תיווך פיננסי - המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

פרופסור עומר מואב ושירה הדס נקר מסבירים את מושג 'קללת המנצח', מצב שבו הזוכה במכרז הפסיד מעצם הזכייה, כי הציע יותר מהערך האמיתי. הם מבחינים בין מכרזים על ערך סובייקטיבי לבין ערך אובייקטיבי לא-ידוע (כמו מאגר גז או נפט), ומראים איך פערי מידע בין מעריכים יוצרים את הקללה. הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש. הפרק מלא דוגמאות מהעולם האמיתי. שווה למי שאוהב כלכלה, מכרזים ותורת המשחקים.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

קללת המנצח: במכרז על ערך אובייקטיבי לא-ידוע, מי שזוכה הוא לרוב מי שהעריך הכי גבוה, סימן שכנראה טעה כלפי מעלה. · המושג נולד בשנות החמישים בארה"ב עם מכרזי קידוחי נפט במפרץ מקסיקו, כשחברות שזכו פשטו רגל בגלל הערכות שגויות. · הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש; ככל שיש יותר מתחרים, יש להוריד עוד, ההפך ממכרז על ערך ידוע. · במכרז על ערך סובייקטיבי וידוע, יותר מתחרים מעלים את המחיר למוכר, אך בקללת המנצח זה עובד הפוך. · חשיפת מידע היא יתרון למוכר, היא מצמצמת את פערי האינפורמציה שמהם נובעת קללת המנצח.

מתיאור הפרק

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה