הפודקאסט של רפאל ביתאן - תרבות חברה ורוח
רפאל ביתאן9 פרקים
על התוכנית
מי אנחנו היום לעומת מה שגדלנו עליו עם אורחים מעולם ה: תרבות, חברה, רוח.הדינמיקה וההשפעות, הצלילים והמשמעויות של מי שהפכנו להיות עם השנים, הערבוב של העבר עם ההווה והמציאות שנוצרה מכך.
מה זה הפודקאסט של רפאל ביתאן - תרבות חברה ורוח?
הפודקאסט של רפאל ביתאן - תרבות חברה ורוח הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת רפאל ביתאן. פודקאסט המשרטט את דיוקנה של החברה הישראלית דרך שיחות עומק אישיות על זהות, בחירה וצמיחה מתוך שבר. בארכיון 9 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-67 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 9 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-67 דקות |
| הפרק האחרון | 20 באוגוסט 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"לעבריינים אין קרניים" - שיחות עומק עם דמויות שעברו עולם
רפאל ביתאן מראיין לאורך, ולעומק. בפרק אחד יושבת מולו שרה אלחדד, שגדלה במיינסטרים החרדי-ליטאי והפכה לחוקרת בכירה בימ"ר ירושלים, ומספרת שהמטלטל בעבודתה היה הדיסוננס בין הדמות התמימה למעשים הקיצוניים.
כל פרק דיוקן: האלוף יצחק בריק על גדוד 13 שאיבד עשרות לוחמים ביום הכיפורים; הזמר ציון גולן על 40 שנה ו-33 אלבומים ועל מה שומר את התשוקה לשיר אותו שיר בפעם ה-עשרת-אלפים כמו בראשונה. תמיד דרך שאלת זהות, בחירה וצמיחה מתוך שבר.
מפגש עם אנשים מרתקים, וזווית מעמיקה על התרבות והחברה הישראלית.
פודקאסט המשרטט את דיוקנה של החברה הישראלית דרך שיחות עומק אישיות על זהות, בחירה וצמיחה מתוך שבר.
המנחה
רפאל ביתאן הוא מראיין המנהל שיחות עומק אישיות ומעמיקות עם דמויות מגוונות. הוא ניחן בגישה סקרנית ורגישה המאפשרת למרואייניו לפתוח צוהר לעולמם הפנימי, לסיפורי חיים מורכבים ולצמתי החלטה משמעותיים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות אינטימיות ונינוחות, המעניקות למרואיינים מרחב לסיפור רצוף ועמוק. הסגנון הוא פתוח וכן, תוך התמקדות בבירור תהליכים פסיכולוגיים, תרבותיים והיסטוריים מאחורי הקלעים של סיפורי החיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבחירות הדרמטיות ביותר בחיי אדם נובעות לעיתים קרובות מצמתים של שבר, ודווקא בהן טמון פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר.
- זהות אינה סטטית, אלא מרחב דינמי שמתעצב בתנועה בין הרקע המסורתי לבין האתגרים וההתפתחות האישית.
- קיים דיסוננס תמידי בין מראית עין לבין מהות עמוקה, הן בנפש האדם והן במוסדות חברתיים.
- התמדה והצלחה לטווח ארוך נשענות על חיבור עמוק לאותנטיות ועל יכולת לתרגם מסורת לפרקטיקה יומיומית רלוונטית.
- צמיחה אמיתית דורשת לעיתים את היכולת להגדיר מחדש את המושגים המוכרים ולפעול מחוץ לתבניות המובנות מאליהן.
התוכנית מתאימה למי שמחפש מבט עומק אינטלקטואלי ורגשי על דמויות מפתח בחברה הישראלית, ומעוניין להבין לעומק תהליכים חברתיים ותרבותיים דרך סיפורים אישיים.
השאלות הבולטות בארכיון
מה ההבדל בין אדם לאדם? איך שני אנשים באותו בית, באותה שכונה ובאותו בית ספר, עם אותם תנאים ונסיבות לכאורה, כל אחד בוחר את הדרך בצורה אחרת?
