המלצה על פודקאסט: איך כאן זה שאם מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של כאן זה שאם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את כאן זה שאם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 33 הפרקים של כאן זה שאם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של כאן זה שאם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-33 הפרקים של כאן זה שאם הופכים למגזין?

33 פרקים = 33 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של כאן זה שאם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

תרבות וספרות

כאן זה שאם

כאן זה الشَّام

33 פרקים

על התוכנית

האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת באיזור שנקרא בערבית - בלאד א-שאם (بلاد الشَّام), הכולל את ארץ הקודש (ישראל-פלסטין), ירדן, סוריה ולבנון. במילים אחרות: שאם - זה כאן. בכל פרק נארח חוקרים וחוקרות המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם ננסה להעלות את תשומת הלב לנושאים שלרוב מנותחים מזוית ישראלית, שכפופה לשיקולי ביטחון. מטרת הפודקאסט היא לעורר את הסקרנות להיבטים חדשים שקשורים בחיים של השכנים שלצידנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו. כאן זה الشَّام הוא הפודקאסט של הפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (12)

מה זה כאן זה שאם?

כאן זה שאם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן זה الشَّام. ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח. בארכיון 33 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-59 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	33
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-59 דקות
הפרק האחרון	4 בספטמבר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	4

עודכן: 13 בספטמבר 2026

תובנות

"הרעב בעזה נגרם ממדיניות מכוונת, לא בטעות"

ד"ר שמולי קלדרמן מציג ממחקרו את הטענה החדה הזו, והפודקאסט הופך אותה לשיחה ארוכה על שאלה אחת קשה: מה היו הסיבות שהובילו לרעב בעזה באמצע 2025, ואיך בכלל מודדים את זה כשהנתונים סותרים.

מעבר לכותרות, מה שמעניין כאן הוא העבודה עם המקורות - הפערים בין נתוני גופים שונים, ההבחנה בין נרטיב לנתון, והשימוש בארכיונים ובמחקר היסטורי כדי לבנות תמונה מורכבת יותר של המזרח התיכון.

ניתוח ביקורתי של סכסוכים, פוליטיקה והיסטוריה מפי אנשי שטח, למי שרוצה להבין מתחת לפני השטח.

ארכיאולוגיהירושליםהיסטוריהתולדות ישראלמורשת

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת כאן זה שאם

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

3.8

תובנות לפרק

ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח.

הסגנון

התוכנית מתנהלת כסדרת ראיונות עומק עם מומחים מתחומים שונים כמו אקדמיה, עיתונות וארכיאולוגיה. הגישה היא עניינית ואנליטית, תוך הצגת ממצאים ומחקרים, ועידוד מבט ביקורתי על נרטיבים מקובלים. הקצב אינפורמטיבי ומרוכז בתוכן.

השלכות מדיניות וסכסוכים על האוכלוסייה במזרח התיכוןפוליטיקה פנימית וזהויות לאומיות במרחב הפלסטיני והסוריחשיבותם של מחקר היסטורי וארכיאולוגיה לעיצוב תודעהביקורת על ארגונים ושיטות ממשל במזרח התיכוןההשפעות החברתיות והכלכליות של סכסוכים ואלימות

תובנות הזהב מהארכיון

משברים הומניטריים ופוליטיים רבים נובעים ממדיניות מכוונת ולא מטעויות אקראיות.
יש לבחון באופן ביקורתי את פערי הנתונים והנרטיבים שמציגים גורמים שונים על המצב בשטח.
זהות לאומית וחברתית במזרח התיכון היא דינמית ומושפעת עמוקות משינויים פוליטיים, כלכליים ושימוש בכוח.
העיסוק בארכיונים ובמחקר היסטורי מאפשר לחשוף קולות שונים ולבנות תמונה מורכבת יותר של העבר.
ביקורת פנימית, גם על תנועות לאומיות או ארגונים, אינה מחלישה את המאבק אלא מעשירה את ההבנה ומקדמת דיון.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של המתרחש במזרח התיכון, דרך עיניהם של מומחים מתחומים מגוונים.

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן

איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?

סינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד

כיצד נראה הפער בין ירושלמי שנולד וחי בעיר לבין ירושלמי שמבין את המשמעות הפוליטית של החזקת העיר כפלסטיני?

פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד

מדוע בחרת לבקר דווקא את חמאס בכנס בחיפה, למרות עשרות שנים של עשייה עיתונאית הממוקדת בביקורת על הכיבוש הישראלי?

פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי

מהם התהליכים הארכיאולוגיים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים?

4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של כאן זה שאם זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

אמונה ותורה

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

חוקר מפרק את הטענה שהרעב בעזה היה תקלה, ומראה איך חסימת סיוע שיטתית שימשה ככלי לחימה לאורך כל המלחמה

מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.

המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"

השאלה הבולטת בפרק

איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון4 בספטמבר 2026

סינדרום אל-קודס פרק 3 - למה יש כל כך הרבה מעצרי ילדים במזרח ירושלים? עם עו״ד נסרין עליאן

פרקים אחרונים

סינדרום אל-קודס פרק 3 - למה יש כל כך הרבה מעצרי ילדים במזרח ירושלים? עם עו״ד נסרין עליאן
4 בספטמבר 20261 שע׳ 4 דק׳
אורחים:שמוליק לדרמן
פרק 11 עונה 2 - החורבן בעזה עם לילה מרפיח
10 באוקטובר 202458 דק׳
אורחים:אמירה הס
פרק 10 עונה 2 - בין מוזיקה מזרחית למוזיקה ערבית עם ד״ר נדים כרכבי
3 בספטמבר 20241 שע׳ 0 דק׳
אורחים:אליזבט צורקוב
פרק 9 עונה 2 - צלאח א-דין כגיבור לאומי עם פרופ׳ דניאלה טלמון הלר
13 באוגוסט 20241 שע׳ 3 דק׳
אורחים:פרופסור ליאת קוזמה
פרק 8 עונה 2 - איראן בין שמרנות לרפורמה עם ד"ר רז צימט
30 ביולי 20241 שע׳ 4 דק׳
אורחים:דוקטור צהר אבורס
פרק 7 עונה 2 - סיפורו של עזתי עם ע׳אזי אבו ג׳יאב
16 ביולי 20241 שע׳ 8 דק׳
אורחים:יונתן מזרחי
סינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד
14 ביולי 202643 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
השיחה בוחנת את ירושלים דרך עיניו של חוקר היסטוריה פלסטיני, המדגיש את השפעת הרפורמות העות'מאניות, המנדט הבריטי והשלטון הירדני על עיצוב העיר. המעמד המשפטי של תושבי מזרח העיר כתושבי קבע ללא אזרחות משפיע על כל תחומי חייהם, מהדיור ועד הבריאות והחינוך. הדיון מדגיש כיצד גדר ההפרדה ואירועי 1967 יצרו מציאות של עיר אחת תחת ריבונות ישראלית, אך עם שתי מערכות חיים נפרדות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בתקופת השלטון הירדני נוהלה מזרח ירושלים על ידי פלסטינים ונהנתה מפריחה תיירותית ומסחרית, מה שמעצב עד היום את הגעגוע לתקופה זו.
- מעמד תושב הקבע של הפלסטינים בירושלים מותנה בהוכחת מרכז חיים בעיר, מה שיוצר איום מתמיד על זכותם להישאר בבתיהם.
- מערכת הבריאות במזרח ירושלים מנוהלת על ידי זכיינים ולא ישירות על ידי משרד הבריאות, מה שמשפיע על איכות השירותים והנגישות לתושבים.
- הלחץ הדמוגרפי במזרח העיר מוביל לניסיונות של השלטון להתנות תוספת כיתות לימוד באימוץ תוכנית הלימודים הישראלית, דבר הנתפס כאיום על הזהות הפלסטינית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
27 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד
26 בפברואר 202658 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
העיתונאית אמירה הס משוחחת עם אסף דוד על התפוררות החברה בעזה תחת שלטון חמאס והשימוש בנשק ככלי פוליטי המשרת אינטרסים זרים. היא מדגישה כי הביקורת הפנימית בעזה גברה ככל שהמלחמה נמשכה, תוך דגש על הפקרת האזרחים והיעדר אסטרטגיה מדינית. השיחה בוחנת את השפעת המיליטריזם על הגבריות והחברה, ומבקרת את השתקת הדיון הביקורתי בשמאל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הביקורת על חמאס בתוך עזה נובעת מהפקרת האזרחים ומהתפוררות הסולידריות החברתית תחת תנאי המצור והמלחמה.
- השימוש בנשק ככלי מאבק מזוהה עם תפיסות גבריות פטריארכליות המדירות את רוב החברה מהשתתפות פעילה.
- השתקת ביקורת על חמאס בשמאל העולמי והישראלי פוגעת ביכולת להבין את המורכבות הפוליטית והחברתית בשטח.
- האמונה בעולם הבא ובתגמול דתי משמשת גורם פסיכולוגי משמעותי בקרב צעירים המצטרפים למאבק המזוין.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 6 עונה 3 - עבודת ההיסטוריונים בארכיון עם פרופסור ליאת קוזמא
27 בדצמבר 202546 דק׳
פרק 5 עונה 3 - המפלגות הערביות בישראל - עבר, הווה ועתיד עם ד״ר ת׳אאר אבו ראס
7 בדצמבר 20251 שע׳ 3 דק׳
פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי
9 בנובמבר 202555 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת הארכיאולוגיה על עיצוב זהות לאומית בישראל, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים. יונתן מזרחי, ארכיאולוג, מסביר כיצד ממצאים ארכיאולוגיים שימשו ככלי לחיזוק הנרטיב היהודי והזהות הישראלית. הוא מציין את הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית, במיוחד בירושלים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ארכיאולוגיה משמשת ככלי לחיזוק זהות לאומית והיסטורית בישראל.
- הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית הוא חזק ומשמעותי.
- לאחר מלחמת ששת הימים, ירושלים הפכה למוקד חפירות ארכיאולוגיות שמטרתן להוכיח את הקשר ההיסטורי של היהודים למקום.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מכאן זה שאם: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך כאן זה שאם מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של כאן זה שאם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את כאן זה שאם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 33 הפרקים של כאן זה שאם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של כאן זה שאם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-33 הפרקים של כאן זה שאם הופכים למגזין?: 33 פרקים = 33 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של כאן זה שאם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.