הפוליטיקאים
רשת עושים היסטוריה10 פרקים
על התוכנית
רותם דנון, הפרשן הפוליטי, מביא אליכם בכל פרק סיפורים מהעבר הפוליטי (ולא רק שלנו) כדי לברר מה הם מלמדים אותנו גם על ההווה.
מה זה הפוליטיקאים?
הפוליטיקאים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת רשת עושים היסטוריה. ניתוח מעמיק ונטול פניות של מוקדי הכוח, האישים והתהליכים המעצבים את דמותה של מדינת ישראל. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-37 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 10 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-37 דקות |
| הפרק האחרון | 5 בדצמבר 2021 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה שרון נבחר ב-2001 - וזה לא היה השלום
אחד הניתוחים החדים כאן קובע ששרון לא נבחר ב-2001 על מסר השלום אלא על תחושת קריסה ביטחונית. כפי שמתואר, הישראלים חיפשו את "הישראלי היחיד שהערבים פחדו ממנו פחד מוות". מכאן נפתחת קריאה אנושית של הפוליטיקה הישראלית.
השיחות שואלות מה השתנה בשמעון פרס כשנכנס לאקווריום של הלשכה, והאם לנתניהו יש דפוס ריכוזי שניכר כבר בכהונתו הראשונה. חוזר כאן היחס המורכב בין פוליטיקה לתקשורת.
ההאזנה מספקת הקשר היסטורי ופרשנות שמסבירים לא רק מה קורה בפוליטיקה, אלא למה.
ניתוח מעמיק ונטול פניות של מוקדי הכוח, האישים והתהליכים המעצבים את דמותה של מדינת ישראל.
המנחה
המנחים הם עיתונאים ופרשנים פוליטיים מנוסים, המנהלים שיחות מעמיקות עם דמויות מפתח, עיתונאים אחרים והיסטוריונים. הם ניגשים לנושאים בגישה אנליטית, ביקורתית ומפוכחת, תוך חיפוש אחר הדינמיקה האנושית והאסטרטגית שמאחורי האירועים הפוליטיים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות וקצביות, המשלבות זיכרונות אישיים עם ניתוח היסטורי רחב. הטון הוא ענייני, רציני ומכוון לחשיפת מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית, תוך הקפדה על דיוק בפרטים וניתוח תהליכים ארוכי טווח.
תובנות הזהב מהארכיון
- מנהיגים פוליטיים בישראל נוטים לתפוס את התקשורת כשחקן פוליטי עוין כחלק מאסטרטגיה מובנית
- קיימת זיקה מבנית מובהקת בין המקצוע העיתונאי למעבר לפעילות פוליטית, במיוחד בהקשר הישראלי
- ניסיונות של המעצמות לייצא דמוקרטיות מערביות למבנים חברתיים שונים נכשלים לרוב בשל חוסר הבנה של התרבות המקומית
- מחאות חברתיות מהוות לעיתים קרובות מנוע לשינוי מדיניות או שלטון בטווח הארוך, למרות יחס הממסד אליהן בתחילת הדרך
הפודקאסט מתאים לאנשים המתעניינים בהיסטוריה ישראלית, פוליטיקה, תקשורת וממשל, המבקשים להעמיק מעבר לכותרות ולבחון את הדינמיקה שמעצבת את המדינה.
השאלות הבולטות בארכיון
מה בעצם השתנה בו, שמעון, כשהוא נכנס לאקווריום, כשהוא נכנס ללשכה של ראש הממשלה?
האם ניתן לומר שלנתניהו יש נכות חברתית פוליטית שמונעת ממנו לראות את האחר ולבנות בריתות אמת?
האם התקשורת אכן היתה פוזיציונרית מול נתניהו, או שמא היתה זו אסטרטגיה מתוחכמת של נתניהו לסמן אותה ככזו כדי להחליש את הביקורת עליו?
למה צרפת שאחרי מלחמת העולם השנייה, אחרי הטראומה, מתעקשת באמת שזו שאלה קולוניאליסטית, הרבה יותר משמעותית, למה הם מתעקשים על וייטנאם?
כשאני חושבת על הרעיון של בודהיזם אני רואה בעיני רוחי נזירים מתהלכים... לא רואה את הקשר בין המקומות האלה לבין עולם העסקים האכזרי... האם יש קשר בין שני הדברים?
האם היעד של המחאות - השלטון הפוליטי - באמת הושפע והצליח לשנות את המציאות, או שמדובר בתהליכים ארוכים מאוד שלא תמיד משיגים את מטרתם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
כיצד אריאל שרון, שכנגד כל הסיכויים הביס את אהוד ברק ב-2001 והפך לראש ממשלה אחר לגמרי ממה שהכירו.
הפרק, בהנחיית רותם דנון ובאירוח הפרשן המדיני שמעון שיפר ("השרונולוג מספר אחת"), חוזר כעשרים שנה אחורה אל ניצחונו של אריאל שרון על אהוד ברק בבחירות הישירות של 2001. שיפר חולק זיכרונות אישיים מקשר אינטימי וייחודי עם שרון - קשר שנקטע לשמונה שנים בעקבות ספרו הביקורתי "כדור שלג" על מלחמת לבנון הראשונה, וחודש כשהתאחדו לאחר מות אחיו התאום. הפרק עוסק בהקמת ממשלת האחדות עם שמעון פרס, ביחסי שרון-פרס, ובמהפך שעבר שרון מאופוזיציונר לוחמני לראש ממשלה שׁקול שהבין כי "איפוק זה כוח". מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה הפוליטית הישראלית, באינתיפאדה השנייה ובדמותו של שרון מקרוב.
- שרון לא נבחר ב-2001 על מסר השלום אלא על תחושת קריסה ביטחונית לאומית - הישראלים חיפשו מנהיג מנוסה שיוכל לטפל בערבים, ושיפר מתאר אותו כ"הישראלי היחיד שהערבים פחדו ממנו פחד מוות".
- שלא כמו רבין וברק שחששו מחתרנותו של שמעון פרס וניסו לגמד אותו, שרון הרגיש ביטחון עצמי מולו - נתן לו לנסוע בעולם ולשחק את "משחקי השלום" שלו מתוך ידיעה שפרס לא יוכל לעבוד עליו.
- שיפר מתקן מיתוס היסטורי: המשפט המפורסם "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" מעולם לא נאמר על ידי שרון - אלא נוסח על ידי העיתונאי נחום ברנע בשיחה, ושרון רק אישר ש"זה יכול להיות".
- במהפך שעבר עליו בלשכה, לפי מקורבו דב וייסגלס, שרון ראה את התפקיד כאחרון בחייו ולכן שחרר את עצמו מכבלים פוליטיים והתחייב רק למה שטוב למדינה.
- יועציו ידעו שאסור לכנס ישיבה ביטחונית מיד אחרי פיגוע כי אז היה "מוטרף" - ובמיוחד פגיעה בילדים (הדולפינריום, צומת פת) הקפיצה אותו, גם בשל היותו סבא טרי בגיל מבוגר.
מה בעצם השתנה בו, שמעון, כשהוא נכנס לאקווריום, כשהוא נכנס ללשכה של ראש הממשלה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
הפרשן רותם דנון לוקח רגעים מכוננים מהעבר הפוליטי - כהונתו הראשונה של נתניהו, ההפיכה של 1996 - ומראה איך הם עדיין מעצבים את ההווה.
- כבר בכהונה הראשונה בשנות התשעים נראו אצל נתניהו אותם דפוסים: ריכוזיות קיצונית, חוסר פרגון לשותפים, והתפיסה שהוא 'גוליבר בארץ גמדים' שבידדה אותו פוליטית.
- הקמפיין של 1996 שינה את כללי המשחק - מסרים פשוטים וחוזרים שהתאימו לעידן הטלוויזיה המסחרית, וסימון התקשורת כאויב מוגדר שייצר צנזורה עצמית בקרב עיתונאים.
- הניצחון על פרס לא היה רק תוצר של קמפיין מבריק אלא תגובה לשבר עמוק בחברה הישראלית בעקבות רצח רבין.
האם לנתניהו יש "נכות חברתית-פוליטית" שמונעת ממנו לראות את האחר ולבנות בריתות אמת? את השאלה החדה הזו מניח אחד הפרקים על השולחן, וממנה רותם דנון יוצא אחורה בזמן - לכהונה הראשונה של נתניהו בשנות התשעים, כדי לבדוק אם השורש נמצא שם.
המתכונת קבועה אבל לא צפויה: דנון לוקח אירוע מהעבר הפוליטי, בארץ או בעולם, ומפרק אותו עם מי שהיה שם. כך מתברר שהניכור בין נתניהו ל"נסיכי הליכוד" לא נולד אתמול, ושהברית המוקדמת עם ליברמן הייתה מלכתחילה שותפות אינטרסים לשינוי שיטת המשטר - שהתפרקה בגלל אופי היחסים עצמם.
אחד הפרקים החזקים מוקדש לבחירות 1996, אותו ניצחון מפתיע על שמעון פרס. בשיחה עם העיתונאי אודי סגל עולה איך נתניהו הקדים את זמנו: מסרים קצרים וחוזרים שתפורים לקצב הטלוויזיה המסחרית, וסימון שיטתי של התקשורת כשחקן פוליטי עוין. השאלה שנשארת תלויה באוויר - האם התקשורת באמת הייתה מגויסת נגדו, או שזו הייתה אסטרטגיה לסמן אותה ככזו ולהחליש את הביקורת.
היופי בפודקאסט הוא שהוא לא מסתפק בנוסטלגיה. דנון קורא את העבר כמפה של דפוסים, הכרעות וטעויות שחוזרים על עצמם בזירה. ההיסטוריה כאן היא כלי להבין מה שקורה עכשיו, לא מקלט ממנו.
כחלק מרשת "עושים היסטוריה", הסדרה מחזיקה את אותו איזון מוכר בין סיפור סוחף לניתוח מדויק. מי שעוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית יגלה כאן את ההקשר שחסר לו בכותרות.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
כנגד כל הסיכויים - אריאל שרון [הפוליטיקאים]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIרותם דנון מארח את העיתונאי שמעון שיפר לפרק על כהונת אריאל שרון - איך פוליטיקאי שנחשב כמי שזמנו עבר זכה לתמיכה ציבורית אדירה, מה הוביל לשינוי תפיסתו המדינית, ועל סודות "פורום החווה". אורחים נוספים: גדעון סער, אסי שריב ודובי וייסגלס. למתעניינים בפוליטיקה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
אריאל שרון, כנגד כל הסיכויים - אחורי הקלעים של כהונה לא שגרתית.
- מה באמת הוביל לשינוי בתפיסה המדינית של שרון
- הסודות של "פורום החווה" וקשריו עם עיתונאים
פרקים אחרונים
כנגד כל הסיכויים - אריאל שרון [הפוליטיקאים]
5 בדצמבר 202153 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
רותם דנון מארח את העיתונאי שמעון שיפר לפרק על כהונת אריאל שרון - איך פוליטיקאי שנחשב כמי שזמנו עבר זכה לתמיכה ציבורית אדירה, מה הוביל לשינוי תפיסתו המדינית, ועל סודות "פורום החווה". אורחים נוספים: גדעון סער, אסי שריב ודובי וייסגלס. למתעניינים בפוליטיקה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מה באמת הוביל לשינוי בתפיסה המדינית של שרון
- הסודות של "פורום החווה" וקשריו עם עיתונאים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
רותם דנון מארח את העיתונאי שמעון שיפר לפרק על כהונת אריאל שרון - איך פוליטיקאי שנחשב כמי שזמנו עבר זכה לתמיכה ציבורית אדירה, מה הוביל לשינוי תפיסתו המדינית, ועל סודות "פורום החווה". אורחים נוספים: גדעון סער, אסי שריב ודובי וייסגלס. למתעניינים בפוליטיקה ישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מה באמת הוביל לשינוי בתפיסה המדינית של שרון · הסודות של "פורום החווה" וקשריו עם עיתונאים
נתניהו מודל 96 - חלק ב' [הפוליטיקאים]
7 בנובמבר 202145 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה בשנות התשעים, תוך בחינת סגנון הניהול הריכוזי והקונפליקטואלי שלו מול בכירי הליכוד. המרואיינים דנים בשורשי הניכור בין נתניהו ל"נסיכי הליכוד" ובאופן שבו תפיסת עולמו - לפיה הוא "גוליבר בארץ גמדים" - הובילה לבידודו הפוליטי. זהו תוכן ערכי למי שמבקש להבין את דפוסי ההנהגה של נתניהו ואת השפעתם על ההיסטוריה הפוליטית בישראל. הפרק מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הדינמיקות הפוליטיות שעיצבו את דמותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דפוסי הפעולה של נתניהו, הכוללים חוסר פרגון לשותפים וריכוזיות קיצונית, היו נוכחים בבירור כבר בכהונתו הראשונה.
- תפיסת המנהיגות של נתניהו התבססה על ביטול "הנסיכים" והחלפתם במבנה כוחני, מה שיצר אופוזיציה פנימית חזקה בתוך הליכוד.
- הקשר המוקדם עם אביגדור ליברמן היה שותפות של אינטרסים שנועדה לשנות את שיטת המשטר לטובת נתניהו, אך התפרקה עקב אופי היחסים.
- חולשתו הפוליטית של נתניהו בסוף שנות התשעים נבעה במידה רבה מהזלזול שלו ביריביו ובשותפיו כאחד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה בשנות התשעים, תוך בחינת סגנון הניהול הריכוזי והקונפליקטואלי שלו מול בכירי הליכוד. המרואיינים דנים בשורשי הניכור בין נתניהו ל"נסיכי הליכוד" ובאופן שבו תפיסת עולמו - לפיה הוא "גוליבר בארץ גמדים" - הובילה לבידודו הפוליטי. זהו תוכן ערכי למי שמבקש להבין את דפוסי ההנהגה של נתניהו ואת השפעתם על ההיסטוריה הפוליטית בישראל. הפרק מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הדינמיקות הפוליטיות שעיצבו את דמותו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דפוסי הפעולה של נתניהו, הכוללים חוסר פרגון לשותפים וריכוזיות קיצונית, היו נוכחים בבירור כבר בכהונתו הראשונה. · תפיסת המנהיגות של נתניהו התבססה על ביטול "הנסיכים" והחלפתם במבנה כוחני, מה שיצר אופוזיציה פנימית חזקה בתוך הליכוד. · הקשר המוקדם עם אביגדור ליברמן היה שותפות של אינטרסים שנועדה לשנות את שיטת המשטר לטובת נתניהו, אך התפרקה עקב אופי היחסים. · חולשתו הפוליטית של נתניהו בסוף שנות התשעים נבעה במידה רבה מהזלזול שלו ביריביו ובשותפיו כאחד.
נתניהו מודל 96 - חלק א' [הפוליטיקאים]
31 באוקטובר 202135 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניצחונו המפתיע של בנימין נתניהו על שמעון פרס בבחירות 1996, רגע מכונן בפוליטיקה הישראלית. דרך השיחה עם העיתונאי אודי סגל, נבחנת האבולוציה של נתניהו כפוליטיקאי, הקמפיין האגרסיבי והממוקד שניהל, ושיטותיו בניהול היחסים עם התקשורת. המאזינים למדים כיצד תפס נתניהו את התקשורת כשחקן פוליטי וכאויב מוגדר, וכיצד אסטרטגיה זו עיצבה את דמותו הציבורית ואת השיח הציבורי בישראל עד היום. מדובר בשיעור מאלף על פוליטיקה, תקשורת והיסטוריה ישראלית קרובה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקמפיין של נתניהו ב-1996 הציג שינוי תפיסתי בשימוש במסרים חוזרים, פשוטים וממוקדים, תוך התאמה לעידן הטלוויזיה המסחרית והקשב המוגבל.
- נתניהו הפך את היחס לתקשורת לכלי אסטרטגי: על ידי סימונה כגוף פוליטי עוין, הוא הצליח ליצור חוסר אמון בקרב בוחריו ולגרום לעיתונאים לבצע צנזורה עצמית מחשש לביקורת.
- הניצחון ב-1996 לא היה רק תולדה של קמפיין, אלא גם תגובה לשינויים עמוקים בחברה הישראלית ולמשקעי העבר, בפרט בעקבות רצח רבין.
- לאורך הקריירה הפוליטית שלו, נתניהו גילה חוסר שביעות רצון עקבי מכלל כלי התקשורת, מה שמעיד על אסטרטגיה מובנית של בניית תדמית קורבנית מול הממסד התקשורתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניצחונו המפתיע של בנימין נתניהו על שמעון פרס בבחירות 1996, רגע מכונן בפוליטיקה הישראלית. דרך השיחה עם העיתונאי אודי סגל, נבחנת האבולוציה של נתניהו כפוליטיקאי, הקמפיין האגרסיבי והממוקד שניהל, ושיטותיו בניהול היחסים עם התקשורת. המאזינים למדים כיצד תפס נתניהו את התקשורת כשחקן פוליטי וכאויב מוגדר, וכיצד אסטרטגיה זו עיצבה את דמותו הציבורית ואת השיח הציבורי בישראל עד היום. מדובר בשיעור מאלף על פוליטיקה, תקשורת והיסטוריה ישראלית קרובה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקמפיין של נתניהו ב-1996 הציג שינוי תפיסתי בשימוש במסרים חוזרים, פשוטים וממוקדים, תוך התאמה לעידן הטלוויזיה המסחרית והקשב המוגבל. · נתניהו הפך את היחס לתקשורת לכלי אסטרטגי: על ידי סימונה כגוף פוליטי עוין, הוא הצליח ליצור חוסר אמון בקרב בוחריו ולגרום לעיתונאים לבצע צנזורה עצמית מחשש לביקורת. · הניצחון ב-1996 לא היה רק תולדה של קמפיין, אלא גם תגובה לשינויים עמוקים בחברה הישראלית ולמשקעי העבר, בפרט בעקבות רצח רבין. · לאורך הקריירה הפוליטית שלו, נתניהו גילה חוסר שביעות רצון עקבי מכלל כלי התקשורת, מה שמעיד על אסטרטגיה מובנית של בניית תדמית קורבנית מול הממסד התקשורתי.
בין ויאטנם לאפגניסטן [הפוליטיקאים]
22 בספטמבר 202151 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לעומק הכשלים האמריקאיים בניסיון לבנות מדינות דמוקרטיות במקומות כמו וייטנאם ואפגניסטן. אמיר אורן מסביר איך הממשל האמריקאי נפל בפח של התעלמות מלאומיות מקומית לטובת מאבק בקומוניזם, בשילוב עם תלות בשליטים מקומיים מושחתים. הדיון עובר בין מלחמת וייטנאם לבין המציאות באפגניסטן, ומראה איך הניסיון לנהל מלחמה באמצעות מדדים עסקיים של רוברט מקנאמרה לא באמת פותר בעיות אסטרטגיות בשטח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ארצות הברית נוטה להסתמך על שליטים מקומיים מושחתים מתוך אמונה שהם יספקו יציבות, מה שפוגע מלכתחילה בלגיטימיות של המעורבות האמריקאית בעיני האוכלוסייה.
- במהלך מלחמת וייטנאם, הממסד האמריקאי לא השכיל להבין שתנועות לאומיות מקומיות הן כוח עצמאי, ופירש כל דבר דרך המשקפיים של המאבק בקומוניזם עולמי.
- הגישה של רוברט מקנאמרה, שביקש לנהל מלחמה בכלים עסקיים ומספריים, כשלה מול המורכבות של יציאה מסכסוכים ארוכים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לעומק הכשלים האמריקאיים בניסיון לבנות מדינות דמוקרטיות במקומות כמו וייטנאם ואפגניסטן. אמיר אורן מסביר איך הממשל האמריקאי נפל בפח של התעלמות מלאומיות מקומית לטובת מאבק בקומוניזם, בשילוב עם תלות בשליטים מקומיים מושחתים. הדיון עובר בין מלחמת וייטנאם לבין המציאות באפגניסטן, ומראה איך הניסיון לנהל מלחמה באמצעות מדדים עסקיים של רוברט מקנאמרה לא באמת פותר בעיות אסטרטגיות בשטח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ארצות הברית נוטה להסתמך על שליטים מקומיים מושחתים מתוך אמונה שהם יספקו יציבות, מה שפוגע מלכתחילה בלגיטימיות של המעורבות האמריקאית בעיני האוכלוסייה. · במהלך מלחמת וייטנאם, הממסד האמריקאי לא השכיל להבין שתנועות לאומיות מקומיות הן כוח עצמאי, ופירש כל דבר דרך המשקפיים של המאבק בקומוניזם עולמי. · הגישה של רוברט מקנאמרה, שביקש לנהל מלחמה בכלים עסקיים ומספריים, כשלה מול המורכבות של יציאה מסכסוכים ארוכים.
למה העיתונאים נוהרים לפוליטיקה? [הפוליטיקאים]
22 באוגוסט 202133 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק בתופעת המעבר של אנשי תקשורת לשדה הפוליטי, תופעה שנבחנת מנקודת מבט היסטורית ועכשווית. הפרק סוקר דוגמאות בולטות מהארץ ומהעולם, החל מבנימין זאב הרצל ועד לפוליטיקאים בני ימינו, ומסביר מדוע המבנה המקצועי והאישיותי של עיתונאים מוביל אותם באופן טבעי לפעילות פוליטית. בנוסף, נבחן הייחוד הישראלי בהקשר זה לעומת המודל האמריקאי, ומוצגים מקרים מיוחדים של עיתונים שהפכו למפלגות. המאזין מקבל סקירה מרתקת על מנגנוני הכוח המקשרים בין הדיווח העיתונאי לעיצוב המדיניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשר בין עיתונות לפוליטיקה אינו מקרי, שכן בשני המקצועות קיים דמיון מבני בולט המושך אנשים בעלי אג'נדה סדורה.
- בעוד שבארצות הברית המעבר של עיתונאים לפוליטיקה הוא נדיר יחסית, בישראל מדובר בתופעה רווחת המלווה את המערכת הפוליטית מראשיתה.
- עיתונים מפלגתיים היו כלי פוליטי מובהק בשחר המדינה, דבר שהפך את המעבר של עורכי עיתונים לחברים בכנסת לטבעי ומקובל באותם ימים.
- המקרה של אורי אבנרי והעיתון העולם הזה מייצג נקודת קיצון שבה כוח תקשורתי הפך ישירות למפלגה פוליטית על בסיס תחקירים וסנסציות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט עוסק בתופעת המעבר של אנשי תקשורת לשדה הפוליטי, תופעה שנבחנת מנקודת מבט היסטורית ועכשווית. הפרק סוקר דוגמאות בולטות מהארץ ומהעולם, החל מבנימין זאב הרצל ועד לפוליטיקאים בני ימינו, ומסביר מדוע המבנה המקצועי והאישיותי של עיתונאים מוביל אותם באופן טבעי לפעילות פוליטית. בנוסף, נבחן הייחוד הישראלי בהקשר זה לעומת המודל האמריקאי, ומוצגים מקרים מיוחדים של עיתונים שהפכו למפלגות. המאזין מקבל סקירה מרתקת על מנגנוני הכוח המקשרים בין הדיווח העיתונאי לעיצוב המדיניות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקשר בין עיתונות לפוליטיקה אינו מקרי, שכן בשני המקצועות קיים דמיון מבני בולט המושך אנשים בעלי אג'נדה סדורה. · בעוד שבארצות הברית המעבר של עיתונאים לפוליטיקה הוא נדיר יחסית, בישראל מדובר בתופעה רווחת המלווה את המערכת הפוליטית מראשיתה. · עיתונים מפלגתיים היו כלי פוליטי מובהק בשחר המדינה, דבר שהפך את המעבר של עורכי עיתונים לחברים בכנסת לטבעי ומקובל באותם ימים. · המקרה של אורי אבנרי והעיתון העולם הזה מייצג נקודת קיצון שבה כוח תקשורתי הפך ישירות למפלגה פוליטית על בסיס תחקירים וסנסציות.
הפגנה, לא חשוב על מה [הפוליטיקאים]
20 ביולי 202130 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק סוקר גלי מחאה מרכזיים בישראל, החל מאירועי ואדי סאליב ב-1959 ועד מחאת הפנתרים השחורים ב-1971, ובוחן את השפעתם על הפוליטיקה המקומית. באמצעות שיחה עם ההיסטוריון פרופ' דני גוטווין ומנהיגים פוליטיים כגון מאיר שטרית, הפרק מנתח את התגובה הממשלתית והשלכותיהן לטווח ארוך. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את השורשים החברתיים של אי-השוויון בישראל ואת הקשר הסבוך בין רחוב זועם לבין מקבלי ההחלטות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחאות מוקדמות כמו ואדי סאליב נתקלו בזלזול והתנשאות מצד הממשלה, בעוד מחאות מאוחרות יותר כמו הפנתרים השחורים היו מאורגנות יותר והשפיעו על מדיניות הרווחה.
- מפלגת השלטון ראתה לעיתים במפגינים גורמים שליליים וניסתה לפגוע בלגיטימיות שלהם באמצעות המשטרה והתקשורת, למרות אזהרות פנימיות בתוך המפלגה על המחיר הפוליטי הצפוי.
- פרופ' דני גוטווין מציין כי המחאה המזרחית הטמיעה שינויים במדיניות השיכון והחינוך, והובילה בטווח הארוך לשינוי שלטוני משמאל לימין.
- סיפורו של מאיר שטרית מדגים כיצד מחאה מקומית מול עוולות בשטח עשויה להוות מקפצה לעשייה פוליטית עבור אלו המבקשים לשנות את המצב מבפנים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק סוקר גלי מחאה מרכזיים בישראל, החל מאירועי ואדי סאליב ב-1959 ועד מחאת הפנתרים השחורים ב-1971, ובוחן את השפעתם על הפוליטיקה המקומית. באמצעות שיחה עם ההיסטוריון פרופ' דני גוטווין ומנהיגים פוליטיים כגון מאיר שטרית, הפרק מנתח את התגובה הממשלתית והשלכותיהן לטווח ארוך. זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את השורשים החברתיים של אי-השוויון בישראל ואת הקשר הסבוך בין רחוב זועם לבין מקבלי ההחלטות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מחאות מוקדמות כמו ואדי סאליב נתקלו בזלזול והתנשאות מצד הממשלה, בעוד מחאות מאוחרות יותר כמו הפנתרים השחורים היו מאורגנות יותר והשפיעו על מדיניות הרווחה. · מפלגת השלטון ראתה לעיתים במפגינים גורמים שליליים וניסתה לפגוע בלגיטימיות שלהם באמצעות המשטרה והתקשורת, למרות אזהרות פנימיות בתוך המפלגה על המחיר הפוליטי הצפוי. · פרופ' דני גוטווין מציין כי המחאה המזרחית הטמיעה שינויים במדיניות השיכון והחינוך, והובילה בטווח הארוך לשינוי שלטוני משמאל לימין. · סיפורו של מאיר שטרית מדגים כיצד מחאה מקומית מול עוולות בשטח עשויה להוות מקפצה לעשייה פוליטית עבור אלו המבקשים לשנות את המצב מבפנים.
הבוץ הלבנוני [הפוליטיקאים]
6 ביולי 202126 דק׳צ'חצ'חים ועגבניות - הבחירות ששינו את הפוליטיקה הישראלית [הפוליטיקאים]
22 ביוני 202129 דק׳[הפוליטיקאים] מה יישאר ממפלגת העבודה?
9 ביוני 202130 דק׳[הפוליטיקאים] עבודה או אבודה?
30 במאי 202134 דק׳
פודקאסטים דומים
דקל סגל רשת ב
Dekel.Segal.Reshet.Bet
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
פודקאסט פוליטיקה אקטואלית
אופק אורי
אליטוב ובלום | ללא צנזורה
משפחה פודקאסט
פודקאסט | פוליטי מדיני
חדשות השבוע
הסכת אוסלו
מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה