למען השםפודקאסט של דניאל הרטמן, תומר פרסיקו, אלון שלו ומשואה שגיב
דניאל הרטמן, תומר פרסיקו, אלון שלו ומשואה שגיב
132 פרקים
על התוכנית
המציאות הישראלית מורכבת, ולכן צריך להרכיב משקפיים שרואים למרחק ומצליחים לנתח אותה מתוך פרספקטיבה רחבה - כזו שכוללת את ההיסטוריה של הדת והעם היהודי, את התרבות והספרות שנכתבו במהלך 3,000 שנות קיומה, ואת הערכים והתפיסות המוסריות של ימינו. לחצו פליי - ותרכיבו את המשקפיים האלה על האוזניים למען השם - פודקאסט מבית מכון הרטמן, בהשתתפות נשיא מכון שלום הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, ד"ר תומר פרסיקו, ד"ר אלון שלו וד"ר משואה שגיב
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה למען השם?
למען השם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת דניאל הרטמן, תומר פרסיקו, אלון שלו ומשואה שגיב. בארכיון 132 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-28 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 132 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-28 דקות |
| הפרק האחרון | 21 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הוויתור על אמפתיה הוא שמסוכן: אדישות מקלה את האצבע על ההדק בלי שום תאוות הרג, ואז זולגת החוצה - לטרור היהודי ביהודה ושומרון, לפשיעה ולרצח בחברה הערבית ולתוך החברה היהודית עצמה.
- אמפתיה היא התנאי למידתיות, וזה בדיוק מה שחמאס ניסה למשוך מתחת לרגלי ישראל, את הקרקע המוסרית, כך שוויתור עליה הוא נפילה בול למלכודת.
- יש הבדל בין 'I see you' שהוא אמפתיה לבין 'We see you' שהוא חשיפת מסכות: מי שמכריז 'אנחנו רואים אותך באמת' מציג את עצמו כמי שמבין, אבל עושה בדיוק ההפך, מסרב להכיר בכך שלאחר יש עמדה ופנים.
- מסולם הערכים בהושע (צדק, משפט, חסד, רחמים) עולה מדרגה שכמעט נעדרת מהשיח: להישאר אמפתי גם כשכבר אי אפשר לעזור, להציע רק את הרחמים ואת ההזדהות, 'מבעת רחמי'.
- בקריאת סיפור רבן גמליאל שבכה עד שנשרו ריסיו עולה ביקורת חדה על הנורמה שמנהיגים לא ייפגשו עם משפחות חטופים, מתוך התפיסה שמנהיג טוב הוא מנותק וקר רוח.
- היהדות החרדית שואפת לשלוט במרחב הציבורי על פי פרשנות אורתודוקסית מחמירה, ומבקשת שהחברה הישראלית תכבד את אורחות חייה וערכיה.
- מפלגת הציונות הדתית עברה שינוי משמעותי, כשהיא מוותרת על אדנות היהדות לטובת אדנות על הארץ והזהות הלאומית, תוך הסתייגות מפולמוסי דת ומדינה קלאסיים.
- הליכוד מייצג יהדות מסורתית פלואידית, שמכבדת את המסורת אך גם פועלת במסגרת פשרות פוליטיות עם החרדים.
- יהדות ליברלית חדשה צוברת כוח במפלגות האופוזיציה, ומציעה תפיסות דתיות פתוחות יותר עם דגש על חופש דתי וזכויות אדם.
- הרחבת היהדות למרחב הציבורי תתבטא בפסיפס של דתות וקהילות שונות בערים השונות, עם פחות כפייה דתית ויותר הכרה במגוון.
- מהות הימים הנוראים היא האמונה היהודית שאנחנו לא חיים בעולם דטרמיניסטי, ותפקיד התשובה הוא בעיקר לחזק אחריות על מי אתה רוצה להיות ולא בעיקר כפרה.
- קוראים לאלימות ביהודה ושומרון אלימות של יושבי הגבעות והחוות ולא של נערים, כי המילה נערי מקטינה והופכת אותה לבעיה שולית.
- המושג רבנות ראשית ודרך אחת להתחתן ולהתגייר מנהל את המדינה כבית כנסת, ובבית הלאומי אי אפשר לומר לאזרח צא והקם מדינה משלך.
- יש חירות דתית למוסלמים, לנוצרים ולדרוזים, והקבוצה היחידה שאין לה חופש דתי היא היהודים.
- לפי הסקרים 15 אחוז מכל צד מוכן לממשלת אחדות רק אם אנשיו בראש, ואי אפשר להיות ממלכתי בלי להתפשר ולהבין שלא מקבלים את כל מה שרוצים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם מנהיג מקבל החלטות טובות יותר כשהוא סוגר את עצמו בחדר עם כל המידע כנתונים על דף, או דווקא כשהוא נפגש פנים אל פנים עם הסבל?
כיצד הציבור הרחב יגיב לשינויים במעמדה של היהדות במרחב הציבורי והפוליטי, במיוחד לנוכח המאבקים בין אדנות החרדים, הציונות הדתית והיהדות הליברלית?
אני יודע מי היית, אבל מי אתה רוצה להיות?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
בזמן מלחמה אמפתיה כלפי האויב נתפסת כחולשה או כוויתור, והשיחה הזאת הופכת את זה - האמפתיה היא התנאי לשמור על עצמנו מוסריים, וגם מה שמאפשר בכלל להמשיך לפעול.
ההנחה שאמפתיה כלפי האויב היא ויתור או חולשה שמונעת ממך להגן על עצמך מתערערת כאן לגמרי: השניים טוענים שאפשר להחזיק בסבל של הצד השני, אפילו של ילד רעב בעזה, ועדיין להחליט לפעול, ושדווקא הוויתור על האמפתיה הוא המסוכן, כי אדישות מקלה את האצבע על ההדק ואז זולגת גם פנימה, לטרור יהודי ולפשיעה. מה שמפתיע הוא הקריאה בסיפור רבן גמליאל שבכה עד שנשרו ריסי עיניו: האם מנהיג מחליט טוב יותר מנותק מהכאב עם נתונים על דף, או דווקא כשהוא נפגש עם הסבל פנים אל פנים. המתח האמיתי הוא איך בונים את הניתוק בין 'אני מבין אותך ורואה אותך' לבין 'ולכן אני חייב לקבל את מה שאתה אומר', כי רק הפרדה כזו מחזירה מקום לאמפתיה בלי לפרק את היכולת להגן.
- הוויתור על אמפתיה הוא שמסוכן: אדישות מקלה את האצבע על ההדק בלי שום תאוות הרג, ואז זולגת החוצה - לטרור היהודי ביהודה ושומרון, לפשיעה ולרצח בחברה הערבית ולתוך החברה היהודית עצמה.
- אמפתיה היא התנאי למידתיות, וזה בדיוק מה שחמאס ניסה למשוך מתחת לרגלי ישראל, את הקרקע המוסרית, כך שוויתור עליה הוא נפילה בול למלכודת.
- יש הבדל בין 'I see you' שהוא אמפתיה לבין 'We see you' שהוא חשיפת מסכות: מי שמכריז 'אנחנו רואים אותך באמת' מציג את עצמו כמי שמבין, אבל עושה בדיוק ההפך, מסרב להכיר בכך שלאחר יש עמדה ופנים.
- מסולם הערכים בהושע (צדק, משפט, חסד, רחמים) עולה מדרגה שכמעט נעדרת מהשיח: להישאר אמפתי גם כשכבר אי אפשר לעזור, להציע רק את הרחמים ואת ההזדהות, 'מבעת רחמי'.
- בקריאת סיפור רבן גמליאל שבכה עד שנשרו ריסיו עולה ביקורת חדה על הנורמה שמנהיגים לא ייפגשו עם משפחות חטופים, מתוך התפיסה שמנהיג טוב הוא מנותק וקר רוח.
האם מנהיג מקבל החלטות טובות יותר כשהוא סוגר את עצמו בחדר עם כל המידע כנתונים על דף, או דווקא כשהוא נפגש פנים אל פנים עם הסבל?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
מה ישראל צריכה לעשות אחרי הבחירות?
פרקים אחרונים
מה ישראל צריכה לעשות אחרי הבחירות?
21 באוקטובר 202631 דק׳הייאוש לא נעשה יותר נוח
14 באוקטובר 202624 דק׳מה שבעה באוקטובר עשה לנוער?
7 באוקטובר 202625 דק׳מתפשרים על הפשרה
23 בספטמבר 202622 דק׳כל העיניים על נז"א
16 בספטמבר 202626 דק׳יהודים בלב הסערה הדמוקרטית
22 ביולי 202637 דק׳אקדמיה להפרדה מגדרית
15 ביולי 202625 דק׳שנה חדשה, תקוות חדשות
9 בספטמבר 202627 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
כמה ימים לפני ראש השנה עולה תקווה משותפת שהממשלה הספציפית הזאת והכיוון שלה ישתנו, מתוך האמונה שהימים הנוראים מלמדים שהעולם אינו דטרמיניסטי. התקווה הראשונה אינה סיום הסכסוך השנה אלא שמדינת ישראל תחזור לפעול ביהודה ושומרון כמדינה ריבונית שומרת חוק ומוסר, לפי הקוד האתי של צה״ל, ותהיה אחראית לשלום כל מי שחי תחת שלטונה. תקוות נוספות הן פירוק מונופול הרבנות הראשית כדי שיהיו דרכים מגוונות להתחתן ולהתגייר, שותפות יהודית־ערבית שמכירה בזהות ולא רק באינטרסים, והסדרה של היחסים בין הרשויות כדי להפסיק את המלחמה בין המוסדות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מהות הימים הנוראים היא האמונה היהודית שאנחנו לא חיים בעולם דטרמיניסטי, ותפקיד התשובה הוא בעיקר לחזק אחריות על מי אתה רוצה להיות ולא בעיקר כפרה.
- קוראים לאלימות ביהודה ושומרון אלימות של יושבי הגבעות והחוות ולא של נערים, כי המילה נערי מקטינה והופכת אותה לבעיה שולית.
- המושג רבנות ראשית ודרך אחת להתחתן ולהתגייר מנהל את המדינה כבית כנסת, ובבית הלאומי אי אפשר לומר לאזרח צא והקם מדינה משלך.
- יש חירות דתית למוסלמים, לנוצרים ולדרוזים, והקבוצה היחידה שאין לה חופש דתי היא היהודים.
- לפי הסקרים 15 אחוז מכל צד מוכן לממשלת אחדות רק אם אנשיו בראש, ואי אפשר להיות ממלכתי בלי להתפשר ולהבין שלא מקבלים את כל מה שרוצים.
השבט שאיתו אין לשבת
2 בספטמבר 202624 דק׳המהפכה המשפטית-דתית
6 במאי 202625 דק׳ארבע יהדויות, קלפי אחת
29 ביולי 202631 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הבחירות הקרובות צפויות להשפיע בעיקר על נושאי דת ומדינה, עם ארבעה מוקדים מרכזיים: היהדות החרדית, היהדות של הציונות הדתית, היהדות של הליכוד ויהדות ליברלית חדשה. היהדות החרדית שואפת לאדנות על היהדות הציבורית, בעוד הציונות הדתית מבקשת אדנות על הארץ והזהות הלאומית. הליכוד מייצג יהדות מסורתית עם פשרות, ויהדות ליברלית מתפתחת במפלגות האופוזיציה ומציעה תפיסות דתיות שונות. השיח הציבורי צפוי להתרחב ולהכיל מגוון רחב יותר של זהויות יהודיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היהדות החרדית שואפת לשלוט במרחב הציבורי על פי פרשנות אורתודוקסית מחמירה, ומבקשת שהחברה הישראלית תכבד את אורחות חייה וערכיה.
- מפלגת הציונות הדתית עברה שינוי משמעותי, כשהיא מוותרת על אדנות היהדות לטובת אדנות על הארץ והזהות הלאומית, תוך הסתייגות מפולמוסי דת ומדינה קלאסיים.
- הליכוד מייצג יהדות מסורתית פלואידית, שמכבדת את המסורת אך גם פועלת במסגרת פשרות פוליטיות עם החרדים.
- יהדות ליברלית חדשה צוברת כוח במפלגות האופוזיציה, ומציעה תפיסות דתיות פתוחות יותר עם דגש על חופש דתי וזכויות אדם.
- הרחבת היהדות למרחב הציבורי תתבטא בפסיפס של דתות וקהילות שונות בערים השונות, עם פחות כפייה דתית ויותר הכרה במגוון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾אילו ארבע יהדויות מזהה דניאל הרטמן במוקד בחירות 2026?
דניאל הרטמן ממכון שלום הרטמן מצמצם את הדיון לארבעה מוקדים: היהדות החרדית, היהדות של מפלגת הציונות הדתית, היהדות של הליכוד ויהדות ליברלית שמתחזקת במפלגות האופוזיציה. לדבריו, גם אם המפלגות לא מדברות על זה, ההשפעות המהותיות ביותר של הבחירות יהיו בנושא דת ומדינה, מרבנות וכשרות ועד מקום היהדות בזהות הלאומית.
▾מה פירוש המושג «הציוניזציה של הציבור החרדי» שמציג דניאל הרטמן?
הרטמן טוען שהציבור החרדי קם כתנועה אנטי-ציונית והפך עם הזמן לתנועה ציונית במהותה. הוא מתאר את המעבר מתקופה שבה אי אפשר היה לשבת בממשלה, דרך סגן שר במשרד שאין בו שר, ועד היום שבו אפשר להיות שר. לדבריו, גם ההצדקה לאי-שירות בצבא השתנתה, מחשש מחילון לטענה שלימוד התורה מגן על המדינה.
▾למה לטענת המנחים הליכוד מתקשה להגיד לא לחקיקה שהמפלגות החרדיות מבקשות?
המנחה מסבירה שיהדות הליכוד נשענת על התפיסה המסורתית, שמרגישה לעיתים שאינה היהדות האותנטית ולכן מפקידה את המפתחות בידי «תלמידי החכמים», שהם בעיניה החברה החרדית. מכאן, לדבריה, הכבוד למסורת מתורגם להסכמה לדרישות בנושאי שבת, נישואים, כשרות, הכותל ולימוד תורה. כדוגמה מובא חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, שאמר בדיון על חוק-יסוד: לימוד תורה שאפילו היהדות הרפורמית מכירה בכך שלימוד תורה הוא ערך חשוב.
▾מה ההבדל בין «אדוני היהדות» ל«אדוני הארץ» בניתוח של דניאל הרטמן?
לפי הרטמן, החרדים שואפים להיות «אדוני היהדות» ולקבוע את אופייה הדתי של המדינה, ואילו מפלגת הציונות הדתית מוותרת להם על כשרות, גיור ונישואים ורוצה להיות «אדוני הארץ». הוא מביא כדוגמה את רצונו של בצלאל סמוטריץ' לקבל תפקיד במשרד הביטחון שהופך אותו לאדון על החיים האזרחיים ביהודה ושומרון. לדבריו, ההנחה במפלגה היא שרק שליטה בארץ ובאוכלוסייה, כדברי הרב טאו, מחזקת את רוח האומה ומביאה גאולה.
