סדרתיות
כאן | Kan31 פרקים
על התוכנית
מבקרות הטלוויזיה רותה קופפר וגילי איזיקוביץ' חוזרות לתכניות החשובות ביותר בטלוויזיה הישראלית. בכל שבועות הן מארחות את היוצרים והיוצרות שסיפרו את הסיפור הישראלי על המסך שבסלון שלנו, ועיצבו את התרבות הישראלי. 'בטיפול','הילדים משכונת חיים', 'עניין של זמן', 'מ.ק 22', 'השיר שלנו' ועוד ועוד. כל הסודות נחשפים בתכנית שבועית בכאן תרבות ובכאן הסכתים
מה זה סדרתיות?
סדרתיות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. מסע היסטורי ותרבותי אל מאחורי הקלעים של הסדרות שעיצבו את הטלוויזיה הישראלית. בארכיון 31 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-58 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 31 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-58 דקות |
| הפרק האחרון | 5 ביוני 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה היה מפחיד יותר, הרוסית על המסך או החרדים?"
רותה קופפר וגילי איזיקוביץ' יושבות עם יוצרי הטלוויזיה הישראלית ושואלות שאלות מאחורי הקלעים כמו זו, ומגלות כמה יצירה משמעותית צומחת מתוך פצע אישי של היוצר ולא רק מרצון לבדר.
השיחות מרחיבות מעבר לבידור אל הומור כתעודה היסטורית, בחירות ליהוק שמשנות חיבור לדמות, ושאלות חברה שהמסך מעלה.
מי שצמוד למסך יקבל כאן ניתוח חכם של מה אנחנו צופים בו ולמה, מזווית ישראלית.
מסע היסטורי ותרבותי אל מאחורי הקלעים של הסדרות שעיצבו את הטלוויזיה הישראלית.
המנחה
רותה קופפר וגילי איזיקוביץ מנהלות שיחות עומק אינטלקטואליות עם יוצרים ואנשי מפתח בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. הן מפגינות בקיאות רבה, סקרנות ומיומנות בניתוח יצירה טלוויזיונית כטקסט תרבותי והיסטורי.
הסגנון
הפודקאסט מאופיין בסגנון ראיוני מעמיק ורציני, השם דגש על תהליכי היצירה מאחורי הקלעים. השיחות מסודרות ואינפורמטיביות, ומתמקדות בשילוב שבין הניתוח האמנותי לבין ההקשר הסוציולוגי וההיסטורי של הסדרות.
תובנות הזהב מהארכיון
- יצירה טלוויזיונית משמעותית צומחת לעיתים קרובות מתוך פצע אישי או תסכול של היוצר ולא רק מתוך רצון לבדר.
- הומור ישראלי אינו רק כלי בידורי אלא תעודה היסטורית המשקפת את הלך הרוח, הפערים והמתחים בחברה.
- בחירות ליהוק, ובעיקר ליהוק של שחקנים אלמוניים, משפיעות דרמטית על האופן שבו הקהל תופס ומתחבר לדמויות.
- סדרות טלוויזיה מצליחות משמשות כמראה חברתית המאתגרת תפיסות סטריאוטיפיות ומסייעת בגישור על פני שסעים פוליטיים וחברתיים.
התוכנית מתאימה לחובבי תרבות, היסטוריה וטלוויזיה ישראלית, ומעניקה למאזין הבנה מעמיקה ומורכבת על האופן שבו נוצרים נכסי צאן ברזל תרבותיים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם זה היה עובר היום, מה שאתה אמרת מיד אחרי ששמעת את הקטע הזה?
מתי הבנתם שיש את הקליק הזה בין ענת למודי?
מה היה יותר מפחיד בפרויקט הזה, הרוסית על המסך, או החרדים על המסך?
עברו כמעט 14 שנים מאז שהסדרה ירדה, האם היא על משבר אמצע החיים, על זוגיות, או על משפחה מתוסכלת?
כל פעם יש לנו את הרגע הזה בשיחה... שכולם אומרים: היום זה לא היה קורה, קרה דבר של אחד למיליון, והתאפשרה הסדרה... מה אתם אומרים?
איך הדינמיקה הזאת שאת מגלמת בסדרה, זה משהו שאת נאחזת בו ממה שהיה בכיתה שלך, או שבבית הספר לא היו סכסוכים כאלה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הסדרה הוויראלית על הבניין הגזעני לא תוכננה מראש: היא צמחה מאלתורים מצחיקים על סט של 'שוטטות', ומבניין הילדות של ארז בן ארוש ברמת אליהו שהיה 'מגדל בבל' של עדות.
אורי גוטליב וארז בן ארוש מספרים לרותה קופפר וגילי איזיקוביץ' ש'אחד העם אחד' מקיץ 2003 לא התחילה כרעיון של בניין משותף, אלא מדמויות שהם אלתרו על גגות בזמני המתנה בצילומי 'שוטטות', וככה נולד גם רובן. הבניין הגזעני מבוסס על בניין הילדות של ארז ברמת אליהו בראשון לציון בשנות ה-80, שבו גרו זה לצד זה ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, וגם אספת ועד הבית במקלט היא זיכרון אמיתי משם. את דמות מירי הם בנו בכוונה בלי בלקפייס ובלי לתקן, ובדיעבד דווקא זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב. השאלה שחוזרת בפרק היא אם ההומור הבוטה הזה היה עובר היום, ולדעת ארז שני גברים כבר לא יכולים לדבר ככה.
- הסדרה לא נהגתה כקונספט של בניין משותף אלא צמחה מדמויות שגוטליב וארז אלתרו בזמני המתנה בסט של 'שוטטות', ורק כשרשת שאלה 'מה מחבר את המערכונים' נולד רעיון הבניין.
- הבניין הוא ייצוג של בית הילדות האמיתי של ארז ברמת אליהו, שבו כל קומה הייתה עדה אחרת, ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, כמין מגדל בבל.
- דמות מירי נבנתה בכוונה בלי בלקפייס ובלי תיקונים כי אילן עמד על ש'זה הקטע', ובדיעבד זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב ובקונצנזוס רחב.
- אספת ועד הבית במקלט מבוססת על אירוע אמיתי מילדותו של ארז, שבו השכנים לא סבלו את ריח הבישולים אלה של אלה והתכנסו במקלט להחליט אם לקבל שכנים חדשים.
האם זה היה עובר היום, מה שאתה אמרת מיד אחרי ששמעת את הקטע הזה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
רותה קופפר וגילי איזיקוביץ' מושיבות את היוצרים של הסדרות שעיצבו אותנו - מ'מרחק נגיעה' ל'במדינת היהודים' - ושומעות איך זה באמת נבנה.
- 'מרחק נגיעה' היא הדרמה הישראלית הנצפית ביותר בכל הזמנים, עם 35.9 אחוזי צפייה - ויוצריה חששו ממנה דווקא בגלל הרוסית והחרדים על המסך
- ההחלטה ללהק לתפקידים הראשיים שחקנים אלמונים הייתה אסטרטגית: שהצופים יתאהבו בדמות בלי מטען מוקדם
- ב'במדינת היהודים', ענת זלצר ומודי בר-און התייחסו למערכונים ולסרטי בורקס כאל תעודות היסטוריות שמלמדות על רוח התקופה
- פודקאסט של תאגיד כאן, בהגשת מבקרות הטלוויזיה רותה קופפר וגילי איזיקוביץ'
"מה היה יותר מפחיד בפרויקט הזה, הרוסית על המסך או החרדים על המסך?" - השאלה הזאת, שעולה בפרק על 'מרחק נגיעה', מסגירה כמה רחוק היו היוצרים מלדעת שבידיהם הדרמה הישראלית הנצפית ביותר בכל הזמנים, עם 35.9 אחוזי צפייה. סדרתיות בנוי בדיוק על הרגעים האלה, שבהם אפשר לשאול את מי שהיה שם.
רותה קופפר וגילי איזיקוביץ', שתי מבקרות טלוויזיה ותיקות, מארחות בכל שבוע את היוצרים שמאחורי תכניות המופת המקומיות. במקרה של 'מרחק נגיעה' למשל, מתברר שההחלטה ללהק שחקנים אלמונים לראשיים הייתה מכוונת - כדי שהצופים יתאהבו בדמות בלי מטען מוקדם.
בפרק על 'במדינת היהודים' השיחה עוברת לרובד אחר. ענת זלצר ומודי בר-און ז"ל, מספרת זלצר, התייחסו למערכונים ולסרטי הבורקס כאל תעודה היסטורית של ממש - הומור כמכשיר לקרוא את רוח התקופה. והם עשו את זה בלי כלי מחקר דיגיטליים, פשוט "הלכו בחושך" ופיתחו שפה דוקומנטרית חדשה.
מתוך השיחות עולים גם הסודות הקטנים, אותו "קליק" בין יוצרים שאי אפשר לתכנן. לחובבי טלוויזיה ישראלית שרוצים לדעת איך באמת נולד מה שראו בסלון.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
אחד העם 1
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIרותה קופפר וגילי איזיקוביץ משוחחות עם השחקן אורי גוטליב ועם השחקן והבמאי ארז בן הרוש על "אחד העם 1" מקיץ 2003 - סדרה מלאת דמויות קיצוניות ובדיחות בוטות שלא נהנתה מהצלחה מיידית והפכה לקאלט רק כעבור שנים. מתאים לחובבי טלוויזיה ישראלית ותרבות פופ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
מאחורי הקלעים של "אחד העם 1" - איך סדרה בוטה הפכה לקאלט ישראלי.
- איך הצליחו השחקנים "לרדת על כולם" עם בדיחות בוטות - ולהישאר בחיים זה לצד זה.
פרקים אחרונים
אחד העם 1
5 ביוני 202554 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אורי גוטליב וארז בן ארוש מספרים לרותה קופפר וגילי איזיקוביץ' ש'אחד העם אחד' מקיץ 2003 לא התחילה כרעיון של בניין משותף, אלא מדמויות שהם אלתרו על גגות בזמני המתנה בצילומי 'שוטטות', וככה נולד גם רובן. הבניין הגזעני מבוסס על בניין הילדות של ארז ברמת אליהו בראשון לציון בשנות ה-80, שבו גרו זה לצד זה ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, וגם אספת ועד הבית במקלט היא זיכרון אמיתי משם. את דמות מירי הם בנו בכוונה בלי בלקפייס ובלי לתקן, ובדיעבד דווקא זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב. השאלה שחוזרת בפרק היא אם ההומור הבוטה הזה היה עובר היום, ולדעת ארז שני גברים כבר לא יכולים לדבר ככה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסדרה לא נהגתה כקונספט של בניין משותף אלא צמחה מדמויות שגוטליב וארז אלתרו בזמני המתנה בסט של 'שוטטות', ורק כשרשת שאלה 'מה מחבר את המערכונים' נולד רעיון הבניין.
- הבניין הוא ייצוג של בית הילדות האמיתי של ארז ברמת אליהו, שבו כל קומה הייתה עדה אחרת, ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, כמין מגדל בבל.
- דמות מירי נבנתה בכוונה בלי בלקפייס ובלי תיקונים כי אילן עמד על ש'זה הקטע', ובדיעבד זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב ובקונצנזוס רחב.
