משפטי היהודים, עוזריהם של הנאצים

הפרק חושף את משפטי הקאפו הנשכחים, שבהם מדינת ישראל הצעירה העמידה לדין ניצולי שואה שנחשדו ששימשו כעוזרי הנאצים במחנות ובגטאות.

ענת שרון בלייס משוחחת עם יוצרי סדרת התעודה 'ועוזריהם' (אבי מרקדו, אתי טגי ודני אשור) על כ-40 משפטי הקאפו שנערכו בישראל בשנות ה-50 וה-60. הפרק עוקב אחר החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם משנת 1950, שנועד לדברי שר המשפטים פנחס רוזן 'לטהר את המחנה', ומתמקד במשפטו של יחזקאל אינגסטר, הקאפו היחיד שנידון למוות. המשוחחים נשענים על מושג 'האזור האפור' של פרימו לוי ועל דברי פרופ' שטייר-ליבני, כדי לבחון כיצד אפשר לשפוט מוסרית בני אדם שהיו קורבנות ואולצו להפוך למקרבנים בעולם שבו לא היה מוסר. הפרק מתאים למתעניינים בשואה, במשפט ובהיסטוריה ישראלית, ומפתיע בכך שהיוצרים מגלים שדווקא בניגוד לתפיסה הרווחת, המשפטים נתנו לניצולים במה ראשונית לספר את סיפורם.

תובנות מרכזיות

• האנשים הראשונים שנשפטו ואף נידונו למוות בישראל בשל השואה היו יהודים ניצולי שואה, שנים רבות לפני משפט אייכמן.
• מושג 'האזור האפור' של פרימו לוי מתאר את התווך שבין הקורבנות (הלבן) למקרבנים (השחור), שבו פעלו אנשים שהיו קורבנות אך אולצו להפוך למקרבנים כדי לשרוד.
• החוק היה יוצא דופן משפטית: הוא עסק במעשים שנעשו לפני קום המדינה ומחוצה לה, נשען על תקדים נירנברג, וכמעט לא נדרשו בו ראיות פיזיות אלא עדויות הנשענות על זיכרון טראומטי.
• בסופו של דבר מערכת המשפט הבינה שהיא שופטת כוונה ולא מעשה - לא אם הקאפו הִכה, אלא מדוע, ומה ניסה להשיג בכך - דבר שקשה מאוד להכריע בדין פלילי.
• השופטים נאלצו לשמש כהיסטוריונים וכתבו עשרות עמודי רקע היסטורי בפסקי הדין, כי המחקר על אושוויץ והשואה היה עדיין ראשוני ולא מגובש.