הפודקאסט של ליאור וקנין
ליאור וקנין
24 פרקים
על התוכנית
״הפודקאסט של ליאור וקנין״ היא תוכנית ראיונות עצמאית שמתבססת אך ורק על תרומות הצופים. אם אתם מעוניינים לתמוך בפעילות שלנו ורוצים לראות אורחים מעניינים נוספים בתוכנית, היכנסו לאתר - https://vakninlior.com/support
מה זה הפודקאסט של ליאור וקנין?
הפודקאסט של ליאור וקנין הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת ליאור וקנין. פודקאסט חוקר עומק המתמודד עם סוגיות חברתיות, פוליטיות ואישיות בישראל דרך שיחות כנות ופורצות דרך, המעודדות מודעות וחיבור אותנטי. בארכיון 24 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-109 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 24 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-109 דקות |
| הפרק האחרון | 16 באוגוסט 2019 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מסע אישי, קסם תוהו ופער בין-דורי באותו פודקאסט
ליאור וקנין הגיע מהייטק והפך את הסקרנות לפורמט. בפרק אחד עולה שאלה חברתית חדה - איך נוצר הדיסוננס שבו דווקא מי שחיו בשלום עם ערבים בארצות האסלאם מגלים היום התנגדות גדולה יותר לחיים לצידם.
בפרק אחר האורח מסביר מהו קסם התוהו של פיטר קרול - שיטה מבוססת תוצאות שמשתחררת מהיררכיה דוגמטית - ובשלישי מישהו מספר על המעבר מהעיר אל חיי ליקוט וטבע, ועל הפער בין החברה הקפיטליסטית לצרכים האבולוציוניים של האדם.
כל פרק הוא עולם אחר. למי שאוהב שיחה פתוחה שלא חוששת לקפוץ בין תחומים, זה בית.
פודקאסט חוקר עומק המתמודד עם סוגיות חברתיות, פוליטיות ואישיות בישראל דרך שיחות כנות ופורצות דרך, המעודדות מודעות וחיבור אותנטי.
המנחה
המנחה, ליאור וקנין, מציג נקודת מבט ביקורתית שהתפתחה מקריירה הייטקיסטית, ומעודד שיח פתוח ואותנטי בנושאים חברתיים ואישיים מורכבים.
הסגנון
התוכנית מציגה שיחות מעמיקות, כנות ובלתי מסוננות, תוך מתן במה לדיוני עומק על סוגיות רגישות. הקצב מתון ומאפשר התבוננות פנימית וניתוח מעורר מחשבה.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיים פער תפיסתי בין דורות שונים וקהילות שונות בישראל, המשפיע על יחסים חברתיים ופוליטיים.
- המודרנה בחברה הקפיטליסטית אינה תואמת תמיד את צרכי האדם האבולוציוניים והנפשיים, ויש צורך בחיבור מחודש לעצמי ולטבע.
- פתיחות רגשית ופגיעות, במיוחד אצל גברים, אינן סימן לחולשה אלא למקור כוח וריפוי.
- ידיעה ומודעות לעוולות העולם, גם אם הן מעוררות חרדה, הן תנאי הכרחי לכל שינוי ולחיים מעורבים יותר.
- חשיבות הבחירות האישיות והיומיומיות בהתמודדות עם משברים גלובליים כמו משבר האקלים, ובחתירה לאורח חיים בעל משמעות עמוקה יותר.
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים להעמיק בנושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים, ולחפש תובנות לא שגרתיות והשראה לבחירות חיים מודעות.
השאלות הבולטות בארכיון
איך הגענו למצב שיש פער עצום בין הדורות, ואיך נוצר הדיסוננס שבו דווקא מי שחיו בשלום עם ערבים במדינות ערב, מראים כיום התנגדות גדולה יותר לחיים לצידם?
מה זה בעצם קיוס מג'יק ואיך הוא שונה מגישות מאגיות מסורתיות?
מתי הבנת שזה לא הסטאפ המתאים בשבילך?
למה זה כל כך סודי, כאילו למה כאילו מתביישים בזה?
האם ידיעה על המתרחש במערכות השלטוניות היא הצעה טובה לחיים, בהתחשב בכך שהיא עלולה להוביל לחרדה ודיכאון?
האם החיבור של תמי לעיסוק באקולוגיה נבע מהכנה מודעת למציאות אפוקליפטית או ממניעים אחרים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
- תוכנית #24 | עומר קינן | הפודקאסט של ליאור וקנין
- תוכנית #23 | כאוס רבי | הפודקאסט של ליאור וקנין
- תוכנית #022 | צור סופר | הפודקאסט של ליאור וקנין
- תוכנית #021 | סיימון וסרמן בשיחה על פוסט טראומה, נוודות וטאבואים חברתיים | הפודקאסט של ליאור וקנין
- תוכנית #020 | עידן לנדו בשיחה על אנרכיה, סרבנות, בלשנות ועיתונות עצמאית | הפודקאסט של ליאור וקנין
- תוכנית #019 | תמי צרי בשיחה על אקולוגיה עירונית ומיזם עץבעיר | הפודקאסט של ליאור וקנין
ניתוח היסטורי וסוציולוגי של הדיסוננס בחברה הישראלית סביב יחסי מזרחים, ציונות והיחס לפלסטינים.
הפרק עוסק בפער הבין-דורי והחברתי בישראל בנוגע ליחסי יהודים-ערבים, דרך חוויות אישיות וניתוח היסטורי. המשתתפים דנים בתהליך המורכב שבו יוצאי ארצות האסלאם הפכו לרוב דומיננטי פחות עם הקמת המדינה וגויסו ליישוב כפרים פלסטינים נטושים. הדיון חושף את המורכבות של זהות מזרחית אל מול הנרטיב הציוני האשכנזי. מומלץ למי שמבקש להבין את השורשים ההיסטוריים של המתחים החברתיים והפוליטיים העכשוויים בישראל.
- קיים פער עמוק בין תפיסת השלום והדו-קיום של הדור המבוגר בקהילות יוצאי ארצות האסלאם לבין עמדות הדורות הצעירים בישראל כיום.
- השליטה הציונית ביישוב השתנתה באופן מוסדי החל מ-1917, תוך דחיקת הגורמים הספרדיים שהיו דומיננטיים עד אז.
- העלייה המסיבית של יהודי המזרח לאחר 1948 שימשה ככלי דמוגרפי ואסטרטגי ליישוב כפרים פלסטינים נטושים ומניעת חזרת תושביהם.
- הנרטיב המקובל במערכת החינוך הישראלית מתעלם לעיתים קרובות מהדומיננטיות של הספרדים בארץ ישראל לפני קום המדינה.
איך הגענו למצב שיש פער עצום בין הדורות, ואיך נוצר הדיסוננס שבו דווקא מי שחיו בשלום עם ערבים במדינות ערב, מראים כיום התנגדות גדולה יותר לחיים לצידם?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
תוכנית #012 | הלל גרמי בשיחה על סרבנות גיוס מטעמי מצפון | הפודקאסט של ליאור וקנין
פרקים אחרונים
תוכנית #012 | הלל גרמי בשיחה על סרבנות גיוס מטעמי מצפון | הפודקאסט של ליאור וקנין
16 באוגוסט 20191 שע׳ 52 דק׳תוכנית #011 | עידן מור בשיחה על פסיכדליה, גדי וילצ'רסקי והחיים בארץ | הפודקאסט של ליאור וקנין
2 באוגוסט 20191 שע׳ 23 דק׳תוכנית #010 | פרופ׳ יוסי דהאן בשיחה על צדק חברתי | הפודקאסט של ליאור וקנין
25 ביולי 20192 שע׳ 8 דק׳תוכנית #009 | מאיה יעקבס בשיחה על התחממות גלובלית, אסדות הגז ועמותת צלול | הפודקאסט של ליאור וקנין
18 ביולי 20191 שע׳ 39 דק׳אורחים:סיימון וסרמןתוכנית #008 | ד״ר מאשה הלוי בשיחה על פוליאמוריה וזוגיות פתוחה | הפודקאסט של ליאור וקנין
15 ביולי 20191 שע׳ 18 דק׳תוכנית #007 | רון כחלילי בשיחה על המאבק המזרחי בארץ | הפודקאסט של ליאור וקנין
12 ביולי 20192 שע׳ 9 דק׳אורחים:תמי צוריתוכנית #24 | עומר קינן | הפודקאסט של ליאור וקנין
29 ביולי 20212 שע׳ 29 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בפער הבין-דורי והחברתי בישראל בנוגע ליחסי יהודים-ערבים, דרך חוויות אישיות וניתוח היסטורי. המשתתפים דנים בתהליך המורכב שבו יוצאי ארצות האסלאם הפכו לרוב דומיננטי פחות עם הקמת המדינה וגויסו ליישוב כפרים פלסטינים נטושים. הדיון חושף את המורכבות של זהות מזרחית אל מול הנרטיב הציוני האשכנזי. מומלץ למי שמבקש להבין את השורשים ההיסטוריים של המתחים החברתיים והפוליטיים העכשוויים בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיים פער עמוק בין תפיסת השלום והדו-קיום של הדור המבוגר בקהילות יוצאי ארצות האסלאם לבין עמדות הדורות הצעירים בישראל כיום.
- השליטה הציונית ביישוב השתנתה באופן מוסדי החל מ-1917, תוך דחיקת הגורמים הספרדיים שהיו דומיננטיים עד אז.
- העלייה המסיבית של יהודי המזרח לאחר 1948 שימשה ככלי דמוגרפי ואסטרטגי ליישוב כפרים פלסטינים נטושים ומניעת חזרת תושביהם.
- הנרטיב המקובל במערכת החינוך הישראלית מתעלם לעיתים קרובות מהדומיננטיות של הספרדים בארץ ישראל לפני קום המדינה.
תוכנית #23 | כאוס רבי | הפודקאסט של ליאור וקנין
18 במרץ 20212 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במקורות, בפילוסופיה ובפרקטיקה של קסם התוהו, גישה שפותחה על ידי פיטר קרול בשנות השבעים ומטרתה להפשיט את העיסוק המאגי ממסגרות היררכיות נוקשות. האורח, המנהל קהילה בנושא, מסביר כיצד הגישה מתמקדת בתוצאות ובחקר התודעה, המכונה פסיכונאוטיקה, במקום בציות למסורות עתיקות. בנוסף, השיחה נוגעת בהשפעות של תפיסות מזרחיות, מושג האתר, וגלגוליה של חפיסת הטארוט לאורך ההיסטוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קסם התוהו מגדיר את עצמו כשיטה מבוססת תוצאות המעודדת תרגול ללא מחויבות למבנה היררכי או דוגמטי.
- המונח פסיכונאוטיקה מתאר אדם החוקר את מרחבי התודעה ואת מהות המודעות.
- פיטר קרול השתמש במושג כאוס כדי לתאר כוח ראשוני, בניסיון להימנע מהקונוטציות הדתיות של מושג האלוהים.
- חפיסת הטארוט המודרנית המוכרת כיום עברה שינויים בסדר הקלפים על ידי מסדר שחר הזהב, לעומת החפיסה העתיקה המקורית של מרסיי.
תוכנית #022 | צור סופר | הפודקאסט של ליאור וקנין
21 ביולי 20201 שע׳ 50 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשיחה זו, האורח מתאר את המסע האישי שהוביל אותו מחיים בעיר אל חיים בטבע ובפשטות. הוא מנתח את הפער שבין החיים בחברה הקפיטליסטית לבין הצרכים האבולוציוניים של האדם. בנוסף, הוא משתף בתפיסת עולמו כמדריך טיולי ליקוט, המדגיש את החשיבות בחיבור לעצמי ולא רק להישרדות. הפרק מיועד לכל מי שתוהה על משמעות המסלול המקובל ומחפש השראה לבחירות חיים עצמאיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המציאות המודרנית בחברה הקפיטליסטית אינה תואמת תמיד את הצרכים הגנטיים והנפשיים של האדם.
- בחירה באורח חיים לא קונבנציונלי היא דרך להתמודד עם סטרס ולמצוא יציבות פנימית מעבר לתנאים חיצוניים.
- טיולי ליקוט הם כלי למסע פנימי ולהכרות עם העצמי, ולא רק טכניקת הישרדות.
- הכנה נכונה, הכוללת תזונה וניקוי גופני, היא חלק בלתי נפרד מהיכולת להתחבר לטבע.
תוכנית #021 | סיימון וסרמן בשיחה על פוסט טראומה, נוודות וטאבואים חברתיים | הפודקאסט של ליאור וקנין
3 ביוני 20201 שע׳ 41 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק בחוויה האישית של האורח, סיימון וסרמן, שעבר יחד עם בת זוגו אובדן הריון, ובקושי למצוא תמיכה גברית בנושא. המארח, ליאור, משוחח איתו על הצורך לפרוץ את הטאבו סביב רגשות גבריים, שיתוף בכאב ופגיעות, ועל הכוח המרפא שבמעגלי גברים. הפרק מתאים למי שמחפש שיחה אנושית, כנה ועמוקה על התמודדות עם משברים נפשיים ועל תפקיד הגבר בחברה המודרנית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התמודדות עם אובדן הריון מלווה לעיתים קרובות בתחושת בדידות עקב הטאבו החברתי סביב הנושא.
- גברים חווים אובדן רגשי משמעותי באירועים כמו אובדן הריון, אך לעיתים קרובות נדחקים לשוליים בכל הקשור לקבלת תמיכה.
- הפגנת פגיעות גברית ובכי אינם סימן לחולשה, אלא ביטוי של עוצמה ושחרור רגשי.
- מעגלי גברים מספקים מרחב בטוח לשיח אותנטי ועמוק, שחסר בחיי היומיום של גברים רבים.
תוכנית #020 | עידן לנדו בשיחה על אנרכיה, סרבנות, בלשנות ועיתונות עצמאית | הפודקאסט של ליאור וקנין
17 במאי 20201 שע׳ 43 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח ליור וקנין את פרופסור עידן לנדאו לשיחה פתוחה ואישית. השניים דנים בהשפעות הפסיכולוגיות של צריכת מידע פוליטי, במיוחד בתקופה מורכבת. לנדאו משתף בגישתו על החשיבות של ידע למרות הקושי הנלווה, בעוד וקנין חולק את מסעו האישי מקריירה הייטקיסטית לעמדות ביקורתיות. הפרק מנתח את הדילמה שבין רצון לברוח לאוטופיה בועתית לבין הצורך להיות מעורב ופעיל בחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ידיעה על עוולות העולם אמנם מעוררת חרדה, אך היא תנאי הכרחי לכל ניסיון לשיפור המציאות.
- ניסיונות בריחה פיזיים לאוטופיות בועתיות נכשלים לרוב בשל אי-יכולת להשתחרר ממבנים כלכליים ופוליטיים גלובליים.
- המחויבות להיות אזרח מעורב נובעת מההבנה שזו הדרך היחידה לא להיות שחקן פסיבי בחיים.
- טיפשות וחוסר מודעות למערכות המנהלות את חיינו מובילים לסבל רב יותר מאשר המודעות אליהן.
תוכנית #019 | תמי צרי בשיחה על אקולוגיה עירונית ומיזם עץבעיר | הפודקאסט של ליאור וקנין
19 באפריל 20201 שע׳ 29 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה מעמיקה עם תמי צורי על פרויקט עץ בעיר ועל הבחירה לקיים אורח חיים אקולוגי בלב העיר. השיחה בוחנת את הקשר בין תפיסות עולם אישיות למשבר האקלים העולמי ואת התובנות שעלו בעקבות דוחות ה-IPCC. הפרק מתאים למאזינים המעוניינים להעמיק בפתרונות מעשיים למשבר האקלים ובהבנת השפעת הבחירות היומיומיות על הסביבה. שווה להאזין כדי לשמוע ניתוח לא מפולטר ומעורר מחשבה על עתידנו העירוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אקולוגיה היא בחירה של אורח חיים וערכים, ולא תלויה בהכרח במגורים בכפר או בעיר.
- משבר האקלים מעורר קושי פסיכולוגי משמעותי, שכן מדובר בתופעה מורכבת שקשה לתפוס ולהכיל.
- הצורך בשינוי אמיתי באורח החיים עלה בעקבות ההבנה המדעית המעמיקה של השלכות ההתחממות הגלובלית.
- תקשורת המיינסטרים נוטה לרדד נושאים מורכבים, והפודקאסט נועד להעניק במה לדיון עומק בלתי מצונזר.
שיווק והכנסות מהפודקאסט של ליאור וקנין: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הפודקאסט של ליאור וקנין מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הפודקאסט של ליאור וקנין אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הפודקאסט של ליאור וקנין היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 24 הפרקים של הפודקאסט של ליאור וקנין הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הפודקאסט של ליאור וקנין כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-24 הפרקים של הפודקאסט של ליאור וקנין הופכים למגזין?
- 24 פרקים = 24 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הפודקאסט של ליאור וקנין, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12
הכותרת
שרון כידון
על המשמעות - ערוץ פילוסופי פוליטי בהנחיית תמיר דורטל
תמיר דורטל
עצם העניין רדיו אילת
רדיו אילת