הקרב על אמריקה The Battle for America
כאן | Kan
8 פרקים
על התוכנית
מאיה ראכלין ושמואל רוזנר עוקבים מקרוב, מדי שבוע, אחרי המרוץ הצמוד והמרתק לתפקיד נשיא ארה"ב, ומנסים להבין ביחד: למה הבחירות האלה חשובות לנו בישראל, מהם המפתחות לניצחון עבור על אחד מהמועמדים, וגם - מה יעשה טראמפ אם יחזור לתפקיד הנשיא, ואיך עשויה להיראות ארה"ב תחת הנשיאה הראשונה בתולדותיה
מה זה הקרב על אמריקה The Battle for America?
הקרב על אמריקה The Battle for America הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת כאן | Kan. ניתוח מעמיק ורחב היקף של הפוליטיקה האמריקאית, בחירות לנשיאות והשלכותיהן, עם דגש על מנגנונים פנימיים ויחסים בינלאומיים. בארכיון 8 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-32 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 8 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-32 דקות |
| הפרק האחרון | 7 בנובמבר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה הסקרים תמיד מפספסים את טראמפ
פודקאסט שמפרק את הזירה האמריקאית עם מומחים מתחלפים. בפרק על ניצחון טראמפ עולה הקביעה החדה: ההצבעה הוכרעה על 'נתוני הבסיס', אי שביעות רצון עמוקה מכיוון המדינה, ולא על טקטיקות קמפיין. טראמפ שיפר את מצבו כמעט בכל מגזר, כולל בקרב מיעוטים.
בפרק יום הבחירות שואלים 'אם אי אפשר לסמוך על הסקרים, על מה כן אפשר לסמוך', ומנתחים למה הסוקרים עצמם מתקשים לדגום את מצביעי טראמפ, תופעה שחזרה ב-2016 וב-2020.
מעבר לפוליטיקה הצמודה, הפרקים נוגעים גם בקונגרס הפרו-ישראלי, בשיטת האלקטורים ובדרמה של מדינות המפתח. מצפן למי שרוצה לקרוא את המפה מעבר לרעש.
ניתוח מעמיק ורחב היקף של הפוליטיקה האמריקאית, בחירות לנשיאות והשלכותיהן, עם דגש על מנגנונים פנימיים ויחסים בינלאומיים.
המנחה
התוכנית מבוססת על שיחות עם מומחים ואורחים מתחלפים מתחומי הפוליטיקה והדיפלומטיה, המציגים פרספקטיבות מגוונות וניתוחים מעמיקים.
הסגנון
התוכנית מציעה ניתוח מעמיק ושיטתי של נושאים פוליטיים, תוך התמקדות באסטרטגיות, מנגנונים והשלכות רחבות. היא כוללת דיונים קצביים עם מומחים המביאים זוויות ראייה שונות.
תובנות הזהב מהארכיון
- תוצאות הבחירות מושפעות יותר מנתוני בסיס ותחושת אי שביעות רצון עמוקה בציבור מאשר מטקטיקות קמפיין.
- יש קושי עקבי לסקור במדויק את מצביעי טראמפ, והסקרים נוטים להמעיט בכוחו.
- טראמפ ממשיך להיתפס כדמות חתרנית המציעה מהפכה נגד הממסד, בניגוד לדמוקרטים המזוהים עם הסטטוס קוו.
- הקונגרס האמריקאי הוא גורם קריטי ופרו-ישראלי בפוליטיקה האמריקאית, ושמירה על תמיכה דו-מפלגתית בו חיונית ליחסי ארה"ב-ישראל.
- שיטת האלקטורים עלולה להוביל לעיוותים בתוצאות הבחירות, כאשר ניצחון אפשרי ללא רוב בקולות הכללי, ותרחיש תיקו אלקטורלי מעניק יתרון למדינות קטנות ולרפובליקנים.
