה מוגדרת כשינוי אקראי ברצף האותיות של החומר הגנטי.
- ההגדרה האם מוטציה היא חיובית או שלילית תלויה לחלוטין בנסיבות ובפרספקטיבה.
- נגיפים עוברים מוטציות בתדירות גבוהה יותר ממרבית היצורים בטבע.
- מוטציות המעניקות יתרון הישרדותי, כמו קצב שכפול מהיר יותר, מאפשרות לנגיף להשתלט על האוכלוסייה בתהליך של ברירה טבעית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט עוסק בהגדרת המושג מוטציה כשינוי אקראי בחומר הגנטי, DNA או RNA, ובוחן את השפעותיה על יצורים ונגיפים. פרופסור סיריל כהן מפרט כיצד מוטציות נוצרות, ומסביר כיצד ההבחנה בין טוב לרע תלויה בנסיבות ובפרספקטיבה. הפרק משתמש בדוגמאות מנגיפי שפעת וקורונה כדי להסביר את תהליך הברירה הטבעית, שבו מוטציות מעניקות יתרון הישרדותי שמוביל להתפשטות נגיפים חדשים. זהו פרק מומלץ למי שמבקש להבין את הבסיס המדעי מאחורי הכותרות על מוטציות בנגיפים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מוטציה מוגדרת כשינוי אקראי ברצף האותיות של החומר הגנטי. · ההגדרה האם מוטציה היא חיובית או שלילית תלויה לחלוטין בנסיבות ובפרספקטיבה. · נגיפים עוברים מוטציות בתדירות גבוהה יותר ממרבית היצורים בטבע. · מוטציות המעניקות יתרון הישרדותי, כמו קצב שכפול מהיר יותר, מאפשרות לנגיף להשתלט על האוכלוסייה בתהליך של ברירה טבעית.
[עושים כותרות] ביי שקל, ביי דולר
3 בינואר 202122 דק׳[עושים כותרות] האם חברות הסייבר ההתקפי לקראת חיסול?
23 בדצמבר 202018 דק׳[עושים כותרות] מסע בארץ הפייק של חיסוני הקורונה
20 בדצמבר 202021 דק׳[עושים כותרות] מאחורי הקלעים: מלחמת הסייבר של ישראל
17 בדצמבר 202029 דק׳אורחים:יועל חסוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט דן בכישלון הפוליטי של רון חולדאי במעבר מהשלטון המוניציפלי בתל אביב לפוליטיקה הארצית, תוך השוואה למקרים קודמים כמו עמרם מצנע. האורח, יועל חסון, מנתח את ההבדלים בין ניהול עיר לניהול מפלגה ומדוע הקמת מיזמים פוליטיים מונעי יחסי ציבור נועדו לכישלון לטווח ארוך. הפרק מציע זווית ביקורתית על מצבו של המחנה הליברלי בישראל והצורך במנהיגות בעלת שורשים ודרך, ולא רק כוכבים מזדמנים. מומלץ למי שמעוניין להבין את מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית והתהליכים המפרקים את המרכז-שמאל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפוליטיקה המוניציפלית מייצרת אשליה של שליטה אבסולוטית שאינה מתרגמת לפוליטיקה ארצית תלויית קואליציות.
- הקמת מפלגות כמיזמים מבוססי יחסי ציבור ללא תשתית פוליטית שורשית גורמת לאובדן נאמנות של מצביעים ופעילים כאחד.
- הבוחרים במרכז-שמאל מעדיפים כיום מנהיגות שנאבקת מתוך המערכות הקיימות על פני פוליטיקה של כוכב נולד.
- היעדר שקיפות ושיתוף ציבור בתוך המפלגות החדשות הופך אותן לחברות פרטיות שאינן בנות-קיימא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט דן בכישלון הפוליטי של רון חולדאי במעבר מהשלטון המוניציפלי בתל אביב לפוליטיקה הארצית, תוך השוואה למקרים קודמים כמו עמרם מצנע. האורח, יועל חסון, מנתח את ההבדלים בין ניהול עיר לניהול מפלגה ומדוע הקמת מיזמים פוליטיים מונעי יחסי ציבור נועדו לכישלון לטווח ארוך. הפרק מציע זווית ביקורתית על מצבו של המחנה הליברלי בישראל והצורך במנהיגות בעלת שורשים ודרך, ולא רק כוכבים מזדמנים. מומלץ למי שמעוניין להבין את מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית והתהליכים המפרקים את המרכז-שמאל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפוליטיקה המוניציפלית מייצרת אשליה של שליטה אבסולוטית שאינה מתרגמת לפוליטיקה ארצית תלויית קואליציות. · הקמת מפלגות כמיזמים מבוססי יחסי ציבור ללא תשתית פוליטית שורשית גורמת לאובדן נאמנות של מצביעים ופעילים כאחד. · הבוחרים במרכז-שמאל מעדיפים כיום מנהיגות שנאבקת מתוך המערכות הקיימות על פני פוליטיקה של כוכב נולד. · היעדר שקיפות ושיתוף ציבור בתוך המפלגות החדשות הופך אותן לחברות פרטיות שאינן בנות-קיימא.
פודקאסטים דומים
פודקאסט פוליטיקה אקטואלית
אופק אורי
120 ואחת | מורן אזולאי
מורן אזולאי | Be.po
הסכת אוסלו
מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה
Free ישראל
Free ישראל
המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour
כאן | Kan
קטעים משידור
גלצ