נתניהו מגיע לשלב הסחיטה

ניתוח עיתונאי של עדויות במשפט נתניהו בתיק 2000, החקירה הנגדית של החוקר עודד בן משה והשאלה אם נוני מוזס היה "עורך על" שהתערב בתכנים.

הפרק פותח בקטע מהחקירה הנגדית שמנהלת עורכת הדין שרון קליימן את החוקר בדימוס עודד בן משה, סביב השאלה אם נוני מוזס הוא "עורך אחראי" בלבד או "עורך על" המתערב בתכנים. אורן פרסיקו ושוקי טאוסיג מסבירים שהחוקר ביסס את קביעתו על שיחות מוקלטות בהקלטות סתר ולא על ממצאי חקירה, ומשווים זאת למנכ"ל מול שר שמכחישים מעורבות. הם דנים בעזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט" כרמז להתערבות בתכנים על רקע ההפיכה המשטרית, ובפנייה של פרסיקו למוזס שבחר לשתוק. בהמשך מתוארת עדות נתניהו על תיק 2000 וניסיונותיו לסכל את חוק ישראל היום, וכן החלטת השופטת לאסור שאלות עיתונאים באולם.

תובנות מרכזיות

• טענת ההגנה של מוזס נשענת על הבחנה בין "עורך אחראי" המגיב בדיעבד לבין "עורך על" המכתיב תכנים מראש, והחוקר ביסס את ה"עורך על" על שיחות מוקלטות בלבד.
• ההבדל הראייתי המהותי הוא בין הכחשה בחקירת משטרה לבין דברים שנאמרו בהקלטת סתר כשהנחקר אינו יודע שהוא מוקלט.
• עזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט", בנימוק שלא יכלה להמשיך בעבודתה העיתונאית, נקראת כרמז להתערבות בתכנים על רקע עמדת העיתון נגד ההפיכה המשטרית.
• עדות נתניהו התמקדה בפעולותיו לסכל את חוק ישראל היום, כולל מסמך של היועצת פרח לרנר, שהתביעה טוענת שלא יושם בשל תיאום עם מוזס.
• הכלל שאוסר שאלות עיתונאים באולם בית המשפט אינו חוק קיים אלא החלטה של השופטת כריבונית המסדירה את ההליך שלה.