לא סופרים קלוריות – כן סופרים תוצאות: הטיפים הקטנים שיקפיצו את החיטוב שלכם צעד קדימה!

למה תזונאי קליני בכלל לא יודע כמה קלוריות הלקוחות שלו אוכלים, ולמה לדעתו ספירת קלוריות עלולה דווקא להזיק לתהליך הירידה במשקל.

בפרק 20 של הפודקאסט מארח התזונאי הקליני והספורט זיו זפרני את גילי, שמשמשת כ'מלכת השאלות' ומתשאלת אותו על ספירת קלוריות בתקופת חיתוך. זיו מסביר מדוע אחרי 11 שנות ניסיון עם מאות לקוחות הוא בכלל לא יודע כמה קלוריות יש בתפריט של אף לקוח, ולמה לטענתו המספר האבסולוטי של הקלוריות פחות חשוב מהיחס בין הכמות לתוכן האוכל. הוא טוען שספירת קלוריות מיותרת למי שמלווה על ידי איש מקצוע, ושאצל מי שמתנהל לבד היא נוטה ב-80% מהמקרים ליצור אובססיביות לא בריאה ולהסיט את תשומת הלב מהתוכן הבריא והמשביע אל הכמות. הפרק מתאים למי שמנסה לרדת באחוזי שומן ומתלבט אם לספור קלוריות, ומדגיש שהתהליך הוא 80-90% פסיכולוגיה ורק 10% אוכל.

תובנות מרכזיות

• המספר האבסולוטי של קלוריות לא מעניין כשלעצמו — מה שחשוב הוא היחס: אם מישהי אוכלת 1400 קלוריות ויורדת, זה מה שקובע. אם רשום אלף קלוריות והיא לא יורדת, כנראה שהיא פשוט לא אוכלת באמת את מה שרשמה (חוסר תשומת לב, לא ספירה לקויה).
• מאכלים צפופי-קלוריה כמו שוקולד מפרישים דופמין ויוצרים רצון לעוד ועוד, בעוד שאוכל נפחי ומשביע כמו פרי ויוגורט או פיטה וקוטג' באמת מרגיע את הרעב — ולכן המעבר לספירת קלוריות 'נטו' שמתעלמת מהתוכן מותיר את האדם רעב כל הזמן.
• תזונאי טוב מתאים כמות אוכל מתוך ניסיון כך שהלקוח יהיה גם שבע וגם ירד באחוזי שומן — זיו מספר שב-11 שנים לא נתקל באדם שלא ירד עד הפגישה השנייה.
• רוב ההחלפות בין מזונות שזיו עושה הן דווקא פסיכולוגיות ולא תזונתיות — מטרתן לגייס את הלקוח לתהליך, ולא בהכרח להתאים קלוריות או חלבון זהים.
• ירידה במשקל היא 80-90% פסיכולוגיה ורק 10% אוכל — לכן השינוי האמיתי הוא בהרגלים ובהעדפה היומיומית של אוכל מזין על פני אוכל מתגמל-רגעית.