פרק 103 - חמישה סוגי לקוחות שאת לא רוצה בעסק

אופר סגל ויצמן מפרקת מניסיון אישי את סוגי הלקוחות שהורסים פרויקטים, ואיך לזהות אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה.

המנחה אופר סגל ויצמן מקדישה את הפרק לסוגי הלקוחות הבעייתיים שעדיף לסנן עוד מהשיחה הראשונה, מתוך לקחים שלמדה בשנים הראשונות של העסק שלה כמעצבת גרפית ובעלת עסק. היא מפרטת ארבעה מתוך חמישה סוגים: 'המנהלים' שמתייחסים אליכם כעובדים ומכתיבים תנאים ומועדים; 'החשדנים' שלא מתמסרים לתהליך, בוחרים בכם בגלל מחיר זול ומשווים אתכם כל הזמן לקולגות; 'הלא מרוצים' שלעולם לא יהיו שבעי רצון כמה שתתאמצו; ו'המקטינים' שמתמקחים על המחיר ולא מבינים את הערך שלכם. הפרק מתאים לעצמאים ובעלי עסקי שירות, במיוחד בתחומי העיצוב והוויזואל, ושווה האזנה כי הוא נותן כלים מעשיים לסינון לקוחות ולשמירה על שפיות עסקית. שימו לב שהתמלול חלקי ונקטע בתחילת הסוג החמישי.

תובנות מרכזיות

• לקוח שבוחר בכם בלי להסתכל בתיק העבודות הוא נורת אזהרה: סימן שהוא בחר על סמך מחיר בלבד ולא התחבר לסגנון שלכם, מה שהופך את הפרויקט למתכון לכישלון.
• כשלקוח אומר 'לא אהבתי' בלי לפרט, אל תקפצו לסקיצה חדשה לגמרי, אלא תמללו ושאלו שאלות לעומק טיפין טיפין; לרוב מתברר שמדובר בפרט קטן בלבד, למשל הפונט.
• כדי לזהות לקוח 'לא מרוצה' כרוני, שאלו אותו על הפרויקט הקודם שלו: אם 'אף אחד מעולם לא היה מדויק' ו'אף אחד לא ידע לעזור', זו נורה אדומה שגם אתכם הוא לא יעריך.
• אל תיתנו הנחות למקטינים: הנחה משדרת שהמחיר ההתחלתי היה מנופח, ועדיף מחיר פיקס שמסנן מראש את מי שלא מתאים.
• חשוב להפריד בין ביקורת על העבודה לבין דחייה אישית: 'לא אהבתי את הלוגו' אינו 'לא אהבתי אותך', וההפרדה הזו מגנה על הביטחון המקצועי שלכם.