פרק 44 | אנטוניה ימין: "להיות היום יהודי 'גלוי' בגרמניה- זה מסוכן"

כתבת תאגיד השידור באירופה מספרת מברלין על סיקור הפיגוע בבית הכנסת בהאלה, ועל מה שהוא חושף לגבי האנטישמיות והזיכרון הגרמני.

בפרק מתוך הפודקאסט של תאגיד השידור הישראלי, המנחה משוחח בקשר ישיר לגרמניה עם אנטוניה ימין, כתבת כאן באירופה, על סיקור הפיגוע הנאו-נאצי בבית הכנסת בעיר האלה ביום הכיפורים. ימין מתארת כיצד נסעה חמש שעות מבית סבא וסבתא כדי להגיע לזירה, איתרה את ניצולי הטבח, עלתה איתם לאוטובוס, ושמעה את עדויות האימה מתוך בית הכנסת ובכלל זה חבל סדינים שהמתפללים קשרו כדי להימלט מהחלון. הפרק עוסק בעוצמה שבה התקשורת הגרמנית ממשיכה לסקר את האירוע ולקחת אנטישמיות ברצינות, ובמקביל בעלייה במקרי האנטישמיות באירופה על רקע גל הפליטים מ-2015 והתחזקות הימין הקיצוני ומפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD). לקראת הסוף השיחה נעשית אישית, כשימין מספרת על זהותה הכפולה כבת לאם גרמנייה ולאב ישראלי, ועל הרגע שבו גילתה בגיל 15 שבמסמכי משרד הפנים היא רשומה כ'נוצרייה'. הפרק מתאים למתעניינים בתקשורת, ביהדות אירופה ובזיכרון השואה.

תובנות מרכזיות

• התקשורת הגרמנית ממשיכה לסקר את הפיגוע בהאלה יום-יום עם תוכניות זיכרון וסולידריות, גם כשבישראל כבר 'שכחו' את האירוע מלפני שבוע.
• סיפור הצלת המתפללים מומחש בפרט מצמרר: חבל מסדינים קשורים שמאה וחמישים מתפללים שהצטופפו בדירת הרב בקומה השנייה הכינו כדי להימלט מהחלון אם המחבל יפרוץ.
• העלייה במקרי האנטישמיות נובעת משילוב של גל הפליטים מ-2015 (תקיפות על רקע מוסלמי) ושל התחזקות הימין הקיצוני - מעין מצב של 'ביצה ותרנגול'.
• כניסת מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה לבונדסטאג כיושבת ראש האופוזיציה הפכה אמירות אנטישמיות ל'מקובלות בשיחת סלון' באופן שלא היה אפשרי עשור קודם.
• תפיסת זיכרון השואה בגרמניה תלויה במי ששואלים: מבחינת פעילי ימין קיצוני 'מדובר ב-12 שנה שאפשר לשכוח', בעוד שמנהיגות כמו אנגלה מרקל נותרת מחויבת לזיכרון.