על מי התלונה הגדולה יותר בעיניך - על החרדים שלא משתלבים, או על הציבור הישראלי שפספס את החרדים?
איך משמרים את התשוקה במשך כל כך הרבה זמן - ששרים שיר עשרות אלפי פעמים ועדיין שרים אותו כמו בפעם הראשונה?
מאיפה הגיעה ההחלטה דווקא בשלב הכי קריטי כלכלית - אם גרושה לשבעה ילדים - לקחת את הסיכון הגדול ביותר ולהפוך לעצמאית בתחום העיצוב?
מתי החלטת שאתה רוצה להיות זמר או חזן - הייתה אמירה כזאת בפנים, או שזה פשוט קרה?
מתי נשרפת, כלומר נהיית חלק מהציבור החרדי? והתשובה: בגיל 18, לא משום ששכנעו אותי אלא משום שקיבלתי כתב קרה מהציונות הדתית ומהחילונים, והמקום היחיד שקיבל אותי בזרועות פתוחות היה הציבור החרדי.
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שרה אלחדד, חוקרת משטרה לשעבר שצמחה במגזר החרדי-ליטאי, משתפת במסע האישי שלה מהתבוננות שטחית בתיקים פליליים לעבר ניסיון לפענח את המניעים העמוקים לרוע האנושי.
אלחדד מתארת את המעבר שלה מהחינוך החרדי השמרני אל תוך חדרי החקירות בימ"ר ירושלים. דרך המפגשים עם עבריינים, היא נחשפה לדיסוננס שבין מראה חיצוני נורמטיבי למעשים קשים. היא מתמקדת בשאלה איך שני אנשים מאותו רקע בוחרים בדרכים הפוכות, תוך שהיא נשענת על מונולוגים מטלטלים ששמעה במהלך עבודתה.
- הפער בין חזות אנושית רגילה לבין מעשים קיצוניים הוא מה שמטלטל את החוקר בזמן אמת.
- החקירה הפלילית מפגישה את האדם עם נקודות קצה של החיים, שבהן סטיגמות קורסות מול המציאות.
- התהייה המרכזית שעולה מהשטח היא מדוע אנשים בעלי רקע דומה, משכונה ובית ספר זהים, בוחרים במסלולי חיים הפוכים לחלוטין.
מה ההבדל בין אדם לאדם? איך שני אנשים באותו בית, באותה שכונה ובאותו בית ספר, עם אותם תנאים ונסיבות לכאורה, כל אחד בוחר את הדרך בצורה אחרת?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
רפאל ביתאן מושיב מול המיקרופון דמויות כמו האלוף יצחק בריק והזמר ציון גולן, ומוציא מהן שיחות ארוכות על זיכרון, אמונה וזהות ישראלית.
- האלוף במילואים יצחק בריק מספר על גדוד 13 במלחמת יום הכיפורים - מעל 220 לוחמים בתחילה, רק כשבעה מהמקור הגיעו לסיום, 84 הרוגים - ומשם מפתח עמדה לא צפויה על משבר הגיוס
- בריק טוען טענה חדה: מספרי המשתמטים בקרב החילונים גדולים היום מאלה שבקרב החרדים, ומבקר 'תרבות של שקר' בצבא הנוכחי
- הזמר ציון גולן על ההבדל בין 'זמר' ל'פייטן' במסורת התימנית, ועל לילה שלם בלי שינה אחרי שזקן בחתונה תיקן לו הגייה אחת
"על מי התלונה הגדולה יותר בעיניך - על החרדים שלא משתלבים, או על הציבור הישראלי שפספס את החרדים?" ביתאן שואל, והאלוף במילואים יצחק בריק לא בורח. בריק היה ב-1973 מפקד פלוגת טנקים בגדוד 13, גדוד שאיבד 84 לוחמים ושרק כשבעה מאנשי המקור הגיעו לסוף המלחמה. דווקא מתוך הזיכרון הזה הוא בונה עמדה מורכבת על הגיוס.
