לפני החוק - מבט מחודש על המשפט של קפקא

אורון שוורץ ועורך הדין אביגדור פלדמן קוראים את 'המשפט' של קפקא דרך משקפיים משפטיים, במלאת 100 שנה למותו של הסופר.

הפרק, בהגשת אורון שוורץ ובאירוח עורך הדין אביגדור פלדמן, פותח בקריאת המשפט הראשון המפורסם של 'המשפט' לקפקא בתרגומה של אילנה המרמן (הוצאת עם עובד) ומשם צולל לדמותו של קפקא כאיש משפט שעבד כעורך דין בחברת הביטוח האיטלקית 'ג'נרלי', בדק תביעות פציעה בבתי אנשים ואף כתב ספר רציני על בטיחות בעבודה. השניים דנים בביוגרפיה של קפקא (יליד 1883 בפראג, בעל השם העברי אנשיל), בקשרו המורכב עם היהדות, העברית והציונות, ביחסו לאביו ('מכתב אל האב'), ובהיררכיות הנסתרות שמושכות בחוטים ביצירותיו. עיקר הדיון מוקדש לעלילת 'המשפט' ולמשל 'לפני החוק' המשובץ בו, שבו איש מהכפר ממתין כל חייו לשווא בשער החוק. הפרק מיועד לחובבי ספרות, משפט ופילוסופיה, ומציע מבט של משפטן ותיק על האבסורד הביורוקרטי שקפקא הפך לסמל.

תובנות מרכזיות

• קפקא לא היה מתבודד אלא איש מן היישוב: עורך דין שיצא לטיולים, היו לו חברים, ביקר בבתי זונות ונסע לחו"ל — והדימוי של הבודד הסגור בחדרו אינו מדויק.
• פלדמן מצביע על האבחנה שבכתיבת קפקא: סיוטים נוראיים מסופרים בקור רוח ובשפה יבשה של פקיד, והגיבור מנסה כל הזמן ל'נרמל' מציאות שאין פחות נורמלית ממנה.
• כמעט לא קיים זכר למקום העבודה של קפקא ביומניו וברומנים, ולמרות זאת ההיררכיה הביורוקרטית — שבראשה פקיד עליון נסתר שאיש אינו רואה — חוזרת בכל יצירותיו.
• לפי פלדמן, הקריאה התיאולוגית של קפקא (נצח, גאולה עצמית) אינה הפרשנות הנכונה; קפקא חי חיים מלאים והאזהרה שלו פוליטית — גם כשהנאצים עולים לשלטון ה'נורמלי' נשאר רק בראש של מי שמשלה את עצמו.
• במשל 'לפני החוק' השוער מזהיר שמעבר לו עומדים שוערים חזקים עוד יותר, והאיש מהכפר בוחר להמתין כל חייו על שרפרף לצד שער שנותר פתוח כל העת — דימוי שפלדמן מקשר לאזרח העומד מול מערכת המשפט.