- אספת ועד הבית במקלט מבוססת על אירוע אמיתי מילדותו של ארז, שבו השכנים לא סבלו את ריח הבישולים אלה של אלה והתכנסו במקלט להחליט אם לקבל שכנים חדשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אורי גוטליב וארז בן ארוש מספרים לרותה קופפר וגילי איזיקוביץ' ש'אחד העם אחד' מקיץ 2003 לא התחילה כרעיון של בניין משותף, אלא מדמויות שהם אלתרו על גגות בזמני המתנה בצילומי 'שוטטות', וככה נולד גם רובן. הבניין הגזעני מבוסס על בניין הילדות של ארז ברמת אליהו בראשון לציון בשנות ה-80, שבו גרו זה לצד זה ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, וגם אספת ועד הבית במקלט היא זיכרון אמיתי משם. את דמות מירי הם בנו בכוונה בלי בלקפייס ובלי לתקן, ובדיעבד דווקא זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב. השאלה שחוזרת בפרק היא אם ההומור הבוטה הזה היה עובר היום, ולדעת ארז שני גברים כבר לא יכולים לדבר ככה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסדרה לא נהגתה כקונספט של בניין משותף אלא צמחה מדמויות שגוטליב וארז אלתרו בזמני המתנה בסט של 'שוטטות', ורק כשרשת שאלה 'מה מחבר את המערכונים' נולד רעיון הבניין. · הבניין הוא ייצוג של בית הילדות האמיתי של ארז ברמת אליהו, שבו כל קומה הייתה עדה אחרת, ארגנטינאים, רומנים, פולנים, הודים, בולגרים, עיראקים ופרסים, כמין מגדל בבל. · דמות מירי נבנתה בכוונה בלי בלקפייס ובלי תיקונים כי אילן עמד על ש'זה הקטע', ובדיעבד זה נרמל אותה וזיכה אותה באהבה בקהילת הלהט"ב ובקונצנזוס רחב. · אספת ועד הבית במקלט מבוססת על אירוע אמיתי מילדותו של ארז, שבו השכנים לא סבלו את ריח הבישולים אלה של אלה והתכנסו במקלט להחליט אם לקבל שכנים חדשים.
במדינת היהודים
15 במאי 20251 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ענת זלצר והבמאי גבריאל ביבליוביץ יושבים עם גילי איזיקוביץ' ורותה קופפר לשיחה על במדינת היהודים, סדרת התעודה על ההומור הישראלי שיצרו זלצר ומודי בר-און. הם מספרים על העבודה המשותפת, על תהליך המחקר בלי הכלים הדיגיטליים של היום, ועל התפיסה שרואה במערכונים ובסרטים תעודות היסטוריות שמלמדות על רוח התקופה. זלצר מספרת גם איך זימנה את מודי לאודישן למרות שהתנגד, אחרי שקראה אותו וזיהתה כישרון נדיר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסדרה מתייחסת למערכונים ולסרטים כאל תעודות היסטוריות, וקוראת דרכם את הלכי הרוח והפערים בחברה הישראלית.
- העבודה על הסדרה נעשתה בלי כלי מחקר דיגיטליים, מה שאילץ את היוצרים לפתח שפה תיעודית משלהם כמעט בחושך.
- ההומור מוצג כמפתח סוציולוגי, לא רק כבידור, לאורך הדרך מסרטי בורקס ועד מהפכת ערוץ שתיים המסחרי.
- זלצר זימנה את מודי בר-און לאודישן למרות התנגדותו, אחרי שזיהתה בכתיבתו ובעברו כסטנדאפיסט פוטנציאל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ענת זלצר והבמאי גבריאל ביבליוביץ יושבים עם גילי איזיקוביץ' ורותה קופפר לשיחה על במדינת היהודים, סדרת התעודה על ההומור הישראלי שיצרו זלצר ומודי בר-און. הם מספרים על העבודה המשותפת, על תהליך המחקר בלי הכלים הדיגיטליים של היום, ועל התפיסה שרואה במערכונים ובסרטים תעודות היסטוריות שמלמדות על רוח התקופה. זלצר מספרת גם איך זימנה את מודי לאודישן למרות שהתנגד, אחרי שקראה אותו וזיהתה כישרון נדיר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסדרה מתייחסת למערכונים ולסרטים כאל תעודות היסטוריות, וקוראת דרכם את הלכי הרוח והפערים בחברה הישראלית. · העבודה על הסדרה נעשתה בלי כלי מחקר דיגיטליים, מה שאילץ את היוצרים לפתח שפה תיעודית משלהם כמעט בחושך. · ההומור מוצג כמפתח סוציולוגי, לא רק כבידור, לאורך הדרך מסרטי בורקס ועד מהפכת ערוץ שתיים המסחרי. · זלצר זימנה את מודי בר-און לאודישן למרות התנגדותו, אחרי שזיהתה בכתיבתו ובעברו כסטנדאפיסט פוטנציאל.
מרחק נגיעה
8 במאי 202555 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
צפריר כוחנובסקי, מפיק ומיוצרי מרחק נגיעה, והבמאי רוני ניניו מספרים לגילי איזיקוביץ' ורותה קופפר על הדרמה שהפכה לנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית וזכתה באחד עשר פרסי אקדמיה. הם מתארים את הרעיון הראשוני בנוסח רומיאו ויוליה, סיפור אהבה בין זוריק שעבר לגור בבני ברק לבין שכנתו, ואת ההחלטה ללהק שחקנים אלמונים כדי שהצופים יתאהבו בדמויות בלי מטען קודם. השילוב של חרדים ועולים מרוסיה על המסך, שנראה תחילה כמו סיכון, הוא בדיוק מה שהפך למנוע ההצלחה, והסדרה אף נמכרה ל-HBO אחרי בטיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מרחק נגיעה מחזיקה בתואר הדרמה הישראלית הנצפית ביותר וזכתה באחד עשר פרסי אקדמיה.
- הליהוק של שחקנים אלמונים לתפקידים הראשיים היה מהלך מכוון, כדי לאפשר לצופים להתאהב בדמויות בלי מטען קודם.
- השילוב של עולם החרדים והעולים מרוסיה, שנתפס תחילה כסיכון, הפך למנוע ההצלחה של הסדרה.
- הסדרה נמכרה לערוץ HBO, אחרי בטיפול, וסימנה עוד יצוא ישראלי של פורמט דרמה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
צפריר כוחנובסקי, מפיק ומיוצרי מרחק נגיעה, והבמאי רוני ניניו מספרים לגילי איזיקוביץ' ורותה קופפר על הדרמה שהפכה לנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית וזכתה באחד עשר פרסי אקדמיה. הם מתארים את הרעיון הראשוני בנוסח רומיאו ויוליה, סיפור אהבה בין זוריק שעבר לגור בבני ברק לבין שכנתו, ואת ההחלטה ללהק שחקנים אלמונים כדי שהצופים יתאהבו בדמויות בלי מטען קודם. השילוב של חרדים ועולים מרוסיה על המסך, שנראה תחילה כמו סיכון, הוא בדיוק מה שהפך למנוע ההצלחה, והסדרה אף נמכרה ל-HBO אחרי בטיפול.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מרחק נגיעה מחזיקה בתואר הדרמה הישראלית הנצפית ביותר וזכתה באחד עשר פרסי אקדמיה. · הליהוק של שחקנים אלמונים לתפקידים הראשיים היה מהלך מכוון, כדי לאפשר לצופים להתאהב בדמויות בלי מטען קודם. · השילוב של עולם החרדים והעולים מרוסיה, שנתפס תחילה כסיכון, הפך למנוע ההצלחה של הסדרה. · הסדרה נמכרה לערוץ HBO, אחרי בטיפול, וסימנה עוד יצוא ישראלי של פורמט דרמה.
החיים זה לא הכל - LIVE
10 באפריל 20251 שע׳ 13 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דניאל לפין, אבי קושניר וענת וקסמן חוזרים בפרק לייב אל מאה ארבעים ותשעה הפרקים של החיים זה לא הכל. לפין מספר שהסדרה נולדה מתוך תסכול מקצועי ורצון לכתוב דיאלוגים מדויקים שלא יאולתרו, וקושניר ווקסמן חושפים שבתחילה נשקלה האפשרות שקושניר לא ישחק את גדי כדי לשמור על אמינות. השיחה נודדת בין מערכות היחסים של הדמויות למשבר אמצע החיים שמתחבא מתחת להומור, ובדרך עולה גם ההגדרה של צ'אפלין על קלוז אפ שהוא דרמה ולונג שוט שהוא קומדיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דניאל לפין כתב את הסדרה כפורקן לזעם ולתסכול, מתוך רצון לדיאלוגים מדויקים שלא יאולתרו על ידי השחקנים.
- בתחילה נשקלה אפשרות שאבי קושניר לא ישחק את גדי, כדי לא לפגוע באמינות דמות התסריטאי.
- השיחה קוראת את הקומדיה כסיפור על משבר אמצע החיים ועל משפחה מתוסכלת, לא רק כבידור.
- מאה ארבעים ותשעה הפרקים הפכו את הסדרה לארכיון חי שהקהל בפרק הלייב זוכר לפרטי פרטים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דניאל לפין, אבי קושניר וענת וקסמן חוזרים בפרק לייב אל מאה ארבעים ותשעה הפרקים של החיים זה לא הכל. לפין מספר שהסדרה נולדה מתוך תסכול מקצועי ורצון לכתוב דיאלוגים מדויקים שלא יאולתרו, וקושניר ווקסמן חושפים שבתחילה נשקלה האפשרות שקושניר לא ישחק את גדי כדי לשמור על אמינות. השיחה נודדת בין מערכות היחסים של הדמויות למשבר אמצע החיים שמתחבא מתחת להומור, ובדרך עולה גם ההגדרה של צ'אפלין על קלוז אפ שהוא דרמה ולונג שוט שהוא קומדיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דניאל לפין כתב את הסדרה כפורקן לזעם ולתסכול, מתוך רצון לדיאלוגים מדויקים שלא יאולתרו על ידי השחקנים. · בתחילה נשקלה אפשרות שאבי קושניר לא ישחק את גדי, כדי לא לפגוע באמינות דמות התסריטאי. · השיחה קוראת את הקומדיה כסיפור על משבר אמצע החיים ועל משפחה מתוסכלת, לא רק כבידור. · מאה ארבעים ותשעה הפרקים הפכו את הסדרה לארכיון חי שהקהל בפרק הלייב זוכר לפרטי פרטים.
עבודה ערבית
3 באפריל 202551 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השחקן נורמן עיסא והבמאי שי קפון חוזרים עם גילי איזיקוביץ' ורותה קופפר אל עבודה ערבית, הקומדיה שעלתה ב-2007 וטלטלה את הפריים טיים העברי. עיסא מספר שנדחה בתחילה מהתפקיד הראשי כי לא נחשב לסלב, והתקבל רק בהמלצת חבר. השניים מתארים קפיצת מדרגה קומית בין העונה הראשונה, שהייתה דרמטית יותר, לעונות שהפכו אבסורדיות וקיצוניות, ואת הרצון של היוצרים לדבר על הזרות והשונות דרך הומור סאטירי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסדרה העמידה במרכז את סוגיית הזרות והשונות, נושא שאדם מכל רקע יכול להתחבר אליו.
- נורמן עיסא נדחה בתחילה לתפקיד הראשי כי לא נחשב לסלב, והתקבל בסוף בהמלצת חבר.
- יש שינוי טונאלי ברור בין העונה הראשונה הדרמטית לעונות הבאות שנעשו אבסורדיות וקיצוניות יותר.
- הרעיון נולד מרצון של היוצרים לדבר על הבעיות שלהם ולשבור מוסכמות בפריים טיים העברי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השחקן נורמן עיסא והבמאי שי קפון חוזרים עם גילי איזיקוביץ' ורותה קופפר אל עבודה ערבית, הקומדיה שעלתה ב-2007 וטלטלה את הפריים טיים העברי. עיסא מספר שנדחה בתחילה מהתפקיד הראשי כי לא נחשב לסלב, והתקבל רק בהמלצת חבר. השניים מתארים קפיצת מדרגה קומית בין העונה הראשונה, שהייתה דרמטית יותר, לעונות שהפכו אבסורדיות וקיצוניות, ואת הרצון של היוצרים לדבר על הזרות והשונות דרך הומור סאטירי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסדרה העמידה במרכז את סוגיית הזרות והשונות, נושא שאדם מכל רקע יכול להתחבר אליו. · נורמן עיסא נדחה בתחילה לתפקיד הראשי כי לא נחשב לסלב, והתקבל בסוף בהמלצת חבר. · יש שינוי טונאלי ברור בין העונה הראשונה הדרמטית לעונות הבאות שנעשו אבסורדיות וקיצוניות יותר. · הרעיון נולד מרצון של היוצרים לדבר על הבעיות שלהם ולשבור מוסכמות בפריים טיים העברי.
שעת אפס
13 בפברואר 20251 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
היוצרת דיקלה קידר והשחקנים מאיה לנצמן ודורון בן דוד מספרים על שעת אפס, הדרמה שעלתה ב-2022 ומבוססת בין השאר על הסכסוך האמיתי בין המורה אדם ורטה לתלמידה ספיר סבך מ-2014. הסדרה שוזרת דרמה משפחתית עם דו קרב על אמירה גזענית נגד ערבים בשיעור אזרחות, וממחישה כמה קשה לנהל דיאלוג אמיתי כשכל צד מגן על עמדתו. לנצמן מספרת שנעזרה בזיכרונות ובבלבול הפוליטי מתקופת התיכון שלה כדי לבנות אמינות רגשית לדמות, גם כשעמדותיה שלה שונות מאלה שהיא מגלמת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שעת אפס מבוססת על סכסוך אמיתי מ-2014 בין המורה אדם ורטה לתלמידה ספיר סבך, סביב אמירה גזענית בשיעור אזרחות.
- כוחה של הסדרה נובע מהשזירה של הדרמה האישית והמשפחתית עם הממד הציבורי והפוליטי.
- הדינמיקה הנפיצה משקפת את הקושי לנהל דיאלוג במרחב הציבורי כשכל צד מתבצר בעמדתו.
- מאיה לנצמן נשענה על זיכרונות ועל בלבול פוליטי מתקופת התיכון שלה כדי לייצר אמינות רגשית, גם כשעמדותיה שונות מהדמות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
היוצרת דיקלה קידר והשחקנים מאיה לנצמן ודורון בן דוד מספרים על שעת אפס, הדרמה שעלתה ב-2022 ומבוססת בין השאר על הסכסוך האמיתי בין המורה אדם ורטה לתלמידה ספיר סבך מ-2014. הסדרה שוזרת דרמה משפחתית עם דו קרב על אמירה גזענית נגד ערבים בשיעור אזרחות, וממחישה כמה קשה לנהל דיאלוג אמיתי כשכל צד מגן על עמדתו. לנצמן מספרת שנעזרה בזיכרונות ובבלבול הפוליטי מתקופת התיכון שלה כדי לבנות אמינות רגשית לדמות, גם כשעמדותיה שלה שונות מאלה שהיא מגלמת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שעת אפס מבוססת על סכסוך אמיתי מ-2014 בין המורה אדם ורטה לתלמידה ספיר סבך, סביב אמירה גזענית בשיעור אזרחות. · כוחה של הסדרה נובע מהשזירה של הדרמה האישית והמשפחתית עם הממד הציבורי והפוליטי. · הדינמיקה הנפיצה משקפת את הקושי לנהל דיאלוג במרחב הציבורי כשכל צד מתבצר בעמדתו. · מאיה לנצמן נשענה על זיכרונות ועל בלבול פוליטי מתקופת התיכון שלה כדי לייצר אמינות רגשית, גם כשעמדותיה שונות מהדמות.
טלנובלה בע"מ
6 בפברואר 202557 דק׳סרוגים
30 בינואר 202554 דק׳טהרן
23 בינואר 202556 דק׳הפוך
16 בינואר 202550 דק׳
פודקאסטים דומים
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor
הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה
הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה
גם כן תרבות Gam Ken Tarbut
כאן | Kan
איזה בוקר
רדיו חיפה