פרק 85 - הכסף שלנו בשנת 2026

למה רוב הישראלים יגיעו לפנסיה עם רק 40% מהשכר שלהם — ואיך מתקנים את זה כל עוד אתם צעירים.

אבי עד מארח את אסף מליחי, סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי עם כ-20 שנות ניסיון, שהתחיל בעיתונות כלכלית (כתב הייטק וכלכלה ב-Ynet/יספורט וכלכליסט), עבר לניהול תיקי השקעות בבית השקעות ולבסוף פתח סוכנות עצמאית. השניים מסבירים בגובה העיניים מהו תכנון פנסיוני ולמה הוא רלוונטי גם לצעירים, ולמה רוב האנשים מגיעים לפנסיה עם פער גדול בין הרצוי למצוי. הפרק מתאים למי שאין לו רקע פיננסי ורוצה להבין את העקרונות הבסיסיים של חיסכון לטווח ארוך, ריבית דריבית, ומסלולי השקעה. שווה האזנה למי שרוצה לתקן טעויות פנסיוניות בעודו צעיר, כשהזמן עדיין עובד לטובתו.

תובנות מרכזיות

• פנסיה אינה רק 'כמה כסף יהיה לי' אלא איכות חיים — מחקר מאוניברסיטת בן גוריון על בני 40 מצא שרוב האנשים יגיעו לפנסיה עם כ-40% בלבד מהשכר שלהם.
• משיכת פיצויים בין מקומות עבודה חותכת כשליש עד 40% מהפנסיה: מי שמושך פיצויים פוגע לא רק בסכום שמשך, אלא בכוח ריבית-דריבית שהיה מכפיל אותו לאורך השנים.
• ריבית דריבית: תיק פנסיוני המושקע ברובו במניות לטווח ארוך נוטה להכפיל את עצמו כל 7–10 שנים — שקל הופך ל-2, ל-4, ל-8 — ולכן לזמן ולגיל הצעיר יש השפעה מכרעת על התוצאה.
• ברירות מחדל של הרגולטור מעצבות תוצאות: ב'חיסכון לכל ילד' (2016) ברירת המחדל הייתה סיכון מועט וכך נוצרו פערי מעמדות; משרד האוצר תיקן זאת מאוחר יותר לסיכון מוגבר.
• במסלול 'תלוי גיל' צעירים בני 20–49 נמצאים באותה חשיפה מנייתית נמוכה יחסית (כ-55–60%), בעוד שבטווח ארוך מתאימה חשיפה גבוהה בהרבה; כדאי לבחור מסלול באופן אקטיבי ולא להישאר בברירת המחדל.