פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה

במקום לחלוב קרפדות ולקטוף קקטוסים בכחדה — אפשר להנדס שמרים שייצרו פסילוסיבין בריאקטור, נקי, זול וסקלאבילי.

פרק שבו דנה ויוחאי מארחים את פרופ' ג'פרי גרסט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, מחבר הספר 'Bioengineering Enlightenment'. גרסט מציג את הרעיון המרכזי: לא הנדסה גנטית של בני אדם, אלא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים כמו שמרים וצמחים, שייצרו את החומרים הפסיכדליים (פסילוסיבין, מסקלין, MDMA, DMT, LSD, קנבינואידים) באופן מבוקר. הוא מסביר מדוע השיטות הקיימות — מקור טבעי וסינתזה כימית — בעייתיות: הרס סביבתי, הכחדת מינים, ניצול של ילידים ותושבי כפר, וזיהום ממעבדות מחתרת לא חוקיות. הפרק מתאים למי שמתעניין בביולוגיה מולקולרית, בפסיכדליים ובמדע מאחורי 'הרנסנס הפסיכדלי', ושווה האזנה בזכות החיבור הנגיש בין גנטיקה, אקולוגיה ואתיקה.

תובנות מרכזיות

• המסר המרכזי של הספר הוא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים שייצרו את החומר הפסיכדלי — ולא 'הנדסה' של תודעת האדם עצמו.
• שתי דרכי הייצור הקיימות פגומות: מקור טבעי גורם להרס סביבתי, הכחדת מינים וניצול ילידים; וסינתזה כימית מזהמת ונעשית במעבדות מחתרת לא חוקיות.
• כשתתרחש לגליזציה, במיוחד בארה'ב, הביקוש יזנק וההיקף הנוכחי של ייצור טבעי או כימי לא יוכל לעמוד בו — ולכן צריך פתרון סקלאבילי.
• שיבוט הגנים לייצור פסילוסיבין בשמרים כבר בוצע (קבוצה בדנמרק לפני כשש שנים), ומאפשר תפוקות גדולות מליטרים בודדים של שמרים — לעומת שבועות או חודשים בגידול פטריות.
• צמחים וחיות פסיכדליים דורשים שנים רבות לגדול (פיוטה כ-7 שנים, קקטוסים עד 17 שנה), ולכן ייצור בריאקטור על בסיס שמרים הוא מהיר וזול בהרבה — בדומה למהפכה שעבר ייצור האינסולין.