בעלי פודקאסטים - הפכו כל פרק למאמר שמדורג בגוגל ומצוטט ב-ChatGPT. הארכיון שלכם הופך למגזין SEO/GEO חיקראו עודהארכיון שלכם הוא אודיו מת שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים. אנחנו הופכים כל פרק לנכס SEO שמביא תנועה כל חודשקראו עודכל פרק = מאמר עברי איכותי שמדורג, מצוטט על ידי בינה מלאכותית ומתפרסם אוטומטית. ראו דוגמה חיהקראו עודרוצים שהפודקאסט שלכם יופיע בתשובות של ChatGPT, Perplexity וגוגל? הפכו את הפרקים למגזין תוכן שמדורגקראו עודבלי לכתוב מילה אחת. אנחנו מתמללים, כותבים ומפרסמים - אתם ממשיכים להקליט את מה שאתם אוהביםקראו עודמאות פרקים בארכיון שאף אחד לא מוצא? כל אחד מהם יכול להביא מאזינים חדשים מגוגל מדי חודשקראו עודהמתחרים שלכם כבר מדורגים בגוגל ומצוטטים בבינה מלאכותית. אל תישארו רק בנגן האודיוקראו עודבעלי פודקאסטים - הפכו כל פרק למאמר שמדורג בגוגל ומצוטט ב-ChatGPT. הארכיון שלכם הופך למגזין SEO/GEO חיקראו עודהארכיון שלכם הוא אודיו מת שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים. אנחנו הופכים כל פרק לנכס SEO שמביא תנועה כל חודשקראו עודכל פרק = מאמר עברי איכותי שמדורג, מצוטט על ידי בינה מלאכותית ומתפרסם אוטומטית. ראו דוגמה חיהקראו עודרוצים שהפודקאסט שלכם יופיע בתשובות של ChatGPT, Perplexity וגוגל? הפכו את הפרקים למגזין תוכן שמדורגקראו עודבלי לכתוב מילה אחת. אנחנו מתמללים, כותבים ומפרסמים - אתם ממשיכים להקליט את מה שאתם אוהביםקראו עודמאות פרקים בארכיון שאף אחד לא מוצא? כל אחד מהם יכול להביא מאזינים חדשים מגוגל מדי חודשקראו עודהמתחרים שלכם כבר מדורגים בגוגל ומצוטטים בבינה מלאכותית. אל תישארו רק בנגן האודיוקראו עוד
פודקאסט·ישראל
הזדמנויות בשוק הבניה והבניה הירוקה | אסף דוד | מבט לאחור פרק #8

הזדמנויות בשוק הבניה והבניה הירוקה | אסף דוד | מבט לאחור פרק #8

9 ביולי 202400:42:03

עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל

האזן לפרק

/ הפרק במספרים

פורסם9 ביולי 2024
אורך42 דק׳ (קצר ב-41% מהממוצע בתוכנית)
הנושא המרכזימחזור פסולת בניין וחדשנות בענף הבנייה
קטגוריהכלכלה ועסקים
ניתוח מעמיק · AI מתמלולנוצר אוטומטית מתמלול הפרק

על מה הפרק?

אסף דוד מגרינמיקס מפרט איך הפיכת פסולת בנייה והריסה לבטון ירוק הגיעה למיליון טון בשנה ולמחזור של כ-100 מיליון שקל, אחרי שהצעת הערך הראשונה ללקוח הייתה חיסכון של 200 שקל למטר בנוי.

אסף דוד, יזם סביבתי ומנהל פיתוח עסקי בגרינמיקס, מתאר חברה קבלנית שאביו ייסד ושבשנת 2000 מיקדה את פעילותה במחזור פסולת בניין במקום הטמנה. הפעילות בשנה האחרונה הסתיימה סביב 100 מיליון שקל, במשקל של כמיליון טון פסולת בנייה, עם 77 עובדים אחרי שנפרדו מהחברה עובדים פלסטינאים בעקבות המלחמה. הוא מסביר שהעבודה מול המדינה עוברת כולה דרך חוק חובת המכרזים, שבו מנצח מי שנותן שקל פחות ועומד בתנאי סף של ניסיון, סיווג קבלני ואיתנות פיננסית. התוכנית העסקית הראשונה שלו נשענה על חיסכון של 200 שקל למטר מתוך 14 מיליון מטר רבוע של בנייה חדשה בשנה בישראל, ואצל קבלנים שהסכימו לפצל פסולת לשתי מכולות, כבדה וקלה, נחסכו כ-18 אחוזים מהטרנזקציות הלוגיסטיות. לצד זה הוא מספר על קונטקט, קהילת הסטארט-אפים לענף הבנייה שהוקמה בישראל בהובלת התאחדות בוני הארץ ועברו בה בין 400 ל-500 סטארט-אפים.

★ תובנת מפתח

כמות הפסולת באתר בנייה משמשת בגרינמיקס כמדד לאיכות הניהול ולא רק כעלות פינוי, עד כדי כך שקבלן שמייצר יותר מדי פסולת נחשב אצלם לסימן אזהרה לפני פשיטת רגל והם בוחרים לא לעבוד איתו.

/ תובנות מרכזיות

  • ענף הבנייה מגלגל כעשרה טריליון דולר בשנה בעולם וכ-120 מיליארד שקל בישראל, אבל הרווחיות בעולם הביצוע היא כ-3 אחוזים, ולכן חדשנות בו נמדדת בחיסכון לכל מטר בנוי ולא במודל תמחור של סאס.
  • פיצול פסולת האתר לשתי מכולות, אחת לחומר כבד ואחת לחומר קל, הוריד כ-18 אחוזים מהטרנזקציות הלוגיסטיות, ומכולה קלה שמתגלה ככבדה מסמנת שהעובדים זורקים חומר גלם.
  • קונטקט הוקמה כקהילת החדשנות הראשונה בעולם לענף הבנייה, קיבלה מצ'ינג של 800 אלף שקל בשנה למשך חמש שנים ממשרד הכלכלה וממשרד הבינוי והשיכון, אך לא קיבלה רישיון חממה טכנולוגית שהיה מזרים 85 אחוזים ממשלתיים על כל 15 אחוזים מהשוק הפרטי.
  • הסטטיסטיקה שהוצגה למשפחה קבעה שסיכוי הדור הבא להמשיך את העסק יורד מתחת ל-6 אחוזים, והמענה שנבנה אחרי שבע שנות ניסוי וטעייה הוא אמנה משפחתית שבה כל בן משפחה מנהל תחום שלם מקצה לקצה עם מינימום כפיפות בין האחים.
  • משלחת ישראלית שנסעה לסין כדי להבין בנייה מהירה חזרה בלי טכנולוגיה, אלא עם המסקנה שהמהירות מגיעה מכמות פועלים עצומה ומעט בטיחות, בדומה לפרויקטים היסטוריים שנבנו במאה ימים.
/ השאלה הבולטת בפרק

אם היום נהרגים אחד מכל 300 ובזכות הסטארט-אפ זה יהיה אחד מכל 400, איך משקיע מסתכל על זה בכסף כשזה לא מתכמת לכסף?

מדריך מעשי: צעדים ליישום מהפרק
  • 1בנו הצעת ערך לענף הבנייה כחיסכון פר מטר בנוי, ובדקו אותה מול היקף הבנייה החדשה השנתי בישראל של 14 מיליון מטר רבוע.
  • 2הציבו באתר שתי מכולות נפרדות לחומר כבד ולחומר קל, וחנכו את העובדים להפרדה כדי להוריד עלויות פינוי ולזהות בזבוז חומר גלם.
  • 3לפני גישה למכרז ממשלתי ודאו עמידה בתנאי הסף: ניסיון בפרויקטים דומים, סיווג קבלני מתאים ואיתנות פיננסית להשלמת הפרויקט.
  • 4יזמים בתחילת הדרך יכולים להיכנס לענף כקבלני משנה של חברות גדולות יותר ולצבור סיווג וניסיון לפני עבודה ישירה מול המדינה.
  • 5בעסק משפחתי הגדירו לכל שותף תחום אחריות וסמכות מלא מקצה לקצה, ונהלו את הממשקים בדירקטוריון משפחתי עם תוכנית עבודה שנתית.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות

/ שאלות נפוצות על הפרק

מה סדר הגודל של הפעילות של גרינמיקס בשנה האחרונה, לפי אסף דוד?
לדבריו הפעילות הסתיימה סביב 100 מיליון שקל, במשקל של כמיליון טון פסולת בנייה. החברה מעסיקה 77 עובדים אחרי שנפרדה מעובדים פלסטינאים בעקבות המלחמה.
מה הייתה ההצעה העסקית הראשונה שאסף דוד בנה כדי לשכנע קבלנים למחזר פסולת בניין?
ההצעה נשענה על חיסכון של 200 שקל למטר בנוי, מתוך כ-14 מיליון מטר רבוע של בנייה חדשה בישראל בשנה. הוא מתאר קבלן שמסכים למודל הזה כמי שמקבל, לדבריו, «ים של כסף, זה ים של ערך».
כמה הוריד פיצול פסולת האתר לשתי מכולות מהעלויות הלוגיסטיות?
פיצול פסולת לשתי מכולות, אחת לחומר כבד ואחת לחומר קל, הוריד כ-18 אחוזים מהטרנזקציות הלוגיסטיות. מכולה קלה שמתגלה ככבדה מסמנת אצלם שהעובדים באתר זורקים חומר גלם במקום למחזר אותו.
מה סדר הגודל של ענף הבנייה בעולם ובישראל לפי אסף דוד, ומה הרווחיות בענף הביצוע?
לדבריו ענף הבנייה מגלגל כעשרה טריליון דולר בשנה בעולם וכ-120 מיליארד שקל בשנה בישראל, אך הרווחיות בעולם הביצוע היא כ-3 אחוזים בלבד. לכן לדבריו חדשנות בענף נמדדת בחיסכון לכל מטר בנוי, לא במודל תמחור של תוכנה כשירות.
מהי קונטקט, הקהילה שמזכיר אסף דוד בפרק?
קונטקט היא קהילת הסטארט-אפים לענף הבנייה שהוקמה בישראל בהובלת התאחדות בוני הארץ. לדברי אסף דוד עברו דרכה בין 400 ל-500 סטארט-אפים.

נתונים מהפרק

למיליון טון בשנה ולמחזור כ-100
למיליון טון בשנה ולמחזור כ-100: 100.0 מיליון מיליון
לות בשנה האחרונה הסתיימה סביב
לות בשנה האחרונה הסתיימה סביב: 100.0 מיליון מיליון
חיסכון 200 שקל למטר מתוך
חיסכון 200 שקל למטר מתוך: 14.0 מיליון מיליון

אחוזים מהפרק

מכולות כבדה וקלה נחסכו כ-1818%
הרווחיות בעולם הביצוע היא כ-33%
כבד ואחת לחומר הוריד כ-1818%
יון חממה טכנולוגית שהיה מזרים85%
זרים אחוזים ממשלתיים אחוזים מהשוק15%

מתיאור הפרק

הפרק אירחנו את אסף דוד, שותף ומנהל פיתוח עסקי בחברת Greenmix, חברה משפחתית שהוקמה על ידי אביו ועשתה מחזור של 100 מיליון שקל בשנה שעברה. בפרק זה, אסף משתף אותנו ב: - הזדמנויות גדולות בשוק הבניה (ConTech): כיצד טכנולוגיות חדשניות משנות את עולם הבניה ואילו אפשרויות חדשות נפתחות ליזמים. - בניה ירוקה ופינוי פסולות: איך Greenmix מתמקדת בשיטות בניה ידידותיות לסביבה והניהול המתקדם של פינוי פסולות. - ניהול עסק משפחתי: האתגרים והיתרונות של ניהול חברה משפחתית יחד עם האחים, ומהן הדרכים לשמור על דינמיקה חיובית ופרודוקטיבית. - תוכניות התרחבות לעתיד: היעדים והחזון של Greenmix לעתיד, והאסטרטגיות להמשיך לצמוח

/ נושאים קשורים

איך נוצר העמוד הזה

90 פרקים של מבט לאחור = 90 מאמרים שגוגל מדרג

את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.

הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.

כל הפרקים של מבט לאחורכרטיס ביצועי התוכן של מבט לאחור