עושים חשבון Osim Heshbonפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
160 פרקים
על התוכנית
פודקאסט כלכלי שבו פרופ' עומר מואב ושירה הדס נקר לוקחים כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים ומפרקים אותם לגורמים כדי להבין מה באמת מניע את הכלכלה בישראל ובעולם. בכל פרק הם משוחחים עם חוקרים ואנשי מקצוע על יוקר המחיה, שווקים, מדיניות ותקציבים, ומשלבים נתונים, מחקר והיגיון בריא כדי להסביר איך החלטות כלכליות גדולות מתורגמות לחיים של כל אחת ואחד מאיתנו. לעוד פודקאסטים מרתקים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״. הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה עושים חשבון Osim Heshbon?
עושים חשבון Osim Heshbon הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת רשת עושים היסטוריה. ניתוח כלכלי-חברתי מעמיק ומפוכח של המציאות הישראלית ללא קיצורי דרך. בארכיון 160 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-50 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 160 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-50 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
"אינפלציה אינה יוקר מחיה" - מתי תחושה מטעה ומתי המספרים צודקים
פרופ' עומר מואב ועמיתיו מפרקים את המושג העמום "יוקר המחיה" ומבחינים בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שהמדדים באמת אומרים - למשל שאינפלציה מעלה מחירים והכנסה כמעט אחד לאחד, ולכן כוח הקנייה הממוצע לא נפגע ממנה.
החוט החוזר הוא דרישה לדיוק: שמוביליות חברתית היא תהליך דורי של עשרות שנים ולא שינוי נקודתי, ושנורמות חברתיות משפיעות על החלטות כלכליות לא פחות מתמריצים. הדיון נע בין אקדמיה ליישום במציאות הישראלית.
כלים לקרוא נכון את הכלכלה ואת החברה - ולשאול את השאלות הנכונות.
ניתוח כלכלי-חברתי מעמיק ומפוכח של המציאות הישראלית ללא קיצורי דרך.
המנחה
הפודקאסט מובל על ידי מנחים בעלי רקע מקצועי המפגינים שליטה בתחומי הכלכלה ומדעי החברה. המנחים מנהלים דיונים מעמיקים, שקולים ורציניים, תוך שילוב בין אקדמיה לבין יישום במציאות הישראלית, ושואפים לפשט מורכבויות ללא פשרנות.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון אינטלקטואלי ורציני, עם קצב דיון מנומק ומעמיק. המבנה האופייני כולל ניתוח אקדמי של סוגיות מאקרו-כלכליות וחברתיות, תוך ביסוס הדיון על נתונים, תיאוריות כלכליות וניתוחי עומק.
תובנות הזהב מהארכיון
- תהליכים של מוביליות חברתית וצמצום פערים הם תהליכים דוריים ממושכים ולא שינויים נקודתיים.
- יש להפריד בין תפיסה אינטואיטיבית לבין המדדים הכלכליים המדויקים המגדירים תופעות כגון יוקר מחיה או אינפלציה.
- נורמות חברתיות והשפעת הסביבה משפיעות על קבלת החלטות כלכליות ודמוגרפיות לא פחות מתמריצים כספיים ישירים.
- כשלים במנגנוני השוק, כגון אסימטריה במידע, פוגעים משמעותית ביעילות הכלכלית ובקצאת המשאבים.
- מדיניות כלכלית נכונה צריכה להבחין בין מצב הנובע מחסמים מבניים המונעים מיצוי פוטנציאל לבין מצב הנובע מבחירה אישית.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המעוניינים בהבנה כלכלית וחברתית מעמיקה של המציאות הישראלית, ומחפשים כלים לניתוח סוגיות מורכבות מעבר לשיח הפוליטי השטחי.
השאלות הבולטות בארכיון
איך קוואנטום הולך להשפיע על הכלכלה?
למה אנשים מורישים, בטעות או כי אכפת להם מהילדים, ואיך התשובה משנה את השאלה אם מוצדק למסות ירושה?
איך הבטחה להוריד את יוקר המחיה מתיישבת עם זה שהמדינה דווקא רוצה אינפלציה של 2-3 אחוז בכל שנה?
מהם שלושת הנושאים המרכזיים שצריך לטפל בהם כבר בממשלה הקרובה?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
פרופ' עומר מואב ושירה הדס נקר מפרקים כותרות ומחקרים כלכליים - על אי-שוויון, מוביליות חברתית וצמצום הפער מזרחים-אשכנזים - מבית עושים היסטוריה.
- הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים, שנשמר יציב חמישה עשורים, החל להצטמצם משמעותית - וזה לא קרה בבת אחת אלא כתהליך דורי שהובל בעיקר דרך חינוך.
- מוביליות חברתית דורשת עשורים להבשיל, כי היא תלויה ברכישת השכלה ובהשתלבות של דורות ההמשך בשוק העבודה.
- אי-שוויון נחשב בעייתי בעיקר כשהוא נובע מחסמים שמונעים מקבוצות למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהן - לא כל הכנסה נמוכה היא כשל.
- "האם לנער חרדי יש בחירה חופשית אם המערכת מונעת ממנו השכלה בסיסית?" - השאלה שחושפת את הגבול בין בחירה להיעדר ברירה.
הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים נשמר יציב במשך חמישה עשורים - ואז התחיל להצטמצם. ב"עושים חשבון", פרופ' עומר מואב מתעקש על הנקודה שקל לפספס: זה לא קרה בבת אחת. זה תהליך דורי, איטי, שהובל בעיקר דרך חינוך והשתלבות בשוק העבודה של הדור הבא.
זה בדיוק מה שהפודקאסט עושה - לוקח כותרת או מחקר ומפרק אותו עד שמבינים מה באמת מניע את הכלכלה. מואב ושירה הדס נקר לא מסתפקים באינטואיציה; הם מצליבים נתונים עם היגיון. כשמדברים על מוביליות חברתית, התובנה לא נעימה למי שמחפש פתרון מהיר: זה לוקח עשורים, כי הכל תלוי בהשכלה ובדור שאחרי.
חלק מהעוצמה של ההסכת היא דווקא ההבחנות הזהירות. לא כל הכנסה נמוכה היא כשל, מסביר אחד האורחים; אי-שוויון נעשה בעייתי בעיקר כשהוא נובע מחסמים שמונעים מקבוצה שלמה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה. ההבדל בין "מעט" ל"חסום" הוא מהותי.
ומכאן צומחת השאלה שנשארת בראש: האם לנער חרדי יש באמת בחירה חופשית, אם המערכת מונעת ממנו את ההשכלה הבסיסית שתאפשר לו להתפרנס? זה רגע שבו הכלכלה מפסיקה להיות מספרים והופכת לשאלה על צדק - בדיוק האזור שבו הפודקאסט הזה הכי טוב.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]
פרקים אחרונים
האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]
26 באוקטובר 202641 דק׳עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]
12 באוקטובר 20261 שע׳ 1 דק׳מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]
28 בספטמבר 20261 שע׳ 0 דק׳אורחים:יוסי שפיגללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בישראל הוטל מס עיזבון משנת 1949 ובוטל לחלוטין ב-1981, כי הכניס פחות מאחוז אחד מסך הכנסות המדינה ממיסים ויצר המון בעיות. היום אין אירוע מס בהורשה בישראל, והיורש נכנס לנעלי המוריש ומשלם מס שבח או מס רווחי הון רק כשהוא מוכר את הנכס. בבריטניה המס מתחיל מ-325 אלף פאונד בשיעור של 40 אחוז, ושינוי בהגדרת התושבות החיל אותו גם על נכסים בחו״ל של מי שהחזיק דירה שם עשר שנים מתוך עשרים. בארה״ב סף הפטור הפדרלי גבוה מאוד, כ-13.6 מיליון דולר ליחיד, כך שהמס נוגע כמעט רק באלפיון העליון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מס ירושה בלי מגבלה על מתנות כמעט חסר משמעות, כי רוב האנשים גוססים לפני מותם ויכולים להעביר את הרכוש לילדים מראש.
- חוק שבע השנים הבריטי יוצר אי צדק: שני אנשים שנתנו לילדיהם אותה דירה, ואחד מהם מת חודש אחרי, ילדיו ישלמו 40 אחוז והאחרים לא.
- 16 אלף מיליונרים עזבו את בריטניה ב-2025, שיא עולמי, ומס העיזבון היה אחת הסיבות לכך.
- המחקר מראה שמס ירושה כנראה לא משנה את הרגלי החיסכון, אבל יש עדויות שמי שיורש הרבה כסף עובד פחות.
- מחקר של שני כלכלנים מצא ראיות לכך שעשירים נוטים למשוך עוד כמה ימים בחיים כדי למות מיד אחרי שרפורמה שמפחיתה את מס העיזבון נכנסת לתוקף.
מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]
14 בספטמבר 202641 דק׳אובר - תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]
9 באוגוסט 202638 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע זה כמה מההסבר ליוקר המחיה מתחבא במקומות שאיש לא מצביע עליהם - קשרות, גודש בכבישים, רגולציה שמחייבת 30 אחוז מחסן בחנות, פרוטקשן ופריון עבודה נמוך. הפרק מערער את ההנחה שריכוזיות ומונופולים הם השורש, ואת ההנחה שהורדת מס מוזילה את החיים. המתח האמיתי הוא בין מה שקל לפוליטיקאי להבטיח לבין העבודה האפורה והמשעממת שבאמת תזיז את המחט - ושאף אחד לא ממהר לעשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אינפלציה כמעט לא קשורה ליוקר המחיה - היא מעלה הכנסה ומחירים אחד לאחד, כך שכוח הקנייה הממוצע לא נפגע
- הורדת מס לא מוזילה את החיים כשלעצמה - היא מועילה רק כשהיא יוצרת תחרות; אחרת הממשלה פשוט תגבה את הכסף במקום אחר
- רגולציה כמו חיוב להחזיק 30 אחוז משטח החנות כמחסן, או בדיקת יבוא רק בחיפה, מנפחת עלויות וגודש בכבישים
- הקשרות לא רק מייקרת ישירות - היא מגדילה ריכוזיות, כי יצרן קטן מתקשה לעמוד בדרישות, וגם טבע טעם הלא-כשרה נפגעת ממנה
האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]
13 ביולי 202653 דק׳קללת המנצח [עושים חשבון]
28 ביוני 202630 דק׳אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]
2 בפברואר 202658 דק׳אורחים:אביר קארהאיך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]
18 בינואר 202648 דק׳מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]
30 באוגוסט 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אביר קארה מדגיש את הצורך בצמצום מספר משרדי הממשלה ל-18 בלבד, ביזור סמכויות לרשויות המקומיות ומתן גמישות רבה יותר לטיפול בסוגיות דת ומדינה ברמה המקומית. הוא מבקר את המערכת הציבורית, במיוחד את מערכת המשפט, לשכת עורכי הדין, וההסתדרות, וטוען כי יש צורך בשינוי מהותי במבנה ובאכיפה. כמו כן, הוא מדבר על בעיות יוקר המחיה בישראל, בעיקר בדיור, ברכב ובמזון, ומציע רפורמות כמו ביטול מכסים ומכסות, הפחתת רגולציה, והגדלת התחרות בשוק הרכב והחקלאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ממשלה גדולה ומסורבלת עם 32 משרדים יוצרת ביורוקרטיה ורגולציה מיותרת שפוגעת ביעילות.
- המערכת המשפטית והאכיפה בישראל מתפוררות, עם ניצול של הליכים משפטיים על ידי נוכלים ועורכי דין לא אתיים.
- ההסתדרות וארגוני העובדים בישראל פועלים בכפייה ופוגעים בגמישות ובתחרות בשוק העבודה.
- הפרדת סמכויות בין הממשלה לרשויות המקומיות תאפשר פתרון טוב יותר לסוגיות דת ומדינה ותקטין את הפילוג החברתי.
- הורדת מכסי יבוא, ביטול תוכניות דיור שמגבירות ביקוש מלאכותי, והגדלת התחרות בשוק הרכב והחקלאות יפחיתו משמעותית את יוקר המחיה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כמה באמת עולה רכב בישראל לפי אביר קארה?
רכב שמחירו 100 אלף שקל בחוץ לארץ נושא 83% מס קנייה, מה שהופך אותו ל-183 אלף, ואז 18% מע"מ שמביאים אותו ל-216 אלף, וכל זה עוד לפני שהוא הועמס על אונייה. הוא מציע לאפס את מס הקנייה, שמכניס למדינה כ-14 מיליארד שקל בשנה, ולהשלים את החסר באגרות גודש באזורים העמוסים, כשהטענה היא שהגודש בכבישים לבדו כבר עולה למשק 40 מיליארד שקל בשנה.
▾מה זה חוק חופש מהתאגדות שאביר קארה רוצה להעביר?
חוק שיאפשר לכל אדם בישראל להחריג את עצמו מהסכם קיבוצי ולהתארגן תחת ארגון וולונטרי אם ירצה. היום נגר מחויב לשלם להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה וספר מחויב להיות מאוגד, בלי קשר לשאלה מה הארגון עשה עבורם. קארה שואל מתי לאחרונה הארגון פעל לטובת הנגרים ועונה, בשנת 81.
▾למה בשר ועוף יקרים בישראל גם כשיש יבוא חופשי?
כי מסלול האישורים חוסם בפועל. חוק הכשרות אינו מכיר בכשרויות זרות, כך שיבואן צריך לשלוח צוות שחיטה ישראלי למפעל בחוץ לארץ, ולקבל אישור מדינה במשרד החקלאות, אישור מפעל ברבנות ופיקוח וטרינרי במשרד הבריאות. העלות להגיע לאישורים היא 250 עד 300 אלף דולר, והתוצאה היא בשר יקר ב-70 עד 80 אחוזים. בעוף המצב חמור יותר, אין יבוא כלל אלא במכסות שהמכס עליהן 6.75 שקל לקילוגרם.
▾מה אביר קארה אומר על ההטבות הכלכליות לציבור החרדי?
הוא מונה אותן אחת אחת בשקלים, מתמיכת משרד הדתות של 6,000 עד 11,000 שקל בשנה ופעוטונים של 13,000 עד 56,000 שקל בשנה ועד זכאות לדירה בהנחה בשווי 600,000 שקל. את המסקנה הוא מציג כפרו חרדית: 25% מתלמידי כיתה א' היום חרדים, ובלי השכלה רלוונטית לשוק תעסוקה מודרני אין מי שיטפל בהם בבית חולים בעוד עשור. הוא גם מקפיד לומר שאיחוד הצלה הוא ארגון ההצלה הטוב בעולם ושהוא וולונטרי לחלוטין.
▾למה לפי קארה הרשויות המקומיות לא מאשרות בנייה למגורים?
כי הארנונה למגורים בישראל אינה ריאלית ואינה מכסה את עלות התושב, בעוד הארנונה לעסקים באותו אזור מגיעה עד פי עשרה. לכן רשות מקומית מעדיפה משרדים על דירות, ו-600,000 יחידות דיור שכבר מאושרות באזורי ביקוש לא יוצאות לדרך. הפתרון שהוא מציע הוא לתמרץ רשות שגדלה בנפשות ולהעביר אליה את הסמכות לקבוע בעצמה את תעריף הארנונה למגורים.
המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״
27 ביולי 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת המחשבים הקוונטיים על הכלכלה, כאשר הם מציעים פתרונות מהירים לבעיות מורכבות. היתרון שלהם הוא ביכולת לשקלל כמות אדירה של דאטה ולצמצם את חוסר הוודאות, מה שיכול לשפר את היעילות הכלכלית. השיחה נגעה גם בהשפעה על תעשיות שונות כמו רפואה ולוגיסטיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחשב קוואנטי יכול לפתור בעיות מורכבות בזמן קצר מאוד.
- חוסר הוודאות בכלכלה מצטמצם בזכות היכולת של מחשבים קוונטיים לשקלל מידע רב.
- השפעת המחשבים הקוונטיים לא מוגבלת רק לשוק ההון, אלא משפיעה על תעשיות רבות.
- מחשבים קוונטיים יכולים לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של חברות דירוג אשראי.
- השקעות במחשבים קוונטיים כבר מתחילות להיכנס לתוך המערכות של בנקים וגופים פיננסיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך מסביר אסף וייס את ההבדל בין מחשב רגיל למחשב קוואנטי?
לדברי אסף וייס, מחשב רגיל פותר בעיות בצורה טורית, למשל עובר מספר אחרי מספר כדי למצוא מה מחלק את 6. מחשב קוואנטי עובד בצורה מקבילה ו«מקרין כביכול את כל המספרים על הבעיה», ולכן בעיה כמו גילוי מולקולות לתרופות חדשות, שהייתה דורשת אלפי שנים עם כל המחשוב בכדור הארץ, יכולה להיפתר תוך שעות.
▾האם מחשבים קוואנטיים יעזרו לסוחרי high-frequency trade להרוויח יותר לפי פרופסור עומר מואב?
פרופסור עומר מואב לא חושב שהסוחרים לטווח קצר ירוויחו יותר, כי כולם יוכלו להשתמש בטכנולוגיה והתחרות רק תקטין את המרווחים. מבחינת המשקיעים לטווח ארוך, שהם רוב הציבור בישראל, התוצאה הצפויה היא חיסכון קטן בעלויות מסחר בזכות יותר תחרות ויעילות.
▾מה יקרה למניות ולאג"ח בעולם דמיוני שבו מחשב קוואנטי מבטל את הסיכון?
עומר מואב מציג תרגיל מחשבתי שבו כל מניה הופכת למעשה לאיגרת חוב בדירוג טריפל-איי, כי התשלומים שלה ידועים מראש. מכיוון שהמחיר בהווה משקף את הערך החזוי בעתיד, גם מניית אפל לא תיתן תשואה גבוהה יותר מאג"ח מדינה, ואג"ח של מדינה שידוע שתפשוט רגל, כמו שקרה בעבר לארגנטינה ויוון, יצנח מיד לאפס.
▾איך חברת תרופות קטנה עם גישה למחשב קוואנטי יכולה לשנות את השוק לפי אסף וייס?
אסף וייס מתאר חברה קטנה בתחום התרופות שהופכת ל-Novo Nordisk החדשה, כי תוך חודש היא יכולה לרשום 100 פטנטים על פתרונות ל-100 סוגים של סרטן. עומר מואב מוסיף שמבחינת רווחת בני האדם, פיתוח תרופות מצילות חיים הוא העיקר, והעובדה שנוצרת חברה מעניינת לסחור בה בבורסה היא דבר משני.
▾למה עומר מואב טוען שחברות דירוג האשראי הן «רק חותמת»?
לדבריו, כל דבר שמשפיע על הסיכוי שמדינה תעמוד בהתחייבויות שלה משפיע מיד על הריבית שבה היא מגייסת אגרות חוב, כך שהשוק מקדים את חברות הדירוג. הוא מביא כדוגמה את התקופה האחרונה, שבה חברות הדירוג היססו אם להוריד את הדירוג בזמן שמדינת ישראל כבר גייסה חוב כאילו הייתה בדירוג נמוך בהרבה.
שיווק והכנסות מעושים חשבון Osim Heshbon: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים חשבון Osim Heshbon מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים חשבון Osim Heshbon אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים חשבון Osim Heshbon היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 160 הפרקים של עושים חשבון Osim Heshbon הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים חשבון Osim Heshbon כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-160 הפרקים של עושים חשבון Osim Heshbon הופכים למגזין?
- 160 פרקים = 160 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים חשבון Osim Heshbon, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
Bits&Bytes - Crypto podcast by Bits of Gold
ביטס אוף גולד
השקעות בסבלנות
ניב
בייטל-המאירי: דיני משפחה, נדל"ן ורוקנרול
אהוד המאירי ושות' - כלכלנים ושמאי מקרקעין | גלעד המאירי ועו"ד זיו בייטל
Israel Story
Israel Story
מדברים ישר!
ישר! עם גדי איזנקוט
הפודקאסט של Think&Drink Different עם ג'רמי פוגל
הפודקאסט של ת'ינק אנד דרינק דיפרנט עם ג'רמי פוגל