הטענות שלו לא נוחות לאף צד. הוא טוען שמספרי המשתמטים בקרב החילונים גדולים היום מאלה שבקרב החרדים, נותן את קליטת החרדים בחיל האוויר של שקדי כדוגמה למשהו שעבד, ומצליף ב'הכרזות' ריקות על מכסות גיוס. את הצבא של היום הוא מאשים ב'תרבות של שקר' ובעיסוק בדימויי ניצחון בזמן שבשטח הכוחות מעטים מדי.
בפרק אחר לגמרי יושב מולו הזמר ציון גולן, ופתאום השיחה היא על דיוק. גולן מסביר שבמסורת התימנית, בניגוד לעדות אחרות, אין הפרדה בין חזן לפייטן - 'כולם חזנים' - והוא מגדיר את עצמו זמר שעניינו הרקדה, לא תפילה. מה שמייחד שירה תימנית, לדבריו, זה לא הקול היפה אלא האותנטיות: הסלסול, הניקוד, המילה המדויקת.
והדיוק הזה אצלו כמעט אובססיבי. הוא מספר על זקן שתיקן לו פעם הגייה אחת בחתונה - 'יהו' במקום 'יהיו' - וכמה זה הטריד אותו עד שלא ישן לילה שלם. מאז, הוא אומר, הוא מתקן כל מי שטועה. זה הקו שמחבר את כל הפרקים: ביתאן מחפש אנשים שלוקחים את העולם שלהם ברצינות גמורה, וזורם איתם פנימה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
רפאל ביתאן מארח את: היזמית והאסטרטגית שרה אלחדד - פרק 09
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק 9: שיחה עם שרה אלחדד, יזמית ואסטרטגית פיננסית בינלאומית שהגיעה מהמיינסטרים החרדי לתפקיד חוקרת משטרה במחוז ירושלים, פגשה מקרוב את גדולי הפושעים, ויצאה לדרך עצמאית בנדל"ן ובחקר נפש האדם ועולם הפשע. שיחה על תרבות, חברה ורוח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
רפאל ביתאן מארח את שרה אלחדד, מחוקרת משטרה ליזמית פיננסית שחוקרת את נפש האדם.
- מסע אישי מחקירת פושעים במשטרה אל חקר נפש האדם ועולם הפשע.
פרקים אחרונים
רפאל ביתאן מארח את: היזמית והאסטרטגית שרה אלחדד - פרק 09
20 באוגוסט 20251 שע׳ 18 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק 9: שיחה עם שרה אלחדד, יזמית ואסטרטגית פיננסית בינלאומית שהגיעה מהמיינסטרים החרדי לתפקיד חוקרת משטרה במחוז ירושלים, פגשה מקרוב את גדולי הפושעים, ויצאה לדרך עצמאית בנדל"ן ובחקר נפש האדם ועולם הפשע. שיחה על תרבות, חברה ורוח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מסע אישי מחקירת פושעים במשטרה אל חקר נפש האדם ועולם הפשע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק 9: שיחה עם שרה אלחדד, יזמית ואסטרטגית פיננסית בינלאומית שהגיעה מהמיינסטרים החרדי לתפקיד חוקרת משטרה במחוז ירושלים, פגשה מקרוב את גדולי הפושעים, ויצאה לדרך עצמאית בנדל"ן ובחקר נפש האדם ועולם הפשע. שיחה על תרבות, חברה ורוח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מסע אישי מחקירת פושעים במשטרה אל חקר נפש האדם ועולם הפשע.
רפאל ביתאן מארח את: האלוף במיל' יצחק בריק - פרק 08
21 ביולי 20251 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יצחק בריק היה ב-1973 מפקד פלוגת טנקים בגדוד 13 של אסף יגורי, גדוד שלחם 19 ימים רצופים משני צידי התעלה ובו נהרגו 84 לוחמים, כך שמתוך יותר מ-220 לוחמים שרדו רק שבעה מהגדוד המקורי. לוחמיו היו בעיקר בני ישיבות שהיום כולם חרדים, ומכאן הוא בונה עמדה מורכבת על משבר הגיוס: לטענתו דווקא מספר המשתמטים החילונים גדול היום משל החרדים, וכ-200 אלף חיילים, מהם 50 אלף לוחמים בני 25 עד 45, פוטרו מהמערכת בעשרים השנים האחרונות. בריק מצטט את דרעי וש'ס, שיסכימו לגיוס אם הצבא יוכיח שהוא יודע לקלוט חרדים עם אוכל מתאים, פיקוד משלהם ואווירה חרדית, ונותן את פרויקט חיל האוויר בימי שקדי כדוגמה שעבדה. בהמשך הוא תוקף את הצבא הנוכחי על תרבות של שקר ודימויי ניצחון, בזמן שבשטח יש מעט מדי כוחות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גדוד 13, שבו בריק היה מפקד פלוגה, איבד 84 הרוגים ומעל 140 פצועים, ומתוך יותר מ-220 לוחמים שרדו רק שבעה מהגדוד המקורי, לדבריו הקרב הקשה ביותר בין גדודי צה'ל במלחמת יום הכיפורים.
- טענות מפתיעות על כוח האדם: לדבריו מספר המשתמטים בקרב החילונים גדול היום מזה שבקרב החרדים, וכ-200 אלף חיילים, מהם 50 אלף לוחמים בני 25 עד 45, פוטרו מהמערכת בעשרים השנים האחרונות בגלל קיצוצים.
- הוא תולה את התנגדות הרבנים לא בסירוב עקרוני אלא באובדן אמון שהצבא יודע לקלוט חרדים, ומביא את פרויקט חיל האוויר של שקדי כדוגמה שעבדה בלי שהרבנים צעקו.
- על הצבא הנוכחי הוא מדבר על תרבות של שקר: הרמטכל ודובר צה'ל מצהירים כל ערב על ניצחון ומאות מחבלים שחוסלו, בעוד שבשטח הכוחות מעטים מדי והמערכה נתקעת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
יצחק בריק היה ב-1973 מפקד פלוגת טנקים בגדוד 13 של אסף יגורי, גדוד שלחם 19 ימים רצופים משני צידי התעלה ובו נהרגו 84 לוחמים, כך שמתוך יותר מ-220 לוחמים שרדו רק שבעה מהגדוד המקורי. לוחמיו היו בעיקר בני ישיבות שהיום כולם חרדים, ומכאן הוא בונה עמדה מורכבת על משבר הגיוס: לטענתו דווקא מספר המשתמטים החילונים גדול היום משל החרדים, וכ-200 אלף חיילים, מהם 50 אלף לוחמים בני 25 עד 45, פוטרו מהמערכת בעשרים השנים האחרונות. בריק מצטט את דרעי וש'ס, שיסכימו לגיוס אם הצבא יוכיח שהוא יודע לקלוט חרדים עם אוכל מתאים, פיקוד משלהם ואווירה חרדית, ונותן את פרויקט חיל האוויר בימי שקדי כדוגמה שעבדה. בהמשך הוא תוקף את הצבא הנוכחי על תרבות של שקר ודימויי ניצחון, בזמן שבשטח יש מעט מדי כוחות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גדוד 13, שבו בריק היה מפקד פלוגה, איבד 84 הרוגים ומעל 140 פצועים, ומתוך יותר מ-220 לוחמים שרדו רק שבעה מהגדוד המקורי, לדבריו הקרב הקשה ביותר בין גדודי צה'ל במלחמת יום הכיפורים. · טענות מפתיעות על כוח האדם: לדבריו מספר המשתמטים בקרב החילונים גדול היום מזה שבקרב החרדים, וכ-200 אלף חיילים, מהם 50 אלף לוחמים בני 25 עד 45, פוטרו מהמערכת בעשרים השנים האחרונות בגלל קיצוצים. · הוא תולה את התנגדות הרבנים לא בסירוב עקרוני אלא באובדן אמון שהצבא יודע לקלוט חרדים, ומביא את פרויקט חיל האוויר של שקדי כדוגמה שעבדה בלי שהרבנים צעקו. · על הצבא הנוכחי הוא מדבר על תרבות של שקר: הרמטכל ודובר צה'ל מצהירים כל ערב על ניצחון ומאות מחבלים שחוסלו, בעוד שבשטח הכוחות מעטים מדי והמערכה נתקעת.
רפאל ביתאן מארח את: הזמר ציון גולן - פרק 07
29 במאי 20251 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ציון גולן משחזר את הדרך שעבר מהשכונה התימנית באשקלון ועד למעמדו כזמר המזוהה ביותר עם המוזיקה התימנית בישראל. הוא מדבר על הילדות בבית הספר לצד הלימודים התובעניים אצל ה'מורי', על ההצלחה המוקדמת בפסטיבלים ועל השירות בלהקת הרבנות הצבאית. גולן מסביר את ההבדל בין זמר המרקיד בחתונות לבין פייטן, ומדגיש כי הסוד להצלחה ארוכת שנים טמון בדקדוק מדויק ובחיבור עמוק לשורשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההתמדה של גולן לאורך 33 אלבומים מבוססת על בוררות קפדנית של כל שיר, תוך הנגשת הטקסטים לצעירים דרך ספרי 'זמירות ציון' שכוללים תרגום וניקוד.
- גולן מבחין בין פייטן, שתפקידו להתפלל, לבין זמר, שתפקידו להרקיד באירועים, ומדגיש שהוא לא רואה את עצמו כפייטן במקצועו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ציון גולן משחזר את הדרך שעבר מהשכונה התימנית באשקלון ועד למעמדו כזמר המזוהה ביותר עם המוזיקה התימנית בישראל. הוא מדבר על הילדות בבית הספר לצד הלימודים התובעניים אצל ה'מורי', על ההצלחה המוקדמת בפסטיבלים ועל השירות בלהקת הרבנות הצבאית. גולן מסביר את ההבדל בין זמר המרקיד בחתונות לבין פייטן, ומדגיש כי הסוד להצלחה ארוכת שנים טמון בדקדוק מדויק ובחיבור עמוק לשורשים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההתמדה של גולן לאורך 33 אלבומים מבוססת על בוררות קפדנית של כל שיר, תוך הנגשת הטקסטים לצעירים דרך ספרי 'זמירות ציון' שכוללים תרגום וניקוד. · גולן מבחין בין פייטן, שתפקידו להתפלל, לבין זמר, שתפקידו להרקיד באירועים, ומדגיש שהוא לא רואה את עצמו כפייטן במקצועו.
רפאל ביתאן מארח את: רעיה כהן - פרק 06
27 במאי 20251 שע׳ 3 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גירושים עם שישה ילדים קטנים, בלי מזונות, בלי אוטו ובלי אוכל בבית, זו נקודת הפתיחה שממנה רעיה כהן בנתה קריירה של מעצבת אירועים. אצל רפאל ביתאן היא מספרת על ילדות חרדית בירושלים ובארצות הברית, על שידוך בגיל 19 ועל שנים של פרנסת בעל אברך מעבודות מזדמנות. העסק נולד מאירוע חינם לחברה, גדל מפה לאוזן בלי פייסבוק ואינסטגרם, והמריא כשהפכה למעצבת הבית של אולם באשקלון. היום היא מעצבת בכל הארץ, ועדיין מגדירה את עצמה קודם כל אימא.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- את התחתית היא מתארת במדויק: דירה שכורה בקומה שביעית, שישה ילדים שהגדולה בהם בת תשע, תאומים בני שלושה חודשים, בלי מזונות ובלי קשר עם האב.
- האירוע הראשון נעשה בחינם עבור חברה, והתמורה היחידה הייתה הציוד שנשאר אצלה, וממנו התחיל העסק.
- עיקרון קפיצת הראש: כמעט לכל בקשת לקוח היא ענתה כן, גם כשלא ידעה איך, ונעזרה באנשי מקצוע, כי בתחום הזה חייבים להיות פייטרית שיודעת הכל.
- היא מבחינה בין עצמאות עם מקצוע תעודה כמו עריכת דין לבין תחום חשוף כמו אירועים: זמנים מתים בחגים, בספירת העומר ובבין המצרים, ועוד מלחמה, קורונה ותחרות.
- הצמיחה חייבה גם שיעור נהיגה לא צפוי: היא למדה לנהוג עם נגרר וקנתה רכב מתאים, כי אין מי שיסחוב את הציוד במקומה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
גירושים עם שישה ילדים קטנים, בלי מזונות, בלי אוטו ובלי אוכל בבית, זו נקודת הפתיחה שממנה רעיה כהן בנתה קריירה של מעצבת אירועים. אצל רפאל ביתאן היא מספרת על ילדות חרדית בירושלים ובארצות הברית, על שידוך בגיל 19 ועל שנים של פרנסת בעל אברך מעבודות מזדמנות. העסק נולד מאירוע חינם לחברה, גדל מפה לאוזן בלי פייסבוק ואינסטגרם, והמריא כשהפכה למעצבת הבית של אולם באשקלון. היום היא מעצבת בכל הארץ, ועדיין מגדירה את עצמה קודם כל אימא.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
את התחתית היא מתארת במדויק: דירה שכורה בקומה שביעית, שישה ילדים שהגדולה בהם בת תשע, תאומים בני שלושה חודשים, בלי מזונות ובלי קשר עם האב. · האירוע הראשון נעשה בחינם עבור חברה, והתמורה היחידה הייתה הציוד שנשאר אצלה, וממנו התחיל העסק. · עיקרון קפיצת הראש: כמעט לכל בקשת לקוח היא ענתה כן, גם כשלא ידעה איך, ונעזרה באנשי מקצוע, כי בתחום הזה חייבים להיות פייטרית שיודעת הכל. · היא מבחינה בין עצמאות עם מקצוע תעודה כמו עריכת דין לבין תחום חשוף כמו אירועים: זמנים מתים בחגים, בספירת העומר ובבין המצרים, ועוד מלחמה, קורונה ותחרות. · הצמיחה חייבה גם שיעור נהיגה לא צפוי: היא למדה לנהוג עם נגרר וקנתה רכב מתאים, כי אין מי שיסחוב את הציוד במקומה.
רפאל ביתאן מארח את: זיו יחזקאל - פרק 05
20 במאי 20251 שע׳ 1 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שכונת עולים בקריית אונו, מרוקאים, עיראקים ותימנים, היא הרקע שממנו צמח זיו יחזקאל, מהבולטים במבצעי המוזיקה הערבית והפיוט בישראל. בשיחה עם רפאל ביתאן הוא מספר על אב ששר בלהקה שכונתית עוד לפני שחזר בתשובה והפך לבקי גדול בהלכה, ועל אם מרוקאית שממציאה ומלחינה שירים לכל רגע ביום. הוא משחזר את הילד שרצה להיות נגן אקורדיון, את הסולנות במקהלת התלמוד תורה שנגמרה כשהקול התחלף, ואת המעבר אל החזנות, קריאת התורה והמקאם בבית הכנסת של אביו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השמיעה המוזיקלית הגיעה משני כיוונים: אב עם אוזן רגישה שפיתח את הצליל שלו על הטבע עוד לפני שידע מקאמים, ואם שהיא תיבת נגינה מהלכת עם שיר לכל סיטואציה, עד כדי חידון משפחתי על היצירות שלה.
- ההשראה הראשונה הייתה הריתמיקאית עם האקורדיון בגן: הוא אילץ את אמו לקנות אקורדיונים מקרטון, הרס אותם בחמת זעם כשאיש לא הקשיב, ודרש חדש להופעה הבאה.
- ההוצאה ממקהלת התלמוד תורה כשהקול התחלף בכיתה ז' שברה את ליבו, והוא מגדיר את ההתמודדות הזאת תהליך שנמשך עד היום.
- בבית הכנסת של אביו שרו בסגנון בבלי מקורי כל עוד זקני יוצאי בבל היו בחיים, וכשנפטרו הנוסח הפך מעצמו לירושלמי, בלי שאיש הכריז על שינוי; את יכולתו לבטא טמפרמנטים בבליים הוא מייחס לאותם קולות ילדות.
- במוסדות שגדל בהם השאיפה הלגיטימית היחידה הייתה להיות גדול הדור, ופייטנים מרוקאים מבוגרים סירבו לפתוח בשיחת מוזיקה, רק שאלה בלימוד פתחה אותם, כי הם תפסו את עצמם תלמידי חכמים ולא מוזיקאים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שכונת עולים בקריית אונו, מרוקאים, עיראקים ותימנים, היא הרקע שממנו צמח זיו יחזקאל, מהבולטים במבצעי המוזיקה הערבית והפיוט בישראל. בשיחה עם רפאל ביתאן הוא מספר על אב ששר בלהקה שכונתית עוד לפני שחזר בתשובה והפך לבקי גדול בהלכה, ועל אם מרוקאית שממציאה ומלחינה שירים לכל רגע ביום. הוא משחזר את הילד שרצה להיות נגן אקורדיון, את הסולנות במקהלת התלמוד תורה שנגמרה כשהקול התחלף, ואת המעבר אל החזנות, קריאת התורה והמקאם בבית הכנסת של אביו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השמיעה המוזיקלית הגיעה משני כיוונים: אב עם אוזן רגישה שפיתח את הצליל שלו על הטבע עוד לפני שידע מקאמים, ואם שהיא תיבת נגינה מהלכת עם שיר לכל סיטואציה, עד כדי חידון משפחתי על היצירות שלה. · ההשראה הראשונה הייתה הריתמיקאית עם האקורדיון בגן: הוא אילץ את אמו לקנות אקורדיונים מקרטון, הרס אותם בחמת זעם כשאיש לא הקשיב, ודרש חדש להופעה הבאה. · ההוצאה ממקהלת התלמוד תורה כשהקול התחלף בכיתה ז' שברה את ליבו, והוא מגדיר את ההתמודדות הזאת תהליך שנמשך עד היום. · בבית הכנסת של אביו שרו בסגנון בבלי מקורי כל עוד זקני יוצאי בבל היו בחיים, וכשנפטרו הנוסח הפך מעצמו לירושלמי, בלי שאיש הכריז על שינוי; את יכולתו לבטא טמפרמנטים בבליים הוא מייחס לאותם קולות ילדות. · במוסדות שגדל בהם השאיפה הלגיטימית היחידה הייתה להיות גדול הדור, ופייטנים מרוקאים מבוגרים סירבו לפתוח בשיחת מוזיקה, רק שאלה בלימוד פתחה אותם, כי הם תפסו את עצמם תלמידי חכמים ולא מוזיקאים.
רפאל ביתאן מארח את: הרב ציון גז מאנשי החינוך המובילים במגזר החרדי, ומנהל ת"ת רוממה בירושלים - פרק 04
14 במאי 20251 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ילד שנולד בתוניסיה ב-1964 לאב רוקח ואם מורה, עבר דרך צרפת והגיע לרחובות, מספר לתלמידו לשעבר רפאל ביתאן איך בכלל הגיע לחינוך הדתי: בית הספר הממלכתי סירב לקבל עולה חדש, ודווקא מנהל תחכמוני קיבל את אביו במאור פנים. משם נמשכו הסירובים, נתיב מאיר במכתב לקוני בלי מבחן, ואחריו ישיבת ההסדר, עד שחידון תלמוד ארצי ביד אליהו פתח לאנדרדוג את הדלת. שיחה על זהות, על אפליה שבבית לא דיברו עליה, ועל אב שהמשיך הלאה בלי תלונות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- את תוניסיה המשפחה עזבה מטעמים ביטחוניים אחרי מלחמת ששת הימים, ואת צרפת מטעמי דת: האם פחדה שילד שלומד בגן של נוצרים ימצא שם בהמשך גם בת זוג.
- עד גיל שלוש טיפלה בו בתוניסיה עוזרת ערבייה, ובצרפת היה היהודי היחיד בגן ציבורי, בעיר שספק אם היה בה מניין.
- האב חבש כיפה רק כשנעשה סבא, ובכל זאת קיבל בפשטות את בקשת מנהל תחכמוני: הכיפה עלתה על הראש בכניסה לבית הספר וירדה ביציאה.
- על הסירובים, כולל מכתב לקוני בלי מבחן מנתיב מאיר, האב לא דיבר במונחי אפליה אלא המשיך הלאה, וזה בנה אצל הבן תודעת אנדרדוג עם דלק להוכיח.
- הפריצה הגיעה בחידון תלמוד ארצי: הוא הגיע ליד אליהו בבגדים פשוטים ובלי יומרות, לא האמין שיעלה לגמר, ואז קראו בשמו מול אולם מלא מפה לפה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ילד שנולד בתוניסיה ב-1964 לאב רוקח ואם מורה, עבר דרך צרפת והגיע לרחובות, מספר לתלמידו לשעבר רפאל ביתאן איך בכלל הגיע לחינוך הדתי: בית הספר הממלכתי סירב לקבל עולה חדש, ודווקא מנהל תחכמוני קיבל את אביו במאור פנים. משם נמשכו הסירובים, נתיב מאיר במכתב לקוני בלי מבחן, ואחריו ישיבת ההסדר, עד שחידון תלמוד ארצי ביד אליהו פתח לאנדרדוג את הדלת. שיחה על זהות, על אפליה שבבית לא דיברו עליה, ועל אב שהמשיך הלאה בלי תלונות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
את תוניסיה המשפחה עזבה מטעמים ביטחוניים אחרי מלחמת ששת הימים, ואת צרפת מטעמי דת: האם פחדה שילד שלומד בגן של נוצרים ימצא שם בהמשך גם בת זוג. · עד גיל שלוש טיפלה בו בתוניסיה עוזרת ערבייה, ובצרפת היה היהודי היחיד בגן ציבורי, בעיר שספק אם היה בה מניין. · האב חבש כיפה רק כשנעשה סבא, ובכל זאת קיבל בפשטות את בקשת מנהל תחכמוני: הכיפה עלתה על הראש בכניסה לבית הספר וירדה ביציאה. · על הסירובים, כולל מכתב לקוני בלי מבחן מנתיב מאיר, האב לא דיבר במונחי אפליה אלא המשיך הלאה, וזה בנה אצל הבן תודעת אנדרדוג עם דלק להוכיח. · הפריצה הגיעה בחידון תלמוד ארצי: הוא הגיע ליד אליהו בבגדים פשוטים ובלי יומרות, לא האמין שיעלה לגמר, ואז קראו בשמו מול אולם מלא מפה לפה.
רפאל ביתאן מארח את: תום כהן המנצח הראשי תזמורת ירושלים מזרח ומערב - פרק 03
6 במאי 20251 שע׳ 4 דק׳רפאל ביתאן מארח את: אביגיל היילברון מייסדת "לא תשתוק" - פרק 02
28 באפריל 20251 שע׳ 8 דק׳רפאל ביתאן מארח את: האמן ליאור אלמליח - פרק 01
24 באפריל 202559 דק׳
