פרק עשירי (ואחרון לעונה) - נדב בן סימון

התסריטאי נדב בן סימון, יו"ר איגוד התסריטאים, חושף איך הופכים לכותב ולמה הקומדיה הכי טובה תמיד באה ממקום של כאב.

פרק מתוך הסכת איגוד התסריטאים, בהנחיית דן בקר וזיו הרמן, המארחים את התסריטאי נדב בן סימון - יו"ר איגוד התסריטאים שכתב סדרות ילדים רבות כמו 'בית הכלבים', 'תחת הזאת שלי' ו'הבויה', וערך את הסריט של 'סיסו וסמחו'. נדב מספר על דרכו מ'עלון מחתרת' ספרותי בתיכון בקיבוץ שפעים, דרך לימודי קולנוע בתל אביב, ועד ההבנה שהכתיבה היא הפורטה שלו ולא הבימוי. הפרק מיועד למי שרוצה להבין איך מתחילים ואיך ממשיכים בקריירת תסריטאות, ושווה האזנה בזכות הכנות על שברונות הלב המקצועיים ועל אמנות הקומדיה. נדב מנתח לעומק את ה'מיקס ז'אנר' של קומדיה ורגש - הסוד שהופך סדרה ל'טיימלס'.

תובנות מרכזיות

• הקומדיות המצחיקות באמת באות ממקום של כאב, ממקום אמיתי ונוגע - לא רק 'דחקות', שמתיישנות מהר. רגש הוא מה שנותן לסדרה אורך חיים (כמו 'פרנדס').
• נדב מאמין בהפרדה בין כתיבה לבימוי וכופר באוטריזם הישראלי של 'במאי שהוא גם כותב'. לדבריו, אם הוא מביא במאי מוכשר, הוא מוסיף 'עוד קומה' לתסריט.
• בעבודה על סיטקום מסמנים באדום בתסריט בדיוק היכן 'ללחוץ על הרגש' והיכן 'ללחוץ על הפאנץ'' - ולעיתים שוברים רגע רגשי עם פאנץ' כדי לא להישאר בו.
• אחד הדברים הקשים בתסריטאות הוא להתחיל פרויקט, להיקשר אליו ולעבוד עליו שנים - ואז שהוא נעצר ולא נמכר ונשאר ב'ספירת החלומות הלא ממומשים'. תסריטאי חייב להכיר זאת ולהתגבר.
• בעולם התסריטאות 'אין דבר כזה משהו שהיה ונגמר' - כל היכרות עם במאי או מפיק נושאת פוטנציאל לפרויקט עתידי, ולכן כדאי לעשות כמה שיותר.