
נתינה היא לא רק מעשה אצילי אלא צורך כימי-ביולוגי שמשפר בריאות, אושר ותחושת ערך עצמי.
בפרק הלייב השבועי מארחות אלינה ברן (יועצת ארגונית ופיננסית, מומחית למנהיגות) ואילה (עורכת דין ומגשרת בענייני משפחה) דיון על נתינה, נושא שהן קושרות לתקופת המלחמה. הן נשענות על מחקר שטבע את המושג The Helper's High, שלפיו ל-95 אחוז מבני האדם הנתינה מייצרת תגובה כימית במוח, סרוטונין ואופוריה, ומשפרת את מערכות הלב והחיסון ומפחיתה לחץ. השתיים מספרות מניסיונן האישי כמתנדבות, אלינה עם ניצולי שואה, בעלי חיים ובעלי עסקים, ואילה כמגשרת בפרו-בונו, ומרחיבות מהתנדבות אל נתינת ערך גם בעבודה בתשלום. הפרק מתאים למי שמתלבט במשמעות הנתינה בחיים האישיים והמקצועיים ורוצה להבין מדוע יש אנשים שמתחברים לנתינה ויש שלא.
תובנות מרכזיות
- המושג The Helper's High מתאר אופוריה כימית אמיתית, ומחקר על 3,000 משתתפים מצא שכ-95 אחוז מבני האדם בנויים ליהנות מעזרה לאחרים.
- מי שיודע לתת יודע גם לקבל ולהעריך את מה שיש לו, נתינה היא תנאי להערכה אמיתית.
- שלוש סיבות אפשריות לכך שאנשים אינם נהנים מנתינה: חוסר בכימיקלים מסוימים בגוף, חינוך, ותחושת הישרדות שמסיחה מהדחף הטבעי לתת.
- תחושת הישרדות אינה תלויה בכמות הכסף, גם מי שיש לו יכול להישאר בוויב הישרדותי של פחד מהמחר ולכן להימנע מנתינה.
- בעולם העצמאים והנטוורקינג רווחת תרבות של עזרה ופתיחת דלתות הרבה יותר מאשר בקרב שכירים, ובישראל הערבות ההדדית מחזקת את הנטייה לתת.
מה משתבש אצל החמישה אחוז שכל הטוב שמקבלים מנתינה פשוט לא מדבר אליהם?