הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה
היסטוריה גדולה, בקטנה316 פרקים
על התוכנית
הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה: ראיונות עם חוקרים וחוקרות מתחומי היסטוריה שונים מהארץ והעולם. הצטרפו לפטראון שלנו! https://www.patreon.com/historia
מה זה הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה?
הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת היסטוריה גדולה, בקטנה. גשר אינטלקטואלי נגיש וקליל בין מגדל השן האקדמי למציאות ההיסטורית היומיומית. בארכיון 316 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-75 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 316 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-75 דקות |
| הפרק האחרון | 8 ביוני 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
'פלגיאט מוחלט' שהפך ל-300 פרקים
בפרק הסיום דוטן מכנס את הצוות הוותיק לספר איך הכל התחיל - ב-2014, מתוך תסכול על הפער בין ההיסטוריה שלמדו באוניברסיטה למה שזמין לציבור. הם מודים בכנות ובהומור עצמי שהפורמט הוא 'פלגיאט מוחלט' של ריי שרמן, ושמספור הפרקים מבולגן כי קבצים מקוריים פשוט נמחקו בעריכה.
מתחת לקלילות יש ידע אקדמי מוצק. בשיחה עם ד"ר עמית לוי על תולדות המזרחנות עולה איך ספרו של אדוארד סעיד 'אוריינטליזם' מ-1978 קשר את חקר המזרח לכיבוש האימפריאלי - ותורגם לעברית רק בשנת 2000.
מי שיאזין יצא עם שאלות טובות יותר, וגם עם תזכורת שתהליכים היסטוריים גדולים מתחילים לא פעם מיוזמה אקראית לגמרי.
גשר אינטלקטואלי נגיש וקליל בין מגדל השן האקדמי למציאות ההיסטורית היומיומית.
המנחה
התוכנית מובלת על ידי מנחים מתחלפים, ביניהם דוטן ברום ועודד פוילשטיין, המביאים עמם ידע אקדמי מוצק ותשוקה להיסטוריה. ניכרת אצלם גישה המשלבת רצינות מחקרית עם הומור עצמי, כנות, וביקורתיות כלפי האופן שבו היסטוריה נלמדת ומוצגת לציבור.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות חופשיות ולא פורמליות עם אנשי אקדמיה, במקום בפורמט הרצאתי או סטוריטלינג מובנה. הקצב משתנה בהתאם לאורחים, אך הטון נשאר נגיש, קליל, ונטול פלצנות אקדמית, תוך שמירה על עומק התוכן.
תובנות הזהב מהארכיון
- הנגשת הידע האקדמי לציבור אינה מחייבת פישוט יתר, אלא דורשת שינוי טון וגישה.
- טכנולוגיות מידע חדשות תמיד מנוצלות בתחילה להפצת שקרים ופרופגנדה לפני שהן משמשות לקידום מדע.
- תהליכים היסטוריים משמעותיים מתחילים לעתים קרובות מיוזמות אקראיות ולא מתוכננות.
- היסטוריה אינה רק רצף אירועים, אלא מכלול של פרשנויות מושפעות אידיאולוגיה.
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים בעלי רקע כללי בהיסטוריה, המעוניינים בצלילת עומק לדיונים אקדמיים בפורמט נגיש ולא מחייב.
השאלות הבולטות בארכיון
מדוע פרק 300 אינו באמת פרק 300 אלא 296 או 298 - והתשובה ה'מתופשת' שהקבצים המקוריים נמחקו כי העורך ערך עליהם בלי לשמור עותק.
מה זה בעצם מזרחנות? מתי משתמשים בזה, והאם עדיין משתמשים בזה היום?
האם המאמר של מרקס הוא אנטישמיות של ממש או רק משל פילוסופי - ומדוע מרקסיסטים חזרו אליו דווקא עם עליית האנטישמיות כתנועה פוליטית בסוף המאה ה-19?
האם תייר יהודי-אמריקאי שנסע לראות את האולימפיאדה הבין שכל הליברליות שהוצגה בברלין היא רק כיסוי וזמני - או שגם יהודים שראו את הסרת השלטים חשבו 'אולי המשטר לא כל כך נורא כמו שאמרו לנו'?
אם מדפיסים משהו לראשונה - מה הדבר הראשון שמדפיסים? התשובה, בדיוק כמו באינטרנט: פורנו, שקרים, פמפלטים פוליטיים ופרופגנדה - ולא מדע.
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
טראק הכרזה קצר: היוצר חוזר אחרי כשנה כדי להשיק קמפיין מימון המונים שיציל את ארכיון הפודקאסט.
זהו אינו פרק תוכן רגיל אלא טראק הכרזה קצר שהעלה עודד, יוצר הפודקאסט, אחרי כשנה שבה הפודקאסט לא היה פעיל. הוא מסביר שההחלטה היא לשמר את הפודקאסט בפלטפורמה המקורית שבה עלה, סאונדקלאוד, ולשם כך נפתח קמפיין מימון המונים שנועד לכסות את עלויות ההוסטינג לעשור הקרוב. הוא מפנה ללינק בתיאור הפרק שבו מרוכז כל המידע ותשורות למתמכים, וקורא למאזינים לתרום או לפחות להפיץ את הקמפיין. ההאזנה רלוונטית בעיקר למי שאוהב את העמוד והפודקאסט 'היסטוריה גדולה בקטנה' ורוצה לעזור לשמר את הארכיון.
- הפודקאסט היה לא פעיל כשנה, והטראק הזה הוא קריאת התעוררות סביב קמפיין מימון המונים.
- המטרה הקונקרטית: לכסות את עלויות ההוסטינג של סאונדקלאוד לעשור הקרוב כדי לשמר את הפודקאסט בפלטפורמה המקורית.
- הקמפיין כולל תשורות למתמכים, וכל הפרטים מרוכזים בלינק שבתיאור הפרק.
- גם מי שלא יכול לתרום מתבקש לעזור בהפצה של הקמפיין כדי לשמר את ההיסטוריה של הפרויקט.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרויקט שנולד ב-2014 מתסכול אקדמי, רץ 300 פרקים, והביא חוקרים לדבר בגובה העיניים על מה שהם חוקרים ממש עכשיו.
- הכל התחיל ב-2014 מעמוד פייסבוק מאולתר שהמייסדים היו בטוחים שיימאס מתוכו תוך שבועיים, מתוך תסכול על הפער בין מה שלמדו באקדמיה למה שזמין לציבור
- ההבדל מ'עושים היסטוריה': במקום סטוריטלינג או הרצאת מבוא, מושיבים איש אקדמיה לשיחה חופשית על מחקר חי - לא בפורמט של ללמד
- פרק על מזרחנות עם ד"ר עמית לוי: המילה הופיעה בעברית כבר ב-1917, ורק ספרו של אדוארד סעיד מ-1978 הפך אותה למילה טעונה (ותורגם לעברית רק ב-2000)
- בדיחה פנימית שחושפת את האמת: פרק 300 הוא בעצם 296 או 298 - כי קבצים נמחקו כשהעורך ערך עליהם בלי לשמור עותק
"היינו בטוחים שתוך שבועיים יימאס לנו ואיש לא יתעניין." ככה, בערך, מתארים חברי הצוות בפרק ה-300 והאחרון את הלידה של "היסטוריה גדולה בקטנה". זה התחיל ב-2014, כשבת זוגו של אחד המייסדים חיברה בין שני "חנונים" שאוהבים נושאים משעממים, ונפתח עמוד פייסבוק כמעט בלי מחשבה. עשור אחר כך זה פרויקט עם מאות פרקים.
מה שהחזיק אותו זה שילוב נדיר: שנים של עמוד פייסבוק שלימדו אותם בדיוק את הטון הקליל שהקהל אוהב, ביחד עם הקשרים האקדמיים. וזו גם הנקודה שמבדילה אותם. בניגוד ל"עושים היסטוריה" של רן לוי, כאן אין סטוריטלינג ואין הרצאת מבוא - מושיבים איש אקדמיה ומדברים איתו חופשי על מה שהוא חוקר ברגע זה.
תסתכלו על פרק 299 כדוגמה: שיחה עם ד"ר עמית לוי על תולדות המזרחנות. מתברר שהמילה הופיעה בעברית כבר ב-1917, הרבה לפני שצברה מטען שלילי, ושרק ספרו של אדוארד סעיד "אוריינטליזם" מ-1978 הפך אותה לטעונה - ותורגם לעברית רק בשנת 2000. מכאן השיחה גולשת עד הלורד בלפור בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית ב-1925.
ויש גם הומור עצמי בריא. בפרק האחרון הצוות מודה שפרק 300 הוא בכלל לא באמת ה-300: כמה קבצים מקוריים פשוט נמחקו כשהעורך עבד עליהם בלי לשמור עותק. הכנות הזו, יותר מכל הצהרה, מסבירה למה הפרויקט הזה עבד.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
היסטוריה גדולה בקטנה - מימון המונים
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק קצר הקורא למאזינים לתמוך בקמפיין ההדסטארט של 'היסטוריה גדולה בקטנה', שמטרתו לשמר את ההיסטוריה של הפודקאסט והעמוד. מתאים למאזינים ותיקים המבקשים לתמוך בפרויקט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
קמפיין מימון המונים לשימור ההיסטוריה של הפודקאסט והעמוד.
פרקים אחרונים
היסטוריה גדולה בקטנה - מימון המונים
8 ביוני 20251 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק קצר הקורא למאזינים לתמוך בקמפיין ההדסטארט של 'היסטוריה גדולה בקטנה', שמטרתו לשמר את ההיסטוריה של הפודקאסט והעמוד. מתאים למאזינים ותיקים המבקשים לתמוך בפרויקט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק קצר הקורא למאזינים לתמוך בקמפיין ההדסטארט של 'היסטוריה גדולה בקטנה', שמטרתו לשמר את ההיסטוריה של הפודקאסט והעמוד. מתאים למאזינים ותיקים המבקשים לתמוך בפרויקט.
פרק סיום חגיגי
10 ביולי 20241 שע׳ 21 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק הסיום של 'היסטוריה גדולה בקטנה' אחרי 300 פרקים, שבו מגישי הפודקאסט לדורותיהם יושבים לשיחה על הפרויקט, על ההיסטוריה ועל עולם הפודקאסטים. מתאים למאזינים ותיקים המבקשים להיפרד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מבט לאחור על מסע של 300 פרקים ועל מקומם של הפודקאסטים בחיי המגישים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק הסיום של 'היסטוריה גדולה בקטנה' אחרי 300 פרקים, שבו מגישי הפודקאסט לדורותיהם יושבים לשיחה על הפרויקט, על ההיסטוריה ועל עולם הפודקאסטים. מתאים למאזינים ותיקים המבקשים להיפרד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מבט לאחור על מסע של 300 פרקים ועל מקומם של הפודקאסטים בחיי המגישים
#299 - מזרחנות במנדט הבריטי ