
מאגר 'אל תתקשר אליי' החדש עומד לשנות את כללי הטלמרקטינג בישראל - ודווקא העסקים הקטנים עלולים לשלם את המחיר.
בפרק השלישי של 'משפט ודיגיטל' מארח המנחה את עורך הדין שי ארז לשיחה על חוק מאגרי המידע החדש ועל הקמת מאגר 'אל תתקשר אליי', שאליו יוכלו צרכנים להכניס את פרטיהם כדי שחברות לא יתקשרו אליהם בטלמרקטינג. נדון מתי החוק ייכנס לתוקף (כשנה וחצי, בכפוף לתקנות של שר הכלכלה והתעשייה), מי נושא בעלויות (הצרכן בחינם, ואילו העסקים ישלמו אגרה על משיכת המידע מהמאגר), ואילו חריגים קיימים - למשל לקוח שהשאיר פרטים במודעה או נתן הסכמה מתועדת התקפה לשנה. הפרק רלוונטי במיוחד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המשתמשים בטלמרקטינג, ומסביר היטב גם את נטל התיעוד החדש וגם את הצד החיובי - פניות ממוקדות יותר לקהל שבאמת מעוניין.
תובנות מרכזיות
- המאגר חינמי לצרכן, אך העסקים יידרשו לשלם אגרה למדינה בכל פעם שימשכו את המידע - מה שהופך את התיעוד והעלות לנטל שנופל בעיקר על העוסק הקטן.
- החוק נחקק אך עדיין לא חל: הוא ייכנס לתוקף בעוד כשנה וחצי, ורק לאחר ששר הכלכלה והתעשייה יתקין את התקנות הנדרשות.
- מעתה יידרש לבקש הסכמה מתועדת גם לפנייה טלפונית, ולא רק להודעות SMS או מייל כפי שהיה נהוג עד היום.
- נטל ההוכחה עובר לעסק: אם לקוח טוען שלא ביקש שיחזרו אליו, העוסק חייב להציג תיעוד - כולל הקלטת השיחה מראש - אחרת הוא חשוף לתלונה לרשות להגנת הצרכן.
- הצד החיובי: כשהמאגר יפעל, פניות הטלמרקטינג יופנו רק למי שבאמת מעוניין, מה שהופך את השיחות לנעימות וזורמות יותר ומפחית את ההטרדה.
אתה רוצה להגיד לי שעכשיו, כעסק קטן, אני צריך לשלם בשביל להשיג את המידע שאני צריך כדי לעבוד לפי החוק?