ברוך גדלביץ'

בחור ישיבה שנולד במוסקבה ועלה בגיל שלוש מגלה את העולם האקדמי בלי שאף אחד הכין אותו — ומשלם על המעבר מחיר אישי ומשפחתי כבד.

בפרק הפותח של 'מפה לשם' מטעם ארגון אחוות תורה, המנחה מוטי רובינשטיין מארח את ברוך גדלוביץ', עובד סוציאלי בעיריית ירושלים ומאמן, שעושה את המעבר מעולם הישיבה לעולם המעשה. ברוך מספר על ילדותו כמהגר שעלה ממוסקבה בגיל שלוש לבית של בעלי תשובה פעילים בקליטת עלייה רוסית, על שאיפתו להיות תלמיד חכם ועל הרגע שבו הלימוד 'הפסיק ללכת'. הוא מתאר איך נסיעה ללמד תורה במוסקבה הציתה בו את הזרע לפנות לאקדמיה, ואיך נכנס ללימודי עבודה סוציאלית בלי כלים בסיסיים — עד כדי כך שלא ידע איך פותחים תיבת מייל. הפרק מיועד לבני תורה ובוגרי ישיבות העומדים בפני המעבר לעולם התעסוקה, ומדבר על המחיר הרגשי והמשפחתי של מעבר שאיש לא הכין אותם אליו.

תובנות מרכזיות

• המעבר מעולם התורה לעולם המעשה כרוך בתהליך הגירה פנימי עמוק — ברוך, מהגר אמיתי מרוסיה, מזהה שחוויית ההגירה הילדותית שלו עוזרת לו היום להבין לעומק אנשים שעוברים שינוי חיים.
• חוסר אוריינות דיגיטלית בסיסית יכול לתקוע אדם משכיל לחלוטין: ברוך, סטודנט לתואר, התבייש לבקש עזרה ושלוש שנים לא ידע להחליף סיסמה למייל שחבר פתח עבורו, וחי בחשש שמישהו קורא את התכתובותיו.
• לקבל 'אור ירוק' ודעת תורה למעבר לא מספיק — מה שחסר היה ליווי וכלים מעשיים: אף ארגון ואף אדם לא עצר ואמר 'יש פה התמודדות אמיתית, בוא נבדוק איך לעזור לך'.
• המעבר נעשה במקביל לבניית משפחה ראשונה, ופירנוס וחיים אקדמיים בלתי-מוכרים בו-זמנית גבו אנרגיה ומחיר אישי כבד.
• המהלך מערער לא רק את העושה אותו אלא גם את בן הזוג: אשת ברוך, שגדלה בסמינר חרדי שמרני, חוותה את היקף 'העולם הגדול' כנקודת שבר משלה.