התוכנית מתאימה למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומספקת להם תובנות עמוקות וניתוחים מורכבים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך הגענו למצב הזה שמסקרים צמודים, צמודים, צמודים? בסוף באמת הגענו לאיזשהו לנסלייד, לנוקאウト הזה.
אז אם אי אפשר לסמוך על הסקרים כרגע, על מה כן אפשר לסמוך?
מה מבחינתך היה חלק הכי משקף את הדבר הזה? אני רוצה לשאול אם מצחיק או הזוי, אבל נראה לי בוא נלך על הזוי.
כשאתה מסתכל על קמפיינים שהיו לפני 50, 100 שנה, הטון באמת מסלים יותר בין המועמדים, כמו שמנסים להראות לנו, שבאמת האמירות נעשות מעליבות יותר, הוויכוחים נעשים סוערים יותר... זה באמת נהיה יותר קיצוני בשנים האחרונות, ממה שזה היה?
מה אכפת לנו מהסנט?
האם שיטת האלקטורים לא לוקחת בסופו של דבר את הכוח מידי המצביעים עצמם, ומשאירה אותם ניטרליים לנוכח תרחישים מורכבים כאלה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
ניצחון טראמפ בבחירות אינו תקלה, אלא בחירה מודעת של הציבור האמריקאי בשינוי רדיקלי ובדחיית הסדר הקיים, מתוך תחושת אי שביעות רצון עמוקה מהממשל הדמוקרטי.
פרק זה מנתח את ניצחונו המפתיע של דונלד טראמפ בבחירות, כולל זכייתו בקול הפופולרי. הפרק מיועד למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומעמיק בסיבות הבסיסיות שהובילו לתוצאה, מעבר לטקטיקות הקמפיין. כדאי להאזין כדי להבין את התחושות העמוקות בחברה האמריקאית, שמעדיפה חזרה לעבר על פני המשך הסטטוס קוו.
- ההצבעה בבחירות הוכרעה על בסיס 'נתוני הבסיס' (הפונדמנטלס) - אי שביעות רצון כללית מהכיוון אליו המדינה הולכת - ולא על טקטיקות קמפיין.
- טראמפ שיפר את מצבו כמעט בכל מגזר וקבוצת אוכלוסייה בארה"ב, כולל בקרב מיעוטים כמו שחורים והיספנים, בהשוואה לבחירות קודמות.
- טראמפ נתפס כ'חתרן' המציע מהפכה נגד הממסד, בעוד המפלגה הדמוקרטית נתפסת כמפלגת הסטטוס קוו, היפוך תפקידים היסטורי.
- החזון של טראמפ אינו רק חזרה לתקופת נשיאותו, אלא נוסטלגיה לתקופה שלפני 100 שנה - אמריקה בדלנית המטילה מכסים, בדומה לשנות ה-20 של המאה ה-20.
איך הגענו למצב הזה שמסקרים צמודים, צמודים, צמודים? בסוף באמת הגענו לאיזשהו לנסלייד, לנוקאウト הזה.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 8: טראמפ בנוקאאוט
פרקים אחרונים
פרק 8: טראמפ בנוקאאוט
7 בנובמבר 202435 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה מנתח את ניצחונו המפתיע של דונלד טראמפ בבחירות, כולל זכייתו בקול הפופולרי. הפרק מיועד למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומעמיק בסיבות הבסיסיות שהובילו לתוצאה, מעבר לטקטיקות הקמפיין. כדאי להאזין כדי להבין את התחושות העמוקות בחברה האמריקאית, שמעדיפה חזרה לעבר על פני המשך הסטטוס קוו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההצבעה בבחירות הוכרעה על בסיס 'נתוני הבסיס' (הפונדמנטלס) - אי שביעות רצון כללית מהכיוון אליו המדינה הולכת - ולא על טקטיקות קמפיין.
- טראמפ שיפר את מצבו כמעט בכל מגזר וקבוצת אוכלוסייה בארה"ב, כולל בקרב מיעוטים כמו שחורים והיספנים, בהשוואה לבחירות קודמות.
- טראמפ נתפס כ'חתרן' המציע מהפכה נגד הממסד, בעוד המפלגה הדמוקרטית נתפסת כמפלגת הסטטוס קוו, היפוך תפקידים היסטורי.
- החזון של טראמפ אינו רק חזרה לתקופת נשיאותו, אלא נוסטלגיה לתקופה שלפני 100 שנה - אמריקה בדלנית המטילה מכסים, בדומה לשנות ה-20 של המאה ה-20.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק זה מנתח את ניצחונו המפתיע של דונלד טראמפ בבחירות, כולל זכייתו בקול הפופולרי. הפרק מיועד למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומעמיק בסיבות הבסיסיות שהובילו לתוצאה, מעבר לטקטיקות הקמפיין. כדאי להאזין כדי להבין את התחושות העמוקות בחברה האמריקאית, שמעדיפה חזרה לעבר על פני המשך הסטטוס קוו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההצבעה בבחירות הוכרעה על בסיס 'נתוני הבסיס' (הפונדמנטלס) - אי שביעות רצון כללית מהכיוון אליו המדינה הולכת - ולא על טקטיקות קמפיין. · טראמפ שיפר את מצבו כמעט בכל מגזר וקבוצת אוכלוסייה בארה"ב, כולל בקרב מיעוטים כמו שחורים והיספנים, בהשוואה לבחירות קודמות. · טראמפ נתפס כ'חתרן' המציע מהפכה נגד הממסד, בעוד המפלגה הדמוקרטית נתפסת כמפלגת הסטטוס קוו, היפוך תפקידים היסטורי. · החזון של טראמפ אינו רק חזרה לתקופת נשיאותו, אלא נוסטלגיה לתקופה שלפני 100 שנה - אמריקה בדלנית המטילה מכסים, בדומה לשנות ה-20 של המאה ה-20.
פרק 7: יום הבוחר
5 בנובמבר 202427 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק מיוחד ליום הבחירות בארצות הברית המספק ניתוח מעמיק של הרגעים האחרונים לפני פתיחת הקלפיות. המשתתפים דנים במומנטום המשתנה בין טראמפ להאריס, בוחנים את אמינות הסקרים לאור טעויות העבר, ומנתחים את נתוני ההצבעה המוקדמת. הפרק מיועד למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומציע תובנות על הגורמים שעשויים להכריע את אחת ממערכות הבחירות המתוחות בהיסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סקר מפתיע ממדינת איווה, שנחשבת רפובליקנית, מראה הובלה של קמאלה האריס, מה שמעורר תקווה במחנה הדמוקרטי אך עשוי להיות סטייה סטטיסטית.
- הסוקרים עצמם מסתייגים מהתוצאות ומודים בקשיים לדגום במדויק את מצביעי טראמפ, תופעה שחזרה על עצמה ב-2016 וב-2020.
- דפוסי ההצבעה המוקדמת השתנו: הרפובליקנים מצביעים מוקדם בשיעורים גבוהים מבעבר, מה שמצמצם את הפער המסורתי שהיה לדמוקרטים.
- נשים מהוות רוב (53%) בקרב המצביעים בהצבעה המוקדמת, נתון שעשוי להוות יתרון עבור קמאלה האריס.
- קיים קושי לאמוד את דעת הקהל בקרב הדור הצעיר (דור Z), כאשר סקר אחד הראה שמחציתם אינם משיבים בכנות לסוקרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק מיוחד ליום הבחירות בארצות הברית המספק ניתוח מעמיק של הרגעים האחרונים לפני פתיחת הקלפיות. המשתתפים דנים במומנטום המשתנה בין טראמפ להאריס, בוחנים את אמינות הסקרים לאור טעויות העבר, ומנתחים את נתוני ההצבעה המוקדמת. הפרק מיועד למתעניינים בפוליטיקה אמריקאית ומציע תובנות על הגורמים שעשויים להכריע את אחת ממערכות הבחירות המתוחות בהיסטוריה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סקר מפתיע ממדינת איווה, שנחשבת רפובליקנית, מראה הובלה של קמאלה האריס, מה שמעורר תקווה במחנה הדמוקרטי אך עשוי להיות סטייה סטטיסטית. · הסוקרים עצמם מסתייגים מהתוצאות ומודים בקשיים לדגום במדויק את מצביעי טראמפ, תופעה שחזרה על עצמה ב-2016 וב-2020. · דפוסי ההצבעה המוקדמת השתנו: הרפובליקנים מצביעים מוקדם בשיעורים גבוהים מבעבר, מה שמצמצם את הפער המסורתי שהיה לדמוקרטים. · נשים מהוות רוב (53%) בקרב המצביעים בהצבעה המוקדמת, נתון שעשוי להוות יתרון עבור קמאלה האריס. · קיים קושי לאמוד את דעת הקהל בקרב הדור הצעיר (דור Z), כאשר סקר אחד הראה שמחציתם אינם משיבים בכנות לסוקרים.
פרק 6: מאסק נגד ביונסה
30 באוקטובר 202427 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את השבוע האחרון לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, תוך בחינת הסקרים, המודלים ושוקי ההימורים המצביעים על יתרון קל לדונלד טראמפ. הוא דן באסטרטגיות הקמפיין של שני המועמדים, כולל הופעות של סלבריטאים והראיון של טראמפ עם ג'ו רוגן. הפרק מעמיק בדילמה של הקהילה המוסלמית-אמריקאית במדינת המפתח מישיגן, שעשויה להכריע את הבחירות על רקע המלחמה בעזה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המודלים ושוקי ההימורים נותנים יתרון לטראמפ, מתוך הנחה שהסקרים נוטים להמעיט מכוחו, כפי שקרה בבחירות קודמות.
- הקהילה המוסלמית-אמריקאית במדינת המפתח מישיגן הפכה לגורם קריטי שעשוי להכריע את הבחירות, בשל המרוץ הצמוד.
- טראמפ מנסה לפנות למצביעים מוסלמים בטענה שתחת נשיאותו לא יהיו מלחמות, כשהוא מציג את עצמו כמי שהביא את 'הסכמי אברהם'.
- התקיפה הישראלית באיראן הייתה מתואמת עם הממשל האמריקאי במטרה לאפשר לאיראן להכיל את האירוע ולמנוע הסלמה אזורית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את השבוע האחרון לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, תוך בחינת הסקרים, המודלים ושוקי ההימורים המצביעים על יתרון קל לדונלד טראמפ. הוא דן באסטרטגיות הקמפיין של שני המועמדים, כולל הופעות של סלבריטאים והראיון של טראמפ עם ג'ו רוגן. הפרק מעמיק בדילמה של הקהילה המוסלמית-אמריקאית במדינת המפתח מישיגן, שעשויה להכריע את הבחירות על רקע המלחמה בעזה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המודלים ושוקי ההימורים נותנים יתרון לטראמפ, מתוך הנחה שהסקרים נוטים להמעיט מכוחו, כפי שקרה בבחירות קודמות. · הקהילה המוסלמית-אמריקאית במדינת המפתח מישיגן הפכה לגורם קריטי שעשוי להכריע את הבחירות, בשל המרוץ הצמוד. · טראמפ מנסה לפנות למצביעים מוסלמים בטענה שתחת נשיאותו לא יהיו מלחמות, כשהוא מציג את עצמו כמי שהביא את 'הסכמי אברהם'. · התקיפה הישראלית באיראן הייתה מתואמת עם הממשל האמריקאי במטרה לאפשר לאיראן להכיל את האירוע ולמנוע הסלמה אזורית.