▾מה כתב פרופ' אבי שגיא על מותה של הציונות הדתית לפי הפודקאסט?
המנחה מספרת שקראה מאמר של פרופ' אבי שגיא, הקולגה של המכון שנפטר במפתיע, שנכתב לפני כחמש שנים. לדבריה הוא תיאר כיצד ארץ ישראל, שתמיד הייתה מרכזית בציונות הדתית הקלאסית, הפכה לבעלות ואדנות על הקרקע ועל הפלסטינים. זה הפך, לטענתה, למסמן הזהות החדש והיחיד של מפלגת הציונות הדתית, בניגוד לציונות הדתית כולה.
יש לי אמפתיה
8 ביולי 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההנחה שאמפתיה כלפי האויב היא ויתור או חולשה שמונעת ממך להגן על עצמך מתערערת כאן לגמרי: השניים טוענים שאפשר להחזיק בסבל של הצד השני, אפילו של ילד רעב בעזה, ועדיין להחליט לפעול, ושדווקא הוויתור על האמפתיה הוא המסוכן, כי אדישות מקלה את האצבע על ההדק ואז זולגת גם פנימה, לטרור יהודי ולפשיעה. מה שמפתיע הוא הקריאה בסיפור רבן גמליאל שבכה עד שנשרו ריסי עיניו: האם מנהיג מחליט טוב יותר מנותק מהכאב עם נתונים על דף, או דווקא כשהוא נפגש עם הסבל פנים אל פנים. המתח האמיתי הוא איך בונים את הניתוק בין 'אני מבין אותך ורואה אותך' לבין 'ולכן אני חייב לקבל את מה שאתה אומר', כי רק הפרדה כזו מחזירה מקום לאמפתיה בלי לפרק את היכולת להגן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הוויתור על אמפתיה הוא שמסוכן: אדישות מקלה את האצבע על ההדק בלי שום תאוות הרג, ואז זולגת החוצה - לטרור היהודי ביהודה ושומרון, לפשיעה ולרצח בחברה הערבית ולתוך החברה היהודית עצמה.
- אמפתיה היא התנאי למידתיות, וזה בדיוק מה שחמאס ניסה למשוך מתחת לרגלי ישראל, את הקרקע המוסרית, כך שוויתור עליה הוא נפילה בול למלכודת.
- יש הבדל בין 'I see you' שהוא אמפתיה לבין 'We see you' שהוא חשיפת מסכות: מי שמכריז 'אנחנו רואים אותך באמת' מציג את עצמו כמי שמבין, אבל עושה בדיוק ההפך, מסרב להכיר בכך שלאחר יש עמדה ופנים.
- מסולם הערכים בהושע (צדק, משפט, חסד, רחמים) עולה מדרגה שכמעט נעדרת מהשיח: להישאר אמפתי גם כשכבר אי אפשר לעזור, להציע רק את הרחמים ואת ההזדהות, 'מבעת רחמי'.
- בקריאת סיפור רבן גמליאל שבכה עד שנשרו ריסיו עולה ביקורת חדה על הנורמה שמנהיגים לא ייפגשו עם משפחות חטופים, מתוך התפיסה שמנהיג טוב הוא מנותק וקר רוח.
שיווק והכנסות מלמען השם: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך למען השם מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של למען השם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את למען השם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 132 הפרקים של למען השם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של למען השם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-132 הפרקים של למען השם הופכים למגזין?
- 132 פרקים = 132 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של למען השם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מחוץ לפרוטוקול
משפחה פודקאסט
סדר חדש
המכון הישראלי לדמוקרטיה
שלוש שאלות על היהדות שלנו
רבקה לוביץ
הויכוח | עם יודל הירש - מבית תוכן אחד
יודל הירש
תורהנוער - יהדות, מנהיגות ויזמות
תורהנוער
יהדות על הפרק - הפודקאסט של ארגון עתים
ארגון עתים