![הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fd3wo5wojvuv7l.cloudfront.net%2Ft_rss_itunes_square_1400%2Fimages.spreaker.com%2Foriginal%2F34094afd134cb78be6e7518711b54059.jpg&w=384&q=75)
הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 9 בנובמבר 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 5 דק׳ (ארוך ב-28% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | הבסיס המיקרו כלכלי של המקרו כלכלה |
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
על מה הפרק?
רוברט הול ומייק וודפורד קיבלו את פרס נובל בכלכלה על הבסיס המיקרו כלכלי של מדיניות הייצוב: מודל קיינסיאני חדש עם ציפיות רציונליות וקשיחות מחירים, ותצרוכת לפי הכנסה פרמננטית.
פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב מסביר שרוברט הול מסטנפורד ומייק וודפורד מקולומביה זכו בפרס על עיצוב מקרו כלכלי. וודפורד ביסס מחדש את קיינס על אופטימיזציה, ציפיות רציונליות ושיווי משקל כללי, עם חיכוכי מחירים; המודל הקיינסיאני החדש הוא כלי העבודה העיקרי של בנק ישראל, הפד, הבנק המרכזי האירופי ובנק אוף אינגלנד. הול הראה ב־1978 שהתצרוכת הפרטית בארה״ב מתנהגת כהילוך מקרי לפי הכנסה פרמננטית, ובמאמר עם ריק משקין מ־1982 מצא שכ־20% ממשקי הבית אינם יכולים ללוות וחיים מהיד לפה. בשנות ה־70 הסטגפלציה שברה את עקומת פיליפס, וב־2021 עד 2022 בנקים מרכזיים פיגרו בהעלאת ריבית אחרי שזיהו את הזעזוע כהיצע בלבד.
סטנלי פישר שאל את הול באיזה סם השתמש כשכתב את מאמר התצרוכת של 1978, והרעיון שנשמע אז מופרך הפך לאלף בית של מקרו כלכלה.
/ תובנות מרכזיות
- בשפל של 1929 עד 1933 התוצר בארה״ב ירד ב־27%, הבורסה נפלה ב־90% והאבטלה הגיעה ל־25%.
- לוקאס טען שעם ציפיות רציונליות אין תחלופה יציבה בין אינפלציה לאבטלה; וודפורד שחזר תובנות קיינסיאניות כי המחירים לא מתיישרים מיד.
- כלל טיילור: אם האינפלציה עולה בנקודת אחוז, הריבית צריכה לעלות ביותר מנקודת אחוז.
- בטורקיה לחץ ארדואן להוריד ריבית כשהאינפלציה עלתה, החליף ארבעה נגידים, והאינפלציה הגיעה ל־80%; אחרי חזרה להעלאת ריבית היא ירדה לסביבות 26% עד 30%.
- מודלי HANK של בן מול, גריג קפלן וג'יאלוקה ויולנטה משלבים הטרוגניות של משקי בית במודל הקיינסיאני החדש, ועדיין לא נכנסו לבנקים מרכזיים.
אם בני אדם רציונליים ומבינים שהממשלה תיקח מהם בעתיד את הכסף שחילקה במיתון, למה שלא יחסכו אותו במקום להוציא על צריכה?
- 1לפני עידוד ביקושים, להבחין אם הזעזוע הוא מצד ההיצע או מצד הביקוש.
- 2כשהאינפלציה מעל היעד, לא להוריד ריבית ולא להסתפק בהעלאה של אחד לאחד.
- 3בתכנון תמריץ פיסקלי, להפריד בין משקי בית שיכולים ללוות לבין כ־20% שחיים מהיד לפה.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
ציר זמן
- אירוע ב-1978
- אירוע ב-1982
- אירוע ב-2021
- אירוע ב-2022
מתיאור הפרק
פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו לתיאוריות עדכניות, המבוססות על מילטון פרידמן ונוספים, המדייקות את ההבנה של מחזורי עסקים ומסייעות לממשלות ולבנקים מרכזיים לעצב מדיניות ייצוב. לקראת סיום הבנו מה חידשו במחקרם חתני הפרס של השנה, ואף נגענו בחזית המחקר כיום, ומה צופן העתיד בתחום. עורכת ראשית: שלי נוי מנ
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
160 פרקים של עושים חשבון Osim Heshbon = 160 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.