נלחמים בחלל [עושים חלל]

כמו שהאינקה קרסו מול היתרון הטכנולוגי של הספרדים, כך החלל הופך לזירת הקרב הבאה שעלולה להכריע את המלחמות שלנו.

הפרק, בהגשת ארל קליינר ברשת 'עושים היסטוריה', פותח בסיפור נפילת אימפריית האינקה מול חופן חיילים ספרדים של פרנסיסקו פיסארו ב-1532, כמשל ליתרון טכנולוגי מכריע בשדה הקרב. משם הוא עובר אל מרוץ החימוש החללי: מאסטרטגיית ההשמדה ההדדית המובטחת בין ארה'ב לברית המועצות, דרך תוכנית 'מלחמת הכוכבים' של רונלד רייגן מ-1983 ורעיונותיה (לייזרי רנטגן, תותחי מסילה, לוויינים חמושים), ועד הקמת 'כוח החלל' של ארה'ב בידי דונלד טראמפ ב-2019. החלק האחרון בוחן כיצד תיראה מלחמה בחלל בפועל: התלות הצבאית בלוויינים, הסכנה שבטילים נגד לוויינים, פסולת חללית ו'סינדרום קסלר'. מתאים למי שמתעניין בחלל, היסטוריה צבאית וגאופוליטיקה של טכנולוגיה.

תובנות מרכזיות

• יתרון טכנולוגי יכול להכריע קרב לחלוטין: חופן ספרדים עם אקדחים, שריון וחרבות הביס אימפריה של מיליוני בני אדם וצבא של מאות אלפי לוחמים החמושים בעלות עץ ואבן.
• מרוץ החלל בין ארה'ב לברית המועצות הונע בין היתר ממטרה צבאית סמויה: פיתוח טילים בין-יבשתיים שיכולים לשאת ראש נפץ גרעיני ולחצות את הגלובוס.
• תוכנית 'מלחמת הכוכבים' של רייגן (יוזמת ההגנה האסטרטגית) ירדה מהפרק לא בגלל התנגדות אמריקאית או התקציב האסטרונומי (הערכות עד ~320 מיליארד דולר), אלא בעיקר בגלל קריסתה הכלכלית של ברית המועצות.
• הפלת לוויינים בטילים היא נשק דו-להבי: הלוויין המושמד מתפרק לרסיסים שממשיכים לחוג סביב כדור הארץ ועלולים לפגוע גם בלוויינים של התוקף עצמו.
• 'סינדרום קסלר' עלול להתחולל מעשרה פיצוצי לוויינים בלבד, ולהפוך את החלל לבלתי שמיש לכל שיגור עתידי - ולכן ב-2015 הקימו ארה'ב וסין 'קו חם' חללי למניעת אי-הבנות.