Cinemascope 500b: Interviewing filmmaker Tom Shoval | שיחה עם תום שובל על ״חיים ללא כיסוי״ ו״מכתב לדויד״

יאיר רוה מארח את הבמאי תום שובל לשיחה על הסרט 'חיים ללא כיסוי' — איך נסיעה במונית שירות הולידה דמות שמדברת בלי לסנן, ואיך סרט קצר צמח לסרט מלא.

בפרק יאיר רוה מארח באולפן את הבמאי תום שובל לרגל יציאת סרטו 'חיים ללא כיסוי', עם דנה איבגי בתפקיד ליבי — אישה כריזמטית ומסתורית, חסרת בית עם מצוקה נפשית, המסתובבת בתל אביב במעין אודיסאה ומשפיעה בטירופה על האנשים שהיא פוגשת. שובל מספר כיצד הסרט נולד מסרט קצר בשם 'הכל כישוף' שהוזמן על ידי רנן שור כחלק מאנתולוגיה ('וויס אובר') בעקבות 'לאט יותר' של אברהם הפנר, וכיצד הרעיון צמח מרגע אמיתי במונית שירות. השיחה נוגעת בבחירות קולנועיות ומטאפוריות — כמו הסרת הגבות של איבגי כדי להפוך אותה לדמות לוחמת ומנוכרת. הפרק מתאים לחובבי קולנוע ישראלי וליוצרים המתעניינים בתהליך היצירה. רוה גם מרמז ששיחה על סרטו הקודם של שובל, 'מכתב לדוד', תגיע בהמשך.

תובנות מרכזיות

• הדמות ליבי נולדה מהשאלה 'איך היה נראה טוקבק אם הוא היה בן אדם' — דמות שאומרת את כל מה שעל ליבה בלי לסנן ובלי עקבות, מתוך תחושה שבמציאות הישראלית כבר אין מחשבות פנימיות, הכל בחוץ.
• הסרט נשען על חוויה אמיתית של שובל במונית שירות, שבה אישה כריזמטית כפתה את קולה על כל הנוסעים עד שהוא רצה לברוח — והרגע הזה הפך לגרעין של הסרט.
• התסריט לסרט המלא נכתב בכשלושה שבועות וחצי במהירות, ושובל מתאר את התחושה כ'אקט של דיבוק' שבו הדמות ליבי כאילו השתלטה עליו וכתבה דרכו.
• הסרט הקצר 'הכל כישוף' נכתב ככלי לבחינת ה'וויס אובר' (קריינות פנימית) — בעקבות 'לאט יותר' של אברהם הפנר, שצולם בידי אדם גרינברג והופק מחדש על ידי רנן שור.
• הסרת הגבות של דנה איבגי הייתה בחירה מכוונת — כדי להוציא אותה מעצמה, להזכיר דמות חסרת גבות מ'רן' של קורוסאווה, ולהקנות לליבי איכות סמוראית-לוחמת ולא-אנושית.