Cinemascope 500: Project Hail Mary reviewed and explained

יאיר רוה חוזר לאולפן אחרי כחודשיים של מלחמה ומקדיש את תוכנית 500 לניתוח מעמיק של 'פרויקט הייל מרי' — סרט מדע בדיוני שמעורר את השאלה האם אמונה היא מרכיב בלתי נפרד מהז'אנר.

בפרק זה, תוכנית מספר 500 של סינמסקופ, יאיר רוה מסביר תחילה את היעלמותו מהאולפן בשבועות האחרונים בשל המלחמה עם איראן ובשל סיום שיתוף הפעולה עם נותן החסות 'סלמתי קטל אביב', וקורא למאזינים פוטנציאליים לקחת חסות חדשה. עיקר הפרק מוקדש לסרט 'פרויקט הייל מרי' בבימוי פיל לורד וקריסטופר מילר (יוצרי 'ספיידרמן: ממד העכביש'), עם ריאן גוסלינג בתפקיד האסטרונאוט ריילנד גרייס, המבוסס על ספרו של אנדי ויר ('האיש מהמאדים'). רוה מנתח את משמעות הביטוי הנוצרי 'הייל מרי' כתפילת יאוש והזדמנות אחרונה, וטוען שמדע בדיוני טוב הוא ז'אנר שבו האמונה — suspension of disbelief — היא מרכיב מובנה. הוא משבח את הסרט כחכם, מהנה ומבוסס מדע, אך מציין שהוא אינו מבריק כפי שיכול היה להיות. הפרק מתאים לחובבי קולנוע ומדע בדיוני שאוהבים ניתוח מעמיק.

תובנות מרכזיות

• הביטוי 'הייל מרי' אינו מושג מהפוטבול האמריקאי כפי שרבים סבורים, אלא תפילה נוצרית ('הריני מרים מלאת החסד') שנאמרת ברגעי יאוש — מה שטוען רוה למשמעות כפולה בסרט: החללית 'הייל מרי' היא 'מלאת חסד' (full of grace), והאסטרונאוט נושא את השם ריילנד גרייס.
• רוה טוען שבסרטי מדע בדיוני טובים הז'אנר משני למה שהם רוצים לומר על החיים, העולם והקיום — ולכן הם גורמים לנו לתהות על מקומנו ביקום ולבחון מחדש את האקסיומות והפרדוקסים שלצידם אנו חיים.
• האמונה היא מרכיב מובנה (built-in) בז'אנר המדע הבדיוני: כדי לקבל חלליות, חייזרים ומסע בין-גלקטי הצופה נדרש ל-suspension of disbelief, ולכן יש לסרטים אלה תמיד מימד 'אמוני'.
• פיל לורד וקריסטופר מילר, שהתמחו עד כה באנימציה ובקומדיה ('סרט הלגו', 'גשם של פלאפל', 'ממד העכביש'), עושים כאן את הפרויקט ה'רציני' הראשון שלהם — אך לזכותם שמרו על המון הומור, מה שמיטיב עם סרט כבד יחסית.
• מצב ההפצה בישראל בעקבות המלחמה החזיר אותנו לתחושת אמצע שנות האלפיים — סרטים מגיעים באיחור של חודש, אחרי שהפכו כבר למימים ולמשפטים מצוטטים, מה שיוצר ציפיות שהסרט צריך לעמוד בהן.