כשנתניהו צעק סרק

שוקי טאוסי ואורן פרסיקו מנתחים את החקירה הנגדית של נתניהו במשפט בנושא הקלטות שיחותיו עם נוני מוזס מסוף 2014.

בפרק 94 של 'כוח להשחית' דנים השניים בעדותו של נתניהו בחקירה נגדית של עורך הדין יונתן תדמור על השיחות המוקלטות עם נוני מוזס מדצמבר 2014. תדמור מציג קטעים שבהם נתניהו אומר למוזס שעליו לדאוג שהוא ייבחר, ומקשר זאת לקידום חוק ישראל היום ולאינטרסים הכלכליים של מוזס. נתניהו טוען שמדובר בשיחות סרק, בשנינות ובלשון 'סגי נהור', בעוד הקלטת מתפרשת כעסקה בין כוח פוליטי לכוח תקשורתי. הדיון נוגע גם לערוץ עשר, לשלמה נחמה, לאדלסון ולמכירת ידיעות לגרמנים.

תובנות מרכזיות

• נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה.
• הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות.
• לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו.
• המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'.
• מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.