עושים חשבון Osim Heshbon

רשת עושים היסטוריה

160 פרקים

פודקאסט כלכלי שבו פרופ' עומר מואב ושירה הדס נקר לוקחים כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים ומפרקים אותם לגורמים כדי להבין מה באמת מניע את הכלכלה בישראל ובעולם. בכל פרק הם משוחחים עם חוקרים ואנשי מקצוע על יוקר המחיה, שווקים, מדיניות ותקציבים, ומשלבים נתונים, מחקר והיגיון בריא כדי להסביר איך החלטות כלכליות גדולות מתורגמות לחיים של כל אחת ואחד מאיתנו. לעוד פודקאסטים מרתקים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

יוקר המחיה הוא לא האינפלציה ולא סיסמה פוליטית — הוא שילוב של תוצר נמוך לנפש ומחירים מנופחים על דיור ומזון, וזה מה שבאמת שוחק את הישראלים.

פרק עם פרופסור עומר מואב, שירה הדס נקר ופרופסור יוסי שפיגל (הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מומחה למבנה שווקים ומחירים מופרזים) שמפרק את המושג העמום 'יוקר המחיה'. השלושה מבחינים בין שני מובנים שונים: רמת חיים — כלומר ההכנסה ביחס לעלות סל המוצרים, שנמדדת דרך התוצר הריאלי לנפש מתוקנן לכוח קנייה (PPP); לבין השוואת מחירים ישירה של אותו סל בדולרים בין מדינות. הם מסבירים מדוע אינפלציה של 2-3 אחוז כלל אינה מדד ליוקר המחיה (היא מעלה מחירים והכנסה במקביל), מדוע ישראל צונחת ממקום 15 בעולם בתוצר לנפש למקום 30-40 כשמתקננים לכוח קנייה, ומציגים נתונים ממכון אהרון לפיהם ישראל יקרה משמעותית בדיור ובמזון — שני המרכיבים המרכזיים בסל הצריכה. מתאים למי שמתבלבל מהשיח הפוליטי ורוצה הבנה כלכלית מסודרת של למה החיים בארץ מרגישים יקרים.

אינפלציה אינה יוקר מחיה: היא מעלה את המחירים ואת ההכנסה הממוצעת כמעט אחד לאחד, ולכן התוצר הריאלי וכוח הקנייה הממוצע אינם מושפעים ממנה — מתמטית, היא מעלה גם את המונה וגם את המכנה באותה מידה.
ל'יוקר מחיה' יש שני מובנים נפרדים: רמת חיים (תוצר ריאלי לנפש מתוקנן ל-PPP) לעומת השוואת מחיר ישיר של אותו סל מוצרים בדולרים בין מדינות.
ישראל נמצאת בערך במקום 15 בעולם בתוצר לנפש בדולרים, אך צונחת למקום 30-40 כשמתקננים לכוח קנייה — הפער הזה הוא בדיוק תופעת ה-PPP שצרכנים חשים מול ארצות הברית.
לפי נתוני מכון אהרון, דיור הוא 27% מסל הצריכה הישראלי ומזון 17%; ישראל יקרה ב-26% בדיור וב-27% במזון מול מדינות עשירות, וב-85% בדיור וב-39% במזון מול מדינות מפותחות 'עניות' כמו יוון וקפריסין.
פריון העבודה הכללי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, אך בסקטור ההייטק הוא גבוה במיוחד — מה שיוצר פיצול: מי שמחובר להייטק שומר על רמת חיים סבירה ואף עולה, ומי שלא נשחק; ובכל זאת בעשור 2010-2020 מדד הג'יני (אי-השוויון) דווקא ירד בעקביות.
השוואת מחירים בין מדינות קשה כי הרגלי הצריכה והמוצרים עצמם שונים — אפילו אותו אדם צורך סל שונה בישראל ובארצות הברית, כך שאין באמת 'אותו סל' להשוות.

השאלה הבולטת בפרק

אם המדינה שואפת ליעד אינפלציה של 2-3 אחוז עלייה במחירים בכל שנה, האם זה לא הפוך לגמרי מהבטחת הפוליטיקאים להוריד את יוקר המחיה?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט כלכלי שבו פרופ’ עומר מואב ושירה הדס נקר מפרקים כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים כדי להבין מה באמת מניע את הכלכלה — מבית רשת עושים היסטוריה.

מגישים: פרופ’ עומר מואב ושירה הדס נקר
פירוק של כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים
שילוב של נתונים, מחקר והיגיון בריא
מבית רשת עושים היסטוריה

כלכלה נשמעת לרוב כמו משהו רחוק — מספרים, אחוזים והחלטות של אנשים אחרים. “עושים חשבון” מבקש להחזיר אותה אלינו, ולהראות איך היא נוגעת בחיים של כל אחד ואחת.

במרכז התוכנית עומדים פרופ’ עומר מואב ושירה הדס נקר. בכל פרק הם לוקחים כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים ומפרקים אותם לגורמים, כדי להבין מה באמת מניע את הכלכלה בישראל ובעולם.

השיטה משלבת כמה רבדים: נתונים, מחקר והיגיון בריא. במקום אמירות כלליות, הפודקאסט נשען על מספרים ועל שיחות עם חוקרים ואנשי מקצוע סביב יוקר המחיה, שווקים, מדיניות ותקציבים.

המטרה המוצהרת היא לתרגם — להראות איך החלטות כלכליות גדולות הופכות בסופו של דבר לחיים של כל אחד מאיתנו. זו הזווית שהופכת את הנושאים היבשים לכאורה לרלוונטיים.