פרק 5: דרוש שובר שוויון
22 באוקטובר 202429 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את האסטרטגיות של קמפיין טראמפ וקמפיין האריס בשבועות האחרונים שלפני הבחירות. בעוד טראמפ מתמקד בתקיפת האריס בנושאי כלכלה והגירה וקשירתה לביידן, האריס ניצבת בפני האתגר להציג את עצמה לציבור שעדיין לא מכיר אותה מספיק. הדיון עוסק באפקטיביות של תשדירי בחירות על קהל המתלבטים המצומצם במדינות המתנדנדות, ובוחן האם טון הקמפיין הנוכחי חריג באגרסיביות שלו ביחס לעבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האסטרטגיה של טראמפ מבוססת על ההנחה שהבוחרים כבר גיבשו עליו דעה, ולכן 100% מהמאמץ מוקדש לתקיפת היריבה, קמאלה האריס, ולקשור אותה לחולשותיו הנתפסות של ממשל ביידן.
- האתגר המרכזי של קמאלה האריס הוא שהיא עדיין "כמות לא ידועה" עבור בוחרים רבים, למרות ארבע שנים כסגנית נשיא, ועליה להשקיע מאמץ בבניית דמותה והצגת עמדותיה.
- קמפיינים פוליטיים אינם ברוטליים יותר מבעבר; במאה ה-19, למשל, התקשורת הייתה מפלגתית והתקפות אישיות וקשות על מועמדים ובני משפחותיהם היו שכיחות.
- ההשפעה של פרסומות פוליטיות מוגבלת בעיקר למדינות המתנדנדות, וגם שם, הכמות האדירה של כסף ששני הצדדים משקיעים יוצרת מצב של "השמדה הדדית מובטחת", בו הם מבטלים זה את זה.
- הסגנון הבוטה של טראמפ נולד מתוך אסטרטגיה מודעת ב-2016, שזיהתה שהבסיס הרפובליקני חש שמנהיגיו אינם "לוחמים" מספיק, ושאפה להלהיב אותם באמצעות שיח ישיר ואגרסיבי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את האסטרטגיות של קמפיין טראמפ וקמפיין האריס בשבועות האחרונים שלפני הבחירות. בעוד טראמפ מתמקד בתקיפת האריס בנושאי כלכלה והגירה וקשירתה לביידן, האריס ניצבת בפני האתגר להציג את עצמה לציבור שעדיין לא מכיר אותה מספיק. הדיון עוסק באפקטיביות של תשדירי בחירות על קהל המתלבטים המצומצם במדינות המתנדנדות, ובוחן האם טון הקמפיין הנוכחי חריג באגרסיביות שלו ביחס לעבר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האסטרטגיה של טראמפ מבוססת על ההנחה שהבוחרים כבר גיבשו עליו דעה, ולכן 100% מהמאמץ מוקדש לתקיפת היריבה, קמאלה האריס, ולקשור אותה לחולשותיו הנתפסות של ממשל ביידן. · האתגר המרכזי של קמאלה האריס הוא שהיא עדיין "כמות לא ידועה" עבור בוחרים רבים, למרות ארבע שנים כסגנית נשיא, ועליה להשקיע מאמץ בבניית דמותה והצגת עמדותיה. · קמפיינים פוליטיים אינם ברוטליים יותר מבעבר; במאה ה-19, למשל, התקשורת הייתה מפלגתית והתקפות אישיות וקשות על מועמדים ובני משפחותיהם היו שכיחות. · ההשפעה של פרסומות פוליטיות מוגבלת בעיקר למדינות המתנדנדות, וגם שם, הכמות האדירה של כסף ששני הצדדים משקיעים יוצרת מצב של "השמדה הדדית מובטחת", בו הם מבטלים זה את זה. · הסגנון הבוטה של טראמפ נולד מתוך אסטרטגיה מודעת ב-2016, שזיהתה שהבסיס הרפובליקני חש שמנהיגיו אינם "לוחמים" מספיק, ושאפה להלהיב אותם באמצעות שיח ישיר ואגרסיבי.
פרק 4: טסטר צ'ויס
25 בספטמבר 202436 דק׳אורחים:אלון אושפיזלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מפרק את חשיבות הבחירות לקונגרס האמריקאי עבור ישראל, מעבר למירוץ הנשיאותי. דרך שיחה עם אלון אושפיז, לשעבר ציר ישראל בקונגרס ומנכ"ל משרד החוץ, נחשפים המנגנונים והעוצמה של הסנאט ובית הנבחרים. השיחה ממחישה מדוע כל מושב בסנאט, כמו זה במונטנה, הוא בעל משמעות אסטרטגית שיכולה להשפיע ישירות על סיוע ביטחוני, מהלכים מדיניים ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקונגרס האמריקאי הוא הפרלמנט החשוב והכי פרו-ישראלי בעולם, ומהווה את מרכז הכובד של הפוליטיקה האמריקאית.
- שמירה על תמיכה דו-מפלגתית (Bipartisanship) היא עיקרון קדוש והכרחי לקיום יחסים ארוכי טווח ותקינים עם ארצות הברית.
- עבודת השתדלנות הישראלית אינה מתרחשת רק במסדרונות בוושינגטון, אלא נשענת באופן קריטי על בניית קשרים עם הבוחרים והאינטרסים המקומיים במחוזות הבחירה ברחבי ארה"ב.
- לקונגרס יש סמכויות עצומות, כמו אישור כל הוצאה תקציבית, אישור מינויים בכירים (כשגרירים), והפעלת לחץ על מדיניות הממשל, מה שהופך אותו לזירה חיונית עבור ישראל.
- חברי קונגרס וסנאטורים רבים רואים בתמיכה בביטחון ישראל ערך אידיאולוגי ואמוציונלי עמוק, לעיתים על בסיס אישי לחלוטין, כפי שהדגים המקרה של טום לנטוס.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מפרק את חשיבות הבחירות לקונגרס האמריקאי עבור ישראל, מעבר למירוץ הנשיאותי. דרך שיחה עם אלון אושפיז, לשעבר ציר ישראל בקונגרס ומנכ"ל משרד החוץ, נחשפים המנגנונים והעוצמה של הסנאט ובית הנבחרים. השיחה ממחישה מדוע כל מושב בסנאט, כמו זה במונטנה, הוא בעל משמעות אסטרטגית שיכולה להשפיע ישירות על סיוע ביטחוני, מהלכים מדיניים ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקונגרס האמריקאי הוא הפרלמנט החשוב והכי פרו-ישראלי בעולם, ומהווה את מרכז הכובד של הפוליטיקה האמריקאית. · שמירה על תמיכה דו-מפלגתית (Bipartisanship) היא עיקרון קדוש והכרחי לקיום יחסים ארוכי טווח ותקינים עם ארצות הברית. · עבודת השתדלנות הישראלית אינה מתרחשת רק במסדרונות בוושינגטון, אלא נשענת באופן קריטי על בניית קשרים עם הבוחרים והאינטרסים המקומיים במחוזות הבחירה ברחבי ארה"ב. · לקונגרס יש סמכויות עצומות, כמו אישור כל הוצאה תקציבית, אישור מינויים בכירים (כשגרירים), והפעלת לחץ על מדיניות הממשל, מה שהופך אותו לזירה חיונית עבור ישראל. · חברי קונגרס וסנאטורים רבים רואים בתמיכה בביטחון ישראל ערך אידיאולוגי ואמוציונלי עמוק, לעיתים על בסיס אישי לחלוטין, כפי שהדגים המקרה של טום לנטוס.
פרק 3: באמריקה הרוב לא קובע
18 בספטמבר 202427 דק׳אורחים:פרופסור אופר קנינגלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לתרחיש הנדיר אך האפשרי של תיקו אלקטורלי (269-269) בבחירות לנשיאות ארה"ב. בעזרת פרופסור אופר קנינג, מומחה לפוליטיקה, נבחנת הפרוצדורה המסובכת שמתרחשת במקרה כזה, כולל ההצבעה בקונגרס והשלכותיה. הדיון מנתח את העיוותים ההיסטוריים והעכשוויים של שיטת האלקטורים, ומעלה את השאלה האם המערכת האמריקאית ערוכה למשבר חוקתי שכזה בעידן של קיטוב פוליטי חריף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- במקרה של תיקו אלקטורלי, בית הנבחרים בוחר את הנשיא, כאשר לכל מדינה יש קול אחד בלבד, מה שמעניק כוח לא פרופורציונלי למדינות קטנות ויתרון מובנה לרפובליקנים.
- שיטת האלקטורים יכולה לגרום למועמד לנצח בנשיאות גם אם הפסיד במניין הקולות הכללי, תופעה שהפכה שכיחה יותר מאז שנת 2000.
- תרחיש של תיקו כפול, שבו גם ההצבעה בבית הנבחרים מסתיימת בשוויון, יוביל לכך שסגן הנשיא הנבחר על ידי הסנאט יכהן כנשיא זמני.
- הפעם האחרונה שבה היה תיקו אלקטורלי ממשי הייתה בשנת 1800, והיא הובילה לחקיקת התיקון ה-12 לחוקה האמריקאית כדי למנוע הישנות של המצב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לתרחיש הנדיר אך האפשרי של תיקו אלקטורלי (269-269) בבחירות לנשיאות ארה"ב. בעזרת פרופסור אופר קנינג, מומחה לפוליטיקה, נבחנת הפרוצדורה המסובכת שמתרחשת במקרה כזה, כולל ההצבעה בקונגרס והשלכותיה. הדיון מנתח את העיוותים ההיסטוריים והעכשוויים של שיטת האלקטורים, ומעלה את השאלה האם המערכת האמריקאית ערוכה למשבר חוקתי שכזה בעידן של קיטוב פוליטי חריף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
במקרה של תיקו אלקטורלי, בית הנבחרים בוחר את הנשיא, כאשר לכל מדינה יש קול אחד בלבד, מה שמעניק כוח לא פרופורציונלי למדינות קטנות ויתרון מובנה לרפובליקנים. · שיטת האלקטורים יכולה לגרום למועמד לנצח בנשיאות גם אם הפסיד במניין הקולות הכללי, תופעה שהפכה שכיחה יותר מאז שנת 2000. · תרחיש של תיקו כפול, שבו גם ההצבעה בבית הנבחרים מסתיימת בשוויון, יוביל לכך שסגן הנשיא הנבחר על ידי הסנאט יכהן כנשיא זמני. · הפעם האחרונה שבה היה תיקו אלקטורלי ממשי הייתה בשנת 1800, והיא הובילה לחקיקת התיקון ה-12 לחוקה האמריקאית כדי למנוע הישנות של המצב.
פרק 2: העימות - הפלות מול הגירה
11 בספטמבר 202433 דק׳פרק 1: החרק על גב האימפריה
5 בספטמבר 202435 דק׳
פודקאסטים דומים
אמריקה בייבי
אמריקה בייבי -הפודקאסט של קובי ברדה
מנהיגות עירונית -הפודקאסט של מרכז בלומברג סגול באוניברסיטת תל אביב
Bloomberg Sagol
הארץ על הדרך
הכתבות המעניינות של סוף השבוע, מוקלטות באולפני המרכז לתרבות מונגשת
המשקיע הקטן בעולם הגדול
קבוצת בי-מניב פיננסים
חוץ לארץ
הארץ
מאקרו שוק ההון ותיאוריות קונספירציה גלובליות
שפילמן ורוסטה