סרטים זה אנחנו - מגזין קולנוע
פודקאסטים זה אנחנו110 פרקים
על התוכנית
פודקאסט שבועי העוסק בקולנוע עכשווי כולל חדשות, ביקורת סרט בלי ועם ספויילרים. בעיקר ביקורת קולנוע אבל גם קצת נטפליקס, טלויזיה ועוד. בעקבות הקורונה, חזרנו אחורה לסקור כל שנה בקולנוע ולדבר על סרטים שאהבנו. עכשיו אנחנו בהפסקה קצרה, אבל מקווים לחזור בהקדם
מה זה סרטים זה אנחנו - מגזין קולנוע?
סרטים זה אנחנו - מגזין קולנוע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית טלוויזיה וקולנוע מאת פודקאסטים זה אנחנו. מבט ביקורתי, מעמיק ואישי על עולם הקולנוע, האנימציה והתהליכים המניעים את תעשיית הבידור. בארכיון 110 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-93 דקות.
| קטגוריה | טלוויזיה וקולנוע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 110 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-93 דקות |
| הפרק האחרון | 21 באפריל 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
פקודת מחיקה אחת כמעט הרגה את 'צעצוע של סיפור 2'
רותם ואברי מספרים על התקרית מ-1998 שבה מחיקה במקום הלא נכון מחקה 90% משנתיים עבודה, ועל הגיבוי המקרי - טכנית שעבדה מהבית אחרי לידה - שכנראה הציל את פיקסאר מקריסה. ומכאן שאלה גדולה: מה היה קורה להוליווד לולא.
צמד חובבי הקולנוע נע בין ניתוח 'בעיית המערכה האחרונה' של מארוול לבין פרויקט גיוס המונים על היסטוריה אלטרנטיבית - מה היה אילו יוני נתניהו חזר חי מאנטבה. ביקורת מעמיקה עם חוויות צפייה אישיות.
מי שאוהב קולנוע ורוצה לדעת מה הסרטים אומרים עלינו ימצא כאן מגזין שמדבר אליו.
מבט ביקורתי, מעמיק ואישי על עולם הקולנוע, האנימציה והתהליכים המניעים את תעשיית הבידור.
המנחה
רותם ועברי הם צמד מנחים חובבי קולנוע מושבעים, המביאים שילוב של ידע על תעשיית הבידור עם ניתוח ביקורתי מעמיק. הם משלבים בשיחותיהם חוויות צפייה אישיות יחד עם סקירה היסטורית ותעשייתית, תוך הפגנת הבנה של תהליכי יצירה והפקה.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות פתוחות ונינוחות המשלבות רטרוספקטיבות על סרטים מהעבר עם ניתוח אקטואלי של תעשיית הקולנוע והסטרימינג. המבנה משלב העמקה בפרטי טריוויה והפקה יחד עם דיון פילוסופי-ביקורתי על ז'אנרים ומבנה נרטיבי.
תובנות הזהב מהארכיון
- הפצת סרטים ישירות לסטרימינג עשויה להעיד על חוסר אמון של אולפנים בביצועים המסחריים שלהם
- סדרות גיבורי-על נוטות לסבול מבעיות מבנה נרטיבי הדומות לאלו של סרטים במערכה האחרונה
- סופר-כוחות בסיפורים משמשים לרוב כמגדיל לתכונות האופי המוקדמות של הגיבור
- בחירות ליהוק עשויות להגדיר מחדש את מסלול הקריירה של שחקנים באופן דרמטי
התוכנית מיועדת לחובבי קולנוע ואנימציה המחפשים ניתוח ביקורתי של תעשיית הבידור ומבט רחב ומעמיק על תהליכי יצירה.
השאלות הבולטות בארכיון
מה אם 'צעצוע של סיפור 2' לא היה נמחק - ומה היה קורה להיסטוריה של הוליווד והאנימציה הממוחשבת אילו פיקסאר הייתה קורסת באותו רגע?
אם יוני נתניהו נשאר בחיים וביבי לא נכנס לפוליטיקה, איך נראית המדינה ומה משתנה בה?
לא הבנתי למה לא היה גבולות בחמש שנים האלה, כי לא ראינו שום דבר על החמש שנים האלה, כל כך חוץ מאשר ההתחלה של אין גיימא.
מה הופך סרט כמו טופ גאן לכזה שאין בו שום הצדקה רגשית או עומק דמויות, למרות ההצלחה שלו?
למה אולפני האנימציה הגדולים בעולם בוחרים להפיץ סרטים ישירות לסטרימינג בלי מודל פרימיום?
מדוע יצירותיו של צ'רלי קאופמן נוטות להתמקד בחרדה ובקשיים קיומיים בלבד, מבלי לשקף גם את השמחה והיופי שבחיים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פקודה שגויה אחת בלינוקס מחקה 90% מ'צעצוע של סיפור 2', וגיבוי מקרי שהיה אצל עובדת בחופשת לידה הציל את פיקסאר מקריסה כלכלית.
פרק אורח בשיתוף הפודקאסט 'מה עם סיפורים' (היסטוריה אלטרנטיבית) של רותם, עם אברי רוזן צבי מ'סרטים זה אנחנו' ו'נבלים זה אנחנו'. השניים מנתחים את התקרית האמיתית מ-1998 שבה אנימטור הריץ פקודת מחיקה בספריית הבסיס של המערכת ומחק כמעט את כל החומרים של 'צעצוע של סיפור 2' - לאחר שנתיים עבודה. המזל היחיד היה שטכנית בכירה בשם ג'יילין סוסמן עבדה מהבית בעקבות לידה והחזיקה גיבוי של רוב הרכיבים. מכאן הם נפרשים לסקירה רחבה של תולדות פיקסאר: ההתחלה כפרויקט תשוקה של ג'ון לאסטר שפוטר מדיסני, המעבר ללוקאספילם ולאד קאטמול, רכישתה בידי סטיב ג'ובס ב-1986 בחמישה מיליון דולר, והעלייה לקולנוע. הפרק מתאים לחובבי אנימציה, היסטוריה של הוליווד ומחשבות 'מה היה קורה אילו'.
- התקלה לא נבעה מפקודה שגויה אלא ממיקום שגוי שלה: רצו למחוק ספרייה אחת ובמקום זה הופעלה המחיקה על ספריית הבסיס של כל המחשב, מה שמחק 90% מעבודה של שנתיים.
- הגיבוי שהציל את הסרט היה מקרי לחלוטין - הטכנית ג'יילין סוסמן עבדה מהבית בעקבות לידה והחזיקה עותק של רוב הרכיבים; בלעדיו, טוענים השניים, פיקסאר ככל הנראה הייתה קורסת כלכלית.
- 'צעצוע של סיפור 2' כלל לא תוכנן להיות סרט קולנוע אלא סיקוול ישיר-לווידאו (Direct-to-Video) כמנהג דיסני אז; ג'ון לאסטר ראה את חומרי הביניים והחליט להפוך אותו לסרט קולנוע מלא.
- ג'ון לאסטר פוטר מדיסני אחרי שהשתמש במימון האולפן לטסט אנימציה ממוחשבת ('Where the Wild Things Are') ו'דרך על בהונות' פוליטית, ומשם הגיע ללוקאספילם.
- ג'ורג' לוקאס לא התעניין באנימציה ממוחשבת כז'אנר עצמאי אלא רק כאפקטים לסרטי לייב-אקשן, ולכן אפשר למחלקה לפרוש כישות עצמאית - פיקסאר.
מה אם 'צעצוע של סיפור 2' לא היה נמחק - ומה היה קורה להיסטוריה של הוליווד והאנימציה הממוחשבת אילו פיקסאר הייתה קורסת באותו רגע?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
מגזין קולנוע שבועי על קולנוע עכשווי - חדשות וביקורות עם ובלי ספויילרים, וגם נטפליקס וטלוויזיה. מרשת 'פודקאסטים זה אנחנו'.
- ביקורת כל סרט מוגשת פעמיים - בלי ספויילרים למי שלא צפה, ועם ספויילרים למי שרוצה לצלול - כך התוכנית מכבדת את שני סוגי המאזינים
- המנחים טוענים שמארוול עוד לא התמחתה במבנה הטלוויזיוני כמו בקולנועי, ו'בעיית המערכה האחרונה' של הסרטים הופכת ל'בעיית הפרק האחרון' בסדרות
- כוחות-על בסרט משמשים כזכוכית מגדלת לאופי: אדם רע הופך לרע יותר, אדם טוב לטוב יותר
בכל פרק של "סרטים זה אנחנו" מקבלים ביקורת אחת בשתי גרסאות: אחת בלי ספויילרים למי שעוד לא צפה, ואחת עם, למי שרוצה לצלול לעומק. הבחירה הקטנה הזו אומרת הרבה על הגישה - הפודקאסט לא מנסה לרצות את כולם, הוא מכבד את שני סוגי המאזינים בנפרד.
כשהם מנתחים את "פלקון וחייל החורף", השיחה לא נעצרת בסיכום העלילה. המנחים טוענים שמארוול עדיין לא התמחתה במבנה הטלוויזיוני כמו בקולנועי, ושמה שהיה "בעיית המערכה האחרונה" בסרטים הפך ל"בעיית הפרק האחרון" בסדרות. משם הם גולשים לטקסי האוסקר ולשאלה למה הם איבדו רלוונטיות.
הדגש הוא קולנוע, אבל המסך הקטן לא נשכח. נטפליקס וטלוויזיה מקבלים מקום, מתוך הבנה שעולם התוכן נע בין בית הקולנוע לסלון.
ויש גם רגעי תובנה שנדבקים. בדיון על סרטי גיבורי-על עולה הרעיון שכוחות-על הם בעצם זכוכית מגדלת לאופי - אדם רע הופך לרע יותר, טוב לטוב יותר. אחרי הקורונה היוצרים אף חזרו אחורה לסקור שנים שלמות בקולנוע, מה שמוסיף לפודקאסט זווית נוסטלגית לצד החדשות.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
2 אם לא היה גיבוי לצעצוע של סיפור?
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIאברי ורותם חוזרים אחרי הפסקה ארוכה, ורותם מארח את אברי בפודקאסט שלו 'מה אם' לשיחה על אנימציה. במרכז הפרק סיפור על תקלה שכמעט והרסה את אולפני פיקסאר ב-1998. לחובבי אנימציה והיסטוריה של קולנוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
פרק על אנימציה וסיפור שכמעט החריב את אולפני פיקסאר ב-1998.
- הסיפור המרכזי: כמעט-אסון בפיקסאר ב-1998 שסיכן אחד מהפרויקטים שלהם
פרקים אחרונים
2 אם לא היה גיבוי לצעצוע של סיפור?
21 באפריל 202255 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
אברי ורותם חוזרים אחרי הפסקה ארוכה, ורותם מארח את אברי בפודקאסט שלו 'מה אם' לשיחה על אנימציה. במרכז הפרק סיפור על תקלה שכמעט והרסה את אולפני פיקסאר ב-1998. לחובבי אנימציה והיסטוריה של קולנוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסיפור המרכזי: כמעט-אסון בפיקסאר ב-1998 שסיכן אחד מהפרויקטים שלהם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אברי ורותם חוזרים אחרי הפסקה ארוכה, ורותם מארח את אברי בפודקאסט שלו 'מה אם' לשיחה על אנימציה. במרכז הפרק סיפור על תקלה שכמעט והרסה את אולפני פיקסאר ב-1998. לחובבי אנימציה והיסטוריה של קולנוע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסיפור המרכזי: כמעט-אסון בפיקסאר ב-1998 שסיכן אחד מהפרויקטים שלהם
בקרוב: מה אם מציג - בנג'י
27 ביוני 20211 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
המארחים מספרים על פרויקט חדש: תסריט פודקאסט המתאר מדינת ישראל שבה יוני נתניהו שרד את אנטבה והמשיך להנהיג, מה שמשנה את מסלול חייו של אחיו ביבי ואת ההיסטוריה. הם פתחו קמפיין הדסטארט להפקה מקצועית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הרעיון: היסטוריה אלטרנטיבית שבה יוני נתניהו חי וממשיך להנהיג את ישראל
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המארחים מספרים על פרויקט חדש: תסריט פודקאסט המתאר מדינת ישראל שבה יוני נתניהו שרד את אנטבה והמשיך להנהיג, מה שמשנה את מסלול חייו של אחיו ביבי ואת ההיסטוריה. הם פתחו קמפיין הדסטארט להפקה מקצועית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הרעיון: היסטוריה אלטרנטיבית שבה יוני נתניהו חי וממשיך להנהיג את ישראל
פלקון וחייל החורף זה אנחנו (פרק 058)
29 באפריל 20211 שע׳ 3 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה של "סרטים זה אנחנו", המנחים דנים בהרחבה בסדרה "פלקון וחייל החורף" של מארוול בדיסני פלוס, תוך השוואתה לסדרות מארוול אחרות ולסרטים. הם בוחנים את הצלחותיה ואת כשליה, במיוחד בהקשר של בעיית ה"מערכה האחרונה" הנפוצה של מארוול. בנוסף, הם מקדישים חלק נכבד לדיון בטקסי האוסקר, בירידה בפופולריות שלהם ובהשפעות הפוליטיקה על הפרסים. הדיון מתייחס גם לאופי הפורמט הטלוויזיוני לעומת הקולנועי וכיצד מארוול מתמודדת איתו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מארוול טרם התמחתה במבנה הטלוויזיוני באותה מידה שהתמחתה במבנה הקולנועי, ובעיית ה"מערכה האחרונה" של סרטים מתבטאת כ"בעיית הפרק האחרון" בסדרות.
- סדרות מארוול בדיסני פלוס מנסות להשתמש בפורמט הארוך יותר כדי לדון בנושאים לעומק, אך עדיין לא ברור עד כמה הן מצליחות בכך באופן עקבי.
- טקסי האוסקר איבדו רלוונטיות עבור המנחים, והדיון בהם נוטה להיות פוליטי, בין אם "פוליטיקלי קורקט" או פוליטי רגיל.
- הדמות של פאוור ברוקר בסדרה "פלקון וחייל החורף" נתפסה ככלי עלילתי ("מגפן") ולא כנבל עמוק.
- הסדרה מציגה נושאים מעניינים כמו "אין גבולות" בתקופת ה"בליפ" (החמש שנים שאחרי היעלמות מחצית האוכלוסייה), אך ההסבר על מצב זה לא תמיד היה מובן למנחה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה של "סרטים זה אנחנו", המנחים דנים בהרחבה בסדרה "פלקון וחייל החורף" של מארוול בדיסני פלוס, תוך השוואתה לסדרות מארוול אחרות ולסרטים. הם בוחנים את הצלחותיה ואת כשליה, במיוחד בהקשר של בעיית ה"מערכה האחרונה" הנפוצה של מארוול. בנוסף, הם מקדישים חלק נכבד לדיון בטקסי האוסקר, בירידה בפופולריות שלהם ובהשפעות הפוליטיקה על הפרסים. הדיון מתייחס גם לאופי הפורמט הטלוויזיוני לעומת הקולנועי וכיצד מארוול מתמודדת איתו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מארוול טרם התמחתה במבנה הטלוויזיוני באותה מידה שהתמחתה במבנה הקולנועי, ובעיית ה"מערכה האחרונה" של סרטים מתבטאת כ"בעיית הפרק האחרון" בסדרות. · סדרות מארוול בדיסני פלוס מנסות להשתמש בפורמט הארוך יותר כדי לדון בנושאים לעומק, אך עדיין לא ברור עד כמה הן מצליחות בכך באופן עקבי. · טקסי האוסקר איבדו רלוונטיות עבור המנחים, והדיון בהם נוטה להיות פוליטי, בין אם "פוליטיקלי קורקט" או פוליטי רגיל. · הדמות של פאוור ברוקר בסדרה "פלקון וחייל החורף" נתפסה ככלי עלילתי ("מגפן") ולא כנבל עמוק. · הסדרה מציגה נושאים מעניינים כמו "אין גבולות" בתקופת ה"בליפ" (החמש שנים שאחרי היעלמות מחצית האוכלוסייה), אך ההסבר על מצב זה לא תמיד היה מובן למנחה.
מדברים על הסרטים של 2012 (ספיישל קורונה 30)
23 באפריל 20211 שע׳ 49 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שני מנחים משוחחים על העיכובים בהוצאת הפרקים עקב אילוצי חיים, עוברים לדבר על מצב הקולנוע בישראל, ומנתחים לעומק סרטים כמו דרייב, טופ גאן, כרוניקל וג'ון קארטר. השיחה מציעה שילוב בין חוויות צפייה אישיות לבין ניתוח מקצועי של הז'אנרים השונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קבלת כוחות על בסרטים משמשת לרוב כזכוכית מגדלת לתכונות האופי של הגיבור: אדם רע הופך לרע יותר, ואדם טוב הופך לטוב יותר.
- סרט הפאונד פוטג' כרוניקל מצליח לשלב בהצלחה בין ז'אנר גיבורי העל לבין סגנון הצילום המציאותי.
- יצירות שנחשבו לכישלונות קופתיים, דוגמת ג'ון קארטר, עשויות להתגלות כסרטים סבירים ומהנים לצפייה בראייה לאחור.
- הדיון ממחיש את הקשר ההדוק בין איכות התסריט והבימוי לבין הישרדותם של יוצרים בתעשייה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שני מנחים משוחחים על העיכובים בהוצאת הפרקים עקב אילוצי חיים, עוברים לדבר על מצב הקולנוע בישראל, ומנתחים לעומק סרטים כמו דרייב, טופ גאן, כרוניקל וג'ון קארטר. השיחה מציעה שילוב בין חוויות צפייה אישיות לבין ניתוח מקצועי של הז'אנרים השונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קבלת כוחות על בסרטים משמשת לרוב כזכוכית מגדלת לתכונות האופי של הגיבור: אדם רע הופך לרע יותר, ואדם טוב הופך לטוב יותר. · סרט הפאונד פוטג' כרוניקל מצליח לשלב בהצלחה בין ז'אנר גיבורי העל לבין סגנון הצילום המציאותי. · יצירות שנחשבו לכישלונות קופתיים, דוגמת ג'ון קארטר, עשויות להתגלות כסרטים סבירים ומהנים לצפייה בראייה לאחור. · הדיון ממחיש את הקשר ההדוק בין איכות התסריט והבימוי לבין הישרדותם של יוצרים בתעשייה.
מדברים על הסרטים של 2011 (ספיישל קורונה 29)
5 באפריל 20212 שע׳ 11 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, המגישים דנים בשינויים בהפצת סרטים בעקבות החלטת דיסני להעלות את סרטי פיקסאר ישירות לסטרימינג, וטוענים שזה משקף חוסר אמון של האולפנים בסרטים שלהם. בנוסף, הם מבצעים רטרוספקטיבה על סרטים בולטים משנת 2011 כמו הצרעה הירוקה, אני מספר ארבע, זהות לא ידועה ומזל גורלי. הפרק מיועד לחובבי קולנוע המעוניינים לשמוע ניתוח ביקורתי של תעשיית הבידור העכשווית והשוואה ליצירות מהעשור הקודם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החלטת דיסני להפיץ סרטי פיקסאר בחינם למנויי דיסני פלוס עשויה להעיד על חוסר אמון של האולפן בביצועים המסחריים של הסרטים הללו בקולנוע.
- חלון ההפצה הקולנועי מצטמצם משמעותית בעידן הסטרימינג ולא צפוי לחזור למתכונתו הקודמת, כאשר סרטים מגיעים לסטרימינג זמן קצר מאוד לאחר צאתם.
- בתי הקולנוע מתקשים להתמודד עם מודלים של הפצה חינמית, בעוד שהם נכונים יותר להקרין סרטים המופצים במודל פרימיום בתשלום נוסף.
- עיבודים קולנועיים ליצירות ספרותיות או לגיבורי-על ישנים לא תמיד מצליחים לשחזר את העניין או האיכות של חומרי המקור, כפי שניתן לראות במקרה של הצרעה הירוקה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, המגישים דנים בשינויים בהפצת סרטים בעקבות החלטת דיסני להעלות את סרטי פיקסאר ישירות לסטרימינג, וטוענים שזה משקף חוסר אמון של האולפנים בסרטים שלהם. בנוסף, הם מבצעים רטרוספקטיבה על סרטים בולטים משנת 2011 כמו הצרעה הירוקה, אני מספר ארבע, זהות לא ידועה ומזל גורלי. הפרק מיועד לחובבי קולנוע המעוניינים לשמוע ניתוח ביקורתי של תעשיית הבידור העכשווית והשוואה ליצירות מהעשור הקודם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
החלטת דיסני להפיץ סרטי פיקסאר בחינם למנויי דיסני פלוס עשויה להעיד על חוסר אמון של האולפן בביצועים המסחריים של הסרטים הללו בקולנוע. · חלון ההפצה הקולנועי מצטמצם משמעותית בעידן הסטרימינג ולא צפוי לחזור למתכונתו הקודמת, כאשר סרטים מגיעים לסטרימינג זמן קצר מאוד לאחר צאתם. · בתי הקולנוע מתקשים להתמודד עם מודלים של הפצה חינמית, בעוד שהם נכונים יותר להקרין סרטים המופצים במודל פרימיום בתשלום נוסף. · עיבודים קולנועיים ליצירות ספרותיות או לגיבורי-על ישנים לא תמיד מצליחים לשחזר את העניין או האיכות של חומרי המקור, כפי שניתן לראות במקרה של הצרעה הירוקה.