החיבור לרשת עושים היסטוריה מבטיח את אותה גישה של עומק והסבר נגיש שמאפיינת את הרשת.

למי שרוצה להבין את החדשות הכלכליות מעבר לכותרת, ולקבל כלים לחשוב על מה שקורה בשוק, “עושים חשבון” מציע שילוב נדיר של רצינות מקצועית ובהירות.

כלכלהאקטואליהפיננסיםיוקר המחיהעושים היסטוריהפודקאסט ישראלי

הפרק האחרון25 במאי 2026

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

פרופ' יוסי שפיגל מסביר מה זה באמת יוקר מחייה והאם ריכוזיות ומונופולים הם לב הבעיה.

פרק עם פרופסור יוסי שפיגל על יוקר המחייה בישראל: מה זה בכלל יוקר מחייה, האם הוא עולה בגלל האינפלציה ומה עומד מאחוריו. הדיון בוחן את תפקיד הריכוזיות והמונופולים ומה ניתן לעשות כדי להוריד מחירים ולשפר את רווחת הציבור. מתאים למי שרוצה הבנה כלכלית מעמיקה של אחת השאלות הבוערות במשק.

האם הריכוזיות והמונופולים הם באמת לב בעיית יוקר המחייה
הקשר בין אינפלציה לבין יוקר המחייה

פרקים אחרונים

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]
25 במאי 202648 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' יוסי שפיגל מסביר מה זה באמת יוקר מחייה והאם ריכוזיות ומונופולים הם לב הבעיה.
פרק עם פרופסור יוסי שפיגל על יוקר המחייה בישראל: מה זה בכלל יוקר מחייה, האם הוא עולה בגלל האינפלציה ומה עומד מאחוריו. הדיון בוחן את תפקיד הריכוזיות והמונופולים ומה ניתן לעשות כדי להוריד מחירים ולשפר את רווחת הציבור. מתאים למי שרוצה הבנה כלכלית מעמיקה של אחת השאלות הבוערות במשק.
- האם הריכוזיות והמונופולים הם באמת לב בעיית יוקר המחייה
- הקשר בין אינפלציה לבין יוקר המחייה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]
4 במאי 202635 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
האם אפשר לממן ממשלה ממס כבד על קרקע? צלילה למשנתו של הנרי ג'ורג'.
לבקשת המאזינים, הפרק מוקדש להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית שבמרכזה שילוב של קפיטליזם עם מס כבד על קרקע. הדיון שואל אם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות שסביבם קמה תנועת ה'ג'ורג'יזם'. מתאים לחובבי כלכלה והיסטוריה של רעיונות כלכליים.
- מה חשבו על משנת ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן
- האם מס על קרקע יכול לממן ממשלה שלמה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]
12 באפריל 202652 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' מומי דהן על ניידות כלכלית, פריפריה, עוני והאם יש בסיס לטענות על פערים עדתיים.
פרק עם פרופסור מומי דהן על ניידות כלכלית-חברתית בישראל, על הפריפריה, העוני ומדיניות לטיפול בו, ועל הפערים בין ערבים ליהודים ובין אשכנזים למזרחים. השאלה המרכזית - האם יש בסיס לטענות הפוליטיות על פערים עדתיים משמעותיים. מתאים למי שמתעניין בכלכלה חברתית ופערים בישראל.
- האם באמת קיימים פערים עדתיים משמעותיים בישראל - או שזו רטוריקה פוליטית
- מדיניות כלכלית אפשרית לטיפול בעוני ובפריפריה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]
30 במרץ 202655 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' מומי דהן על אי שוויון בהכנסות, מדינת הרווחה ודפוסי הצבעה בישראל.
פרק עם פרופסור מומי דהן על אי שוויון בהכנסות ועל מדיניות לצמצומו, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובתוכן, וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר לפחות. מתאים למתעניינים בכלכלת רווחה ופוליטיקה.
- הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין דפוסי ההצבעה בישראל
- אי שוויון בתוך קבוצות אוכלוסייה ולא רק ביניהן
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תיווך פיננסי - המחקר הכלכלי [עושים חשבון]
15 במרץ 202646 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
צלילה אקדמית לעולם התיווך הפיננסי והאשראי לעסקים קטנים, דרך תיאוריות של חתני פרס נובל.
פרק שצולל למחקר הכלכלי של התיווך הפיננסי, ובמיוחד האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הוא עובר על מודל 'הלימונים' של אקרלוף, מודל ה'איתות' של ספנס ו'הקצאת אשראי' של שטיגליץ, ועל צד הביקוש - הרתיעה של יזמים מאשראי ועודף האופטימיות שלהם. מתאים למי שאוהב כלכלה אקדמית מעמיקה.
- איך בעיית 'הלימונים' של אקרלוף מסבירה כשלים בשוק האשראי
- עודף האופטימיות של יזמים והרתיעה שלהם מנטילת אשראי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]
4 במרץ 202651 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
על הילודה הנמוכה במדינות מפותחות ועל ההשפעות הכלכליות של הגירה - בניגוד לטענות פופולריות.
פרק שפותח בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, תוכניות לעידודה ולמה זו בכלל בעיה, וכיצד זה קשור להגירה. בהמשך דיון על השלכות ההגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה בניגוד לטענות פופולריות, והיכן דווקא פוגעים. מתאים למתעניינים בדמוגרפיה וכלכלת הגירה.
- מדוע מהגרים מועילים לכלכלה - בניגוד לעמדות מקובלות
- הקשר בין ילודה נמוכה במדינות מפותחות לבין הצורך בהגירה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.