בונקרים, לחימה ופוליטיקת זיכרון: מרד גטו ורשה [מה שנשאר לספר]

הפרק בוחן את המורכבות ההיסטורית והחברתית של מרד גטו ורשה, מעבר לנרטיב המקובל.

הפרק מארח את פרופסור חווי דרייפוס לשיחה מעמיקה על מורכבות מרד גטו ורשה כאירוע היסטורי וכמוקד לוויכוחים פוליטיים והיסטוריוגרפיים. השיחה מתמקדת במציאות של גטו ורשה בתחילת שנת 1943, לאחר הגירושים הגדולים, ומבחינה בין פעילות ארגוני המחתרת לבין השאיפה של הציבור הרחב לשרוד. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את הקשר הרחב של המרד מעבר לנרטיב המקובל ואת ההתמודדות האנושית היומיומית בתקופה זו.

תובנות מרכזיות

• הוויכוחים על המרד מושפעים מהרצון של קבוצות שונות לאחר המלחמה לייחס לעצמן תפקיד במאבק בנאצים.
• הגטו ערב המרד באפריל 1943 היה מרחב מפורק חברתית ופיזית, שונה לחלוטין מהגטו בתקופות קודמות.
• היו שני ארגוני מחתרת מרכזיים, הז'וב והרוויזיוניסטים, שלא הגיעו לשיתוף פעולה ממשי ביניהם למרות מטרתם המשותפת.
• רוב היהודים בגטו לא היו לוחמים אלא אנשים שניסו לשרוד באמצעות הסתתרות בבונקרים, מתוך תקווה מוטעית שהצבא האדום יגיע בתוך חצי שנה.