מדברים על הסרטים של 2010 (ספיישל קורונה 28)
27 במרץ 20212 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט סוקר סרטים משמעותיים שיצאו בשנת 2009, ביניהם "סינקדוכה, ניו יורק", "קורליין", "500 ימים של סאמר", "חטופה" ו-"למעלה". המשתתפים משתפים חוויות אישיות מהקרנות, מנתחים את הסגנון הקולנועי של הבמאים ודנים בשינויים בקריירות של השחקנים, תוך התייחסות להיבטים רגשיים ותמטיים בסרטים אלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סרטים של צ'רלי קאופמן נוטים לעסוק בחרדה וקשיים קיומיים, מה שעלול להקשות על החיבור הרגשי בהיעדר התייחסות לשמחה והתעלות.
- הפתיחה של הסרט 'למעלה' נחשבת ליצירה קולנועית מושלמת ועצמאית, המעיבה לעיתים על הערכת שאר הסרט המצוין כשלעצמו.
- הסרט 'חטופה' הפך את ליאם ניסן לכוכב אקשן והגדיר מחדש את מסלול הקריירה שלו, מהלך שאולי הושפע גם מאירועים טרגיים בחייו האישיים באותה שנה.
- אולפני לייקה ממשיכים להחזיק בחיים את אמנות הסטופ-מושן בזכות מחויבות אישית של טראביס נייט, למרות חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט סוקר סרטים משמעותיים שיצאו בשנת 2009, ביניהם "סינקדוכה, ניו יורק", "קורליין", "500 ימים של סאמר", "חטופה" ו-"למעלה". המשתתפים משתפים חוויות אישיות מהקרנות, מנתחים את הסגנון הקולנועי של הבמאים ודנים בשינויים בקריירות של השחקנים, תוך התייחסות להיבטים רגשיים ותמטיים בסרטים אלו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סרטים של צ'רלי קאופמן נוטים לעסוק בחרדה וקשיים קיומיים, מה שעלול להקשות על החיבור הרגשי בהיעדר התייחסות לשמחה והתעלות. · הפתיחה של הסרט 'למעלה' נחשבת ליצירה קולנועית מושלמת ועצמאית, המעיבה לעיתים על הערכת שאר הסרט המצוין כשלעצמו. · הסרט 'חטופה' הפך את ליאם ניסן לכוכב אקשן והגדיר מחדש את מסלול הקריירה שלו, מהלך שאולי הושפע גם מאירועים טרגיים בחייו האישיים באותה שנה. · אולפני לייקה ממשיכים להחזיק בחיים את אמנות הסטופ-מושן בזכות מחויבות אישית של טראביס נייט, למרות חוסר כדאיות כלכלית מובהקת.
וונדה ויז'ן (פרק 057)
16 במרץ 20211 שע׳ 2 דק׳מדברים על הסרטים של 2008 (ספיישל קורונה 27)
13 בינואר 20212 שע׳ 24 דק׳מדברים על הסרטים של 2007 (ספיישל קורונה 26)
5 בינואר 20212 שע׳ 29 דק׳וונדר וומן 1984 + נשמה (פרק 056)
31 בדצמבר 20201 שע׳ 33 דק׳
פודקאסטים דומים
סרטים להשכרה - סתיו ושקד מדברים קולנוע
Stavio and Shaked
הולכים לקולנוע - הדור הבא
אודיותר | Audioter
קולנוע 2000
guy kol
מועדון האימה
Horror Club
בינג׳ר
בית הפודיום
סינמה סבבה
אבנר שביט וישי קיצ’לס