קיווי הס - דובר עיריית בני ברק

דובר עיריית בני ברק קיווי הס מספר איך עולם הישיבה והבית-מדרש הפך אצלו מ'נטל' ל'נכס' מקצועי, ואיך הוא מנהל הסברה בעיר החרדית המורכבת בישראל.

בפרק הפתיחה של 'מפה לשם' (פודקאסט של ארגון אחוות תורה, על אנשים שעשו את המעבר מעולם הישיבה לעולם המעשה), מראיין מוטי רובינשטיין את קיווי הס, דובר עיריית בני ברק כבן 40, שמגיע מרקע ארוך בפרסום, דוברות וניהול קמפיינים בחירות וקהילתיים בציבור החרדי. הס מתאר את עבודת הדוברות בבני ברק כ'דריכות 24/7' בעיר בירה חרדית של כ-240 אלף תושבים, שמשלבת ניהול משברים, מיתוג והסברה עירונית, וגם תכנון חזון לטווח ארוך. הוא חולק את שיטת העבודה שלו ('שיטת השכבות' / 'אפקט הבצל') ומדגיש שכל ערך, שפה וקהילה שעבר בהם בחיים הופכים לנכס מקצועי. הפרק רלוונטי לכל מי שמתעניין במעבר מעולם התורה לקריירה, בדוברות ובתקשורת חרדית, ובחברה החרדית מבפנים.

תובנות מרכזיות

• התפיסה המרכזית של הס: על בית המדרש ועולם הישיבה להיתפס כ'נכס ולא נטל' — היכולת התלמודית והפסיכולוגית שנרכשה שם ישימה ישירות לפרסום, ליעוץ אסטרטגי מוניציפלי ולפוליטיקה.
• 'שיטת השכבות' / 'אפקט הבצל': הקהל והמציאות בנויים שכבות-שכבות (חיצונית, פנימית, ליבה, שורש) עם רמות חריפות שונות, ועל איש המקצוע לזהות ולפעול לפי המתודה הזו.
• דוברות בבני ברק היא עבודה של 'דריכות 24/7' בעיר מיקרוקוסמוס לעולם החרדי — שילוב של כיבוי שריפות מיידי, זיהוי מוקדם של אירועים קטנים לפני שהופכים לאיום, ומיתוג והסברה עירונית.
• תקופת הקורונה תוארה כ'אדם מול הטנק' — תחושת חוסר סיכוי מול התקשורת הכללית, אך דווקא מתוך הכאוס פיתחו בעירייה שפה ומערכת הסברה חדשה והפכו לספקי תוכן לרשויות רבות בישראל.
• שני 'אירועים מכוננים' מילדותו בחיידר בבני ברק: מורה ירושלמי (רב שמעון/נכדו של בר אילן) שלימד שיעור באזרחות על קום המדינה והנופלים, ומורה שצייר בגירים על הלוח איך עובדת ממשלה דרך פרשת אריה דרי — שהמחישו לו שיש 'עולם שלם בחוץ' ושכל ידע הוא ערך מוסף.