פייסבוק - אויב או חבר?

סמדר מילר מלמדת שהאנרגיה והעמדה הרגשית שאיתן אנחנו ניגשות לפייסבוק קובעות את החוויה והתוצאות — לא הרשת עצמה.

בלייב מקבוצת הפייסבוק 'השנה אני עושה כסף' (שהפך לפודקאסט), סמדר מילר מדברת על שני מישורים של נוכחות בפייסבוק: שימוש אישי לעומת שימוש עסקי, ובעיקר על האופן שבו אנחנו תופסות ופוגשות את הרשת. היא מובילה תרגיל דמיון שבו המאזינות מדמיינות את 'פייסבוק כבן אדם' כדי לחשוף את התת-מודע ואת מערכת היחסים האנרגטית שלהן עם הפלטפורמה. סמדר מספרת בכנות שהיא עצמה עובדת כמעט אך ורק אורגנית בפייסבוק, ושפרסום ממומן לא מביא לה תוצאות, ומסבירה איך עמדה של דריכות, ריצוי או 'אני מול ההמון' מזמנת חוויה תואמת. הפרק מתאים לנשים בעלות עסק ולשכירות שמרגישות שחיקה רגשית, התמכרות או לחץ 'לספק את הסחורה' מול הרשת החברתית.

תובנות מרכזיות

• האנרגיה והמנח הרגשי שאיתם ניגשים לפייסבוק (דריכות, ריצוי, זהירות) משדרים שדה שמשפיע על האינטראקציה ומזמן בחזרה אותו תדר — גם בלי לכתוב מילה.
• תרגיל 'פייסבוק כבן אדם': דמיון הרשת כאדם (גבר/אישה/סבא) חושף מה התת-מודע מייצר על מערכת היחסים שלנו איתה.
• כדאי 'לרדת מהפודיום' — לכתוב כאילו מדברים עם חברה על כוס קפה, ביומיומיות ובפרטים, ולא לנאום לאומה; כך אנשים מרגישים בבית כחברים ולא כקהל.
• רוב האנשים בפייסבוק עסוקים בעצמם ולא עוקבים מי הגיב או נעדר — הפחד ש'הרשת כועסת עליי' או שמצפים ממני הוא בדרך כלל סיפור פנימי ולא האמת.
• יש להבחין בין צריכה (גלילה, ספיגה) לבין יצירה (פרסום, הנעת תהליכים, אקטיביות) — שני מצבים שונים לחלוטין במרחב הפייסבוק.