מה שנשאר לספר

רשת עושים היסטוריה

11 פרקים

פודקאסט המציע מבט קרוב וחד על חיי היומיום בשואה. מתחת לשכבות של התיעוד הרשמי וההיסטוריה "הגדולה", מסתתרים סיפורים על הכרעות יומיומיות, על דרכי הבנה של המציאות, ועל ניסיונות לשמר שגרה, קשרים ומשמעות בתוך מציאות התקופה.בפודקאסט של מכון מורשת והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ננסה לפתוח צוהר אל המציאות כפי שנחוותה בזמן אמת ובמבט מלמטה. כיצד יחידים הבינו את העולם שהתפרק סביבם, ומה הניע קבוצות לפעול בתוך תנאים בלתי אפשריים? הצטרפו אלינו למסע בין תיעוד נדיר למחקר עדכני, המבקש לא רק לתאר את האירועים, אלא גם להתבונן בדרכים בהן חיו ופעלו בני אדם באותו הזמן. הפודקאסט בסיוע ובתמיכת ועידת התביעות.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

כל מה שחשבתם שאתם יודעים על יהודי פולין מ"כנר על הגג" פשוט לא נכון, וההיסטוריון מרקוס זילבר מסביר למה.

פרק הפתיחה של הפודקאסט של מורשת והמכון ליהדות זמננו, בהנחיית נועם ליידמן, מוקדש לקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה ערב השואה — יהודי פולין בין מלחמות העולם. האורח, פרופ' מרקוס זילבר מאוניברסיטת חיפה, מפרק את הדימויים השגויים (כמו "כנר על הגג" והשטטל הקלאסי) ומסביר שהם שייכים ליהדות רוסיה ואוקראינה של המאה ה-19, לא לפולין. הוא מתאר חברה יהודית הטרוגנית מאוד הפרושה על ארבעה אזורים שונים (פולין הקונגרסאית, גליציה, הספר המזרחי ופוזנן), בתהליך אורבניזציה, וממקם את היהודים כמיעוט לאומי במדינת לאום אתנית שלא אהבה את מיעוטיה. הפרק מתאים למי שמעוניין בהיסטוריה יהודית עמוקה ומדויקת מ"מבט מלמטה", דרך היום-יום ולא רק דרך הרדיפה.

הדימוי של "כנר על הגג" אינו קשור ליהודי פולין כלל — הוא יצירה אמריקאית המבוססת רופפות על שלום עליכם, שכבר הספיד את עולם יהודי אוקראינה של סוף המאה ה-19.
פולין שבין המלחמות הייתה מדינה חדשה והטרוגנית מאוד, המורכבת מארבע יחידות טריטוריאליות שירשו מאפיינים שונים מגרמניה, מרוסיה הצארית ומהאימפריה האוסטרו-הונגרית.
ככל שהעיר גדולה יותר כך שיעור היהודים בה קטן יותר: בפינסק הקטנה היו כ-70-75% מהאוכלוסייה, ואילו בוורשה ולודג' היהודים היו כשליש מיליון אך רק כשליש מהעיר.
כשליש מאוכלוסיית פולין הגדירה עצמה כמיעוט לאומי לא-פולני; היהודים היו רק חלק מן ה"אאוטסיידרים", במדינת לאום אתנית שבה לא היו שרים יהודים בממשלה — לא מחוסר כישרון אלא כי הדבר לא עלה כלל על הדעת.
שלושת הזרמים הגדולים ביהדות פולין היו החרדים ("נאמני התורה"), הציונים — ציונות שלא דיברה על קיבוץ גלויות אלא ראתה את עצמה כחלק מהמרקם של מזרח אירופה — והסוציאליסטים, שהבולט בהם הבונד.

השאלה הבולטת בפרק

אם ביססתי את הידיעות שלי על פי 'כנר על הגג', עד כמה אני מבין את יהודי פולין בין מלחמות עולם?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט שמציע מבט קרוב על חיי היומיום בשואה - הכרעות יומיומיות, דרכי הבנה ושימור שגרה ומשמעות בתוך התקופה.

מבט קרוב על חיי היומיום בשואה
סיפורים על הכרעות יומיומיות ושימור שגרה
מעבר לתיעוד הרשמי ול"היסטוריה הגדולה"
מבית מכון מורשת והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית

"מה שנשאר לספר" הוא פודקאסט שמציע מבט קרוב וחד על חיי היומיום בתקופת השואה. מתחת לשכבות של התיעוד הרשמי וה"היסטוריה הגדולה", הוא מחפש את הסיפורים האנושיים שמסתתרים מאחור.

הפודקאסט עוסק בהכרעות יומיומיות, בדרכי ההבנה של המציאות, ובניסיונות לשמר שגרה, קשרים ומשמעות בתוך מציאות התקופה. כך נחשפת תמונה אישית ומורכבת של חיים תחת צל הזוועה.

הוא מופק על ידי מכון מורשת והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, ומבית רשת עושים היסטוריה. זו הזמנה לפתוח צוהר אל הממד האנושי של השואה, ולהקשיב לסיפורים שראויים להישמר.

שואההיסטוריהעושים היסטוריהזיכרוןיהדות זמננותיעוד

הפרק האחרון1 ביוני 2026

יהודי פולין בין מלחמות העולם [מה שנשאר לספר]

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

מסע אל הקהילה היהודית הגדולה באירופה רגע לפני השואה - מעבר ל"כנר על הגג".

פרופ' מרקוס זילבר חושף את חייהם של יהודי פולין בין מלחמות העולם - חברה מורכבת והטרוגנית רגע לפני השואה. הפרק מסביר מדוע המושג "התבוללות" מטעה ובוחן את יחסי הגומלין בין התרבות היהודית לפולנית. מתאים לחובבי היסטוריה.

מדוע המושג "התבוללות" מטעה בהקשר של יהודי פולין
מה החברה הישראלית של היום יכולה ללמוד מאותה חברה תוססת ושסועה

פרקים אחרונים

יהודי פולין בין מלחמות העולם [מה שנשאר לספר]
1 ביוני 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מסע אל הקהילה היהודית הגדולה באירופה רגע לפני השואה - מעבר ל"כנר על הגג".
פרופ' מרקוס זילבר חושף את חייהם של יהודי פולין בין מלחמות העולם - חברה מורכבת והטרוגנית רגע לפני השואה. הפרק מסביר מדוע המושג "התבוללות" מטעה ובוחן את יחסי הגומלין בין התרבות היהודית לפולנית. מתאים לחובבי היסטוריה.
- מדוע המושג "התבוללות" מטעה בהקשר של יהודי פולין
- מה החברה הישראלית של היום יכולה ללמוד מאותה חברה תוססת ושסועה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בין משבר להסתגלות: חיי היומיום של יהודים בגרמניה הנאצית [מה שנשאר לספר]
11 במאי 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חיי היומיום של יהודי גרמניה מ-1933 בצל המדיניות האנטי-יהודית המקצינה.
פרופ' גיא מירון משוחח על חיי היומיום וההסתגלות של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך. הפרק חושף את הפערים בין כפרים לערים, את תגובות הזרמים השונים ביהדות גרמניה ואת הניסיון להיאחז בשגרה בתוך אי-ודאות מתמשכת. מתאים לחובבי היסטוריה.
- הפערים בין חיי היהודים בכפרים לערים בגרמניה הנאצית
- הניסיון האנושי להיאחז בשגרה ולעצב מרחב תרבותי בצל הרדיפות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
חינוך ושואה לאחר השבעה באוקטובר [מה שנשאר לספר]
27 באפריל 20261 שע׳ 0 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
איך מלמדים את זיכרון השואה לבני נוער אחרי ה-7 באוקטובר.
עדי נוביק ורון ולדניגר מצוות החינוך של מכון "מורשת" דנים באתגרי הוראת השואה לבני נוער אחרי 7 באוקטובר. השיחה עוסקת בשחיקת הרגש, בחשיבות הלימוד על החברה הגרמנית ובתפקיד המחנכים ביצירת משמעות ותקווה. מתאים למחנכים ולמתעניינים בחינוך.
- מדוע חשוב ללמד גם על החברה הגרמנית ולא רק על מחנות ההשמדה
- ההתמודדות עם שחיקת הרגש וסף הגירוי הגבוה של בני הנוער כיום
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בונקרים, לחימה ופוליטיקת זיכרון: מרד גטו ורשה [מה שנשאר לספר]
13 באפריל 202644 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מבט "מלמטה" על מרד גטו ורשה - מעבר לסיפור הלחימה המוכר.
פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על מרד גטו ורשה: מהמהנדסים שבנו בונקרים, דרך הציבור היהודי שלקח חלק בהסתתרות, ועד המחתרות הלוחמות. נדונים המתחים בין המחתרות ושאלות של זיכרון וייצוג. מתאים לחובבי היסטוריה.
- מבט "מלמטה" שחושף את המהנדסים, הבונקרים והציבור הנסתר במרד
- המתחים בין הארגון היהודי הלוחם לארגון הצבאי היהודי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אקסודוס: ממסע ניצולי השואה לסמל לאומי [מה שנשאר לספר]
30 במרץ 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
הסיפור האמיתי מאחורי מיתוס אקסודוס - מעפילים שהוחזרו לגרמניה.
פרופ' אביבה חלמיש פורשת את הסיפור האמיתי מאחורי מיתוס אקסודוס: כיצד 4,500 מעפילים שהוחזרו לגרמניה פיתחו מנהיגות ספונטנית, איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי, ומדוע החוויה הפכה לכלי בשיקום הנפשי של הניצולים. מתאים לחובבי היסטוריה.
- איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי עוצמתי
- מדוע החזרת המעפילים לגרמניה הפכה לכלי בשיקומם הנפשי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אבא קובנר: בין גבורה לחרדה קיומית, ועד לעיצוב זיכרון [מה שנשאר לספר]
23 במרץ 202655 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
הצד האחר של אבא קובנר - מפקד ויוצר שהיה גם אחוז חרדה קיומית.
פרופ' דינה פורת מספרת על אבא קובנר - לא רק כמנהיג המרד וכאיש תוכנית הנקם, אלא גם כאדם אחוז חרדה קיומית. נדונים סירובו למסגרות פוליטיות נוקשות וניסיונו לגשר בין המסורת היהודית למציאות הישראלית. מתאים לחובבי היסטוריה.
- הצד הפחות מוכר של קובנר: מנהיג ויוצר אחוז חרדה קיומית
- מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.