פרק 105: גירושין-ממשבר לצמיחה עם ד"ר מור שחורי סטאל

גירושים אינם אירוע נקודתי אלא ריבוי אובדנים מתמשך, שדוחף הורים לקצוות רגשיים שבהם הילדים נעשים שקופים.

עירית, פסיכולוגית קלינית מדריכה, מארחת את ד"ר מור שחוריס-טל, פסיכולוגית קלינית מומחית בגירושים, אובדן, שכול וטראומה, לשיחה עומק על התהליך הפסיכולוגי של גירושים מנקודת המבט של אנשי טיפול. הן ממפות את שלבי ההתמודדות וההסתגלות – מהמתחים הסמויים או הקולניים עוד בתוך הנישואים, דרך ההחלטה לסיים, תהליך הגירושים עצמו, ועד ההסתגלות ארוכת השנים למשפחה מפוצלת. ד"ר שחוריס-טל תופסת גירושים כ"ריבוי של אובדנים" – אובדן זוגיות, מעמד, כלכלה, חברים, קשר רציף עם הילדים, זהות ועתיד משותף – ומראה כיצד הסערה הרגשית מקצינה הורים למצבים סכיזופרנואידיים של פיצול ומחיקת ההיסטוריה הטובה. הפרק מיועד למטפלים ומדגיש את האתגר המקצועי: לכבות להבות, להכיל את המצוקה, ולמנוע מאבקים שפוגעים בלתי-הפיך בקשר הורה-ילד.

תובנות מרכזיות

• גירושים אינם אירוע נקודתי אלא חוויה מתמשכת שמתחילה כבר בתוך הנישואים ונמשכת כל החיים – גם כשהילדים גדלים ומקימים משפחות משלהם.
• בן הזוג היוזם עובר את עיקר תהליך האבל עוד לפני הגירושים ומגיע אליהם עם הקלה, בעוד הצד שלא יוזם רק מתחיל את האבל מרגע שנודע לו – שניהם סובלים, אך בשלבים שונים.
• במצבי קצה (לפי פרויד וקליין) אנשים נסוגים לעמדה סכיזופרנואידית של פיצול: רואים את בן הזוג רק באור שלילי, מוחקים את השנים הטובות – פיצול שמשמש כאקט הגנתי ליצירת בהירות בתוך הכאוס.
• בסערה הרגשית הילדים נעשים 'שקופים': גם הורים מיטיבים ומודעים מתקשים לקלוט מה עובר על ילדיהם, והילדים משתדלים להיות 'טובים' כדי לא להכביד – יוצרים אצל ההורים אשליה שהם מתמודדים טוב יותר ממה שבאמת.
• במלחמות גירושים אין מנצחים – זו סיטואציית lose-lose שבה מפסידים גם את העתיד, כי פנייה לא נכונה (בית משפט במקום גישור) עלולה לפגוע בלתי-הפיך בקשר בין הורים וילדים.