2 אם לא היה גיבוי לצעצוע של סיפור?

פקודה שגויה אחת בלינוקס מחקה 90% מ'צעצוע של סיפור 2', וגיבוי מקרי שהיה אצל עובדת בחופשת לידה הציל את פיקסאר מקריסה כלכלית.

פרק אורח בשיתוף הפודקאסט 'מה עם סיפורים' (היסטוריה אלטרנטיבית) של רותם, עם אברי רוזן צבי מ'סרטים זה אנחנו' ו'נבלים זה אנחנו'. השניים מנתחים את התקרית האמיתית מ-1998 שבה אנימטור הריץ פקודת מחיקה בספריית הבסיס של המערכת ומחק כמעט את כל החומרים של 'צעצוע של סיפור 2' — לאחר שנתיים עבודה. המזל היחיד היה שטכנית בכירה בשם ג'יילין סוסמן עבדה מהבית בעקבות לידה והחזיקה גיבוי של רוב הרכיבים. מכאן הם נפרשים לסקירה רחבה של תולדות פיקסאר: ההתחלה כפרויקט תשוקה של ג'ון לאסטר שפוטר מדיסני, המעבר ללוקאספילם ולאד קאטמול, רכישתה בידי סטיב ג'ובס ב-1986 בחמישה מיליון דולר, והעלייה לקולנוע. הפרק מתאים לחובבי אנימציה, היסטוריה של הוליווד ומחשבות 'מה היה קורה אילו'.

תובנות מרכזיות

• התקלה לא נבעה מפקודה שגויה אלא ממיקום שגוי שלה: רצו למחוק ספרייה אחת ובמקום זה הופעלה המחיקה על ספריית הבסיס של כל המחשב, מה שמחק 90% מעבודה של שנתיים.
• הגיבוי שהציל את הסרט היה מקרי לחלוטין — הטכנית ג'יילין סוסמן עבדה מהבית בעקבות לידה והחזיקה עותק של רוב הרכיבים; בלעדיו, טוענים השניים, פיקסאר ככל הנראה הייתה קורסת כלכלית.
• 'צעצוע של סיפור 2' כלל לא תוכנן להיות סרט קולנוע אלא סיקוול ישיר-לווידאו (Direct-to-Video) כמנהג דיסני אז; ג'ון לאסטר ראה את חומרי הביניים והחליט להפוך אותו לסרט קולנוע מלא.
• ג'ון לאסטר פוטר מדיסני אחרי שהשתמש במימון האולפן לטסט אנימציה ממוחשבת ('Where the Wild Things Are') ו'דרך על בהונות' פוליטית, ומשם הגיע ללוקאספילם.
• ג'ורג' לוקאס לא התעניין באנימציה ממוחשבת כז'אנר עצמאי אלא רק כאפקטים לסרטי לייב-אקשן, ולכן אפשר למחלקה לפרוש כישות עצמאית — פיקסאר.