פרק 12 (בונוס): מר ורטיגו/פול אוסטר

פרק הסיום של הפודקאסט: קריאה והעמקה בעמודים האחרונים של 'מר ורטיגו' לפול אוסטר, שמסתיימים בהוראות מדויקות איך לעוף.

זהו הפרק האחרון בעונה שעסקה בספרות אמריקאית מתוך מדף הספרים הביתי בתקופת הקורונה, ובו המנחה בוחרת לסיים בעיסוק בסופים. היא קוראת בקול את שלושת-ארבעת העמודים האחרונים של 'מר ורטיגו', הרומן של פול אוסטר משנת 1994 על ילד יתום שמאסטר יהודי מלמד אותו לעוף דרך שלושים ושלושה שלבי עינוי קשים, ולאחר מכן מנתחת אותם. הניתוח מחולק לשלושה חלקים: החלק הארס-פואטי על מלאכת הכתיבה והחרדה משחרור היצירה, החלק על מחיר המימוש העצמי והעינויים, והפסקה האחרונה שנקראת כהוראות ישירות לקורא איך להמריא. מתאים למאזינים שאוהבים ספרות אמריקאית, את פול אוסטר וקריאה צמודה של טקסט.

תובנות מרכזיות

• אוסטר חוזר בסיום על טריק אהוב עליו שכבר הופיע ב'עיר הזכוכית': דיבור ארס-פואטי על עצם תהליך הכתיבה, כשהמספר מצהיר שכל מילה אמת אבל מתערב שלא יאמינו לו.
• המספר מבקש שהספר יתפרסם רק לאחר מותו, ובכך הטקסט מבטא את החרדה הכרוכה בחשיפת היצירה בפני העולם והמבקרים.
• הרעיון המרכזי: היכולת לעוף בקעה דווקא מתוך הייאוש העמוק ביותר על רצפת המטבח, ולא מהעינויים שהמאסטר כפה; אולי הייאוש לבדו היה מה שחשוב.
• המספר תוהה אם השיטה האכזרית של 33 השלבים מיותרת, ומציע שאולי יש דרך פנימית פשוטה שעוקפת לגמרי את הגוף ומתרחשת ברגע אחד של טרנספורמציה.
• הפסקה החותמת נקראת כהוראות מדיטציה או יוגה לקורא: לחדול להיות מי שאתה, להרפות את השרירים, לתת לנפש לזרום החוצה ולהתפוגג עד שמתנתקים מהאדמה.