ברוך הוא

רמי ברוך משתף במסעו המקצועי כשחקן בקאמרי, מהבחירה המקרית במקצוע, דרך התמודדות עם כישלונות וקשיים בריאותיים, ועד לתפיסת עולמו על כוחו של התיאטרון.

בפרק זה מארחת עודיה קורן את השחקן רמי ברוך לשיחה אישית על חייו ופועלו בתיאטרון הקאמרי. ברוך מספר על המעבר המפתיע מאלקטרוניקה למשחק, על הקשיים בראשית הדרך כולל עזיבת לימודי משחק, ועל השפעת מחלת הגלאוקומה על תחושת הדחיפות שלו לחיות ולעשות. בנוסף, השיחה נוגעת בתפקידיו הרבים, ביחסו לחנוך לוין, ובשאלה האם התיאטרון באמת יכול לחולל שינוי חברתי.

תובנות מרכזיות

• קשיים ומציאות מאתגרת יכולים לשמש כזרז משמעותי ליצירה ולתעוזה, כפי שהמחישה התמודדותו של ברוך עם מחלת עיניים בצעירותו.
• תחושת כישלון בנתיב המקצועי המקובל עשויה להוביל אדם לגלות את הייעוד האמיתי שלו, כפי שקרה לברוך כשהבין שאינו שייך לעולם האלקטרוניקה.
• קבלת הליצן הפנימי ושילוב של צניעות אקדמית עם תשוקה לבמה הם המפתח להמשכיות וצמיחה לאורך קריירה ארוכה.
• גם אם התיאטרון אינו מחולל שינוי פוליטי מיידי, קיימת חובה מוסרית להעלות נושאים למודעות ולא לשתוק.