שני ספרים חדשים על מרקס בעברית

על מה הפרק עם אדוארד ברנשטיין?

אחרי כמעט שנה של שתיקה חוזר יפתח גולדמן למיקרופון, לא כדי להחיות את הפודקאסט אלא כדי להמליץ על שני ספרים חדשים בעברית: פרום על האדם לפי מרקס ואיפרגן על המניפסט.

בינואר 2026, אחרי כמעט שנה של דממה, המגיש מבהיר מיד שהפודקאסט לא חזר מן המתים; הוא התכנס רק כדי לספר על שתי תוספות למדף הסוציאליסטי בעברית. הראשון: מושג האדם לפי מרקס מאת אריך פרום בהוצאת נמלה, בתרגום אלי למדן ועם מבוא מקיף של צבי טאובר. החיבור מ-1961 נכתב במקור כמבוא לכתבי הנעורים של מרקס, והציג לציבור האמריקאי את ההומניזם של מרקס אל מול התדמית שיצרו התעמולה הסובייטית והדמוניזציה האמריקאית. השני: המניפסט הקומוניסטי, פילוסופיה ומהפכה מאת פיני איפרגן בהוצאת מגנס, קריאה במניפסט דרך הפילוסופיה הגרמנית מקאנט עד הגל. בסיום: סדרת מפגשי קריאה במניפסט בבית רדיקל בתל אביב, ואישור שספר המבוסס על הפודקאסט נמצא בעבודה.

/ תובנות מרכזיות

• לפי צבי טאובר, לפרום זכויות יוצרים על אחד המהלכים הפוריים של אסכולת פרנקפורט: הוא היה הראשון ששילב תובנות פרוידיאניות בתיאוריה המרקסיסטית, מהלך שמרקוזה המשיך בארוס וציביליזציה למרות שהאסכולה הסתייגה מפרום עצמו.
• בקטע שגולדמן מקריא, פרום מפרק את אי-ההבנה הנפוצה: המטריאליזם ההיסטורי אינו תיאוריה פסיכולוגית על תאוות בצע, אלא טענה שאופן הייצור קובע את החשיבה והתשוקות, והתאווה לכסף עצמה מותנית כלכלית.
• איפרגן, פרופסור לפילוסופיה בבר-אילן, מודה ביושר שנדרש להכריע: הוא קורא את המניפסט מתוך הקשר הדעת המוכר לו, הפילוסופיה הגרמנית מקאנט עד הגל, בית גידולו הרעיוני של הטקסט.
• הקריאה לחזור למרקס מופיעה לדברי גולדמן במחזוריות של עשור או שניים, וייתכן שאנחנו בעיצומו של גל כזה עכשיו, ואולי רק אדווה.
• שני הספרים קומפקטיים ומחזיקים פחות מ-150 עמודים, וגולדמן אומר זאת לשבחם: חלפה התקופה שבה קוראים התמסרו לספרים באורך הקפיטל.
• הערת אגב עוקצנית: באתר הוצאת מגנס של האוניברסיטה העברית כל מחירי הספרים נקובים בדולרים דווקא.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות