האישור של מנדלבליט, ומה עומד מאחורי אחוז ההרשעות הגבוה בישראל? | פרק 4

דיון משפטי בנושא החלטת בית המשפט לגבי אישור היועץ המשפטי לממשלה לחקירת ראש הממשלה והמתח שבין קבילות ראיות למשקלן.

הפרק עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה, תוך ניתוח הדיסוננס בהחלטה לגבי הצורך באישור כתוב. המגישים דנים במתח שבין קבילות ראיות למשקלן ובקושי של שופטים להתעלם מראיות שהוגשו אף אם הוחלט שאינן קבילות. כמו כן, נדונה חשיבות כיבוד חוקי היסוד בישראל ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפטית, ללא קשר לזהות הפוליטית של הנחקר. הפרק מיועד למתעניינים בניתוח משפטי של הליכים פוליטיים ובביקורת על מערכת המשפט בישראל.

תובנות מרכזיות

• קיימת מחלוקת מקצועית על הצורך באישור כתוב של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה, כאשר בית המשפט קבע שאין צורך אך ראוי שיהיה.
• המערכת המשפטית בישראל מסתמכת על היכולת של שופטים מקצועיים להתעלם מראיות שאינן קבילות, דבר המעורר שאלות לגבי אובייקטיביות ההחלטה.
• ישנו הבדל תפיסתי מהותי בין השיטה הישראלית לזו האמריקאית בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגו באופן לא חוקי.
• החלטות משפטיות בעניינם של נבחרי ציבור בכירים משפיעות על המערכת כולה ועל האמון הציבורי במוסדות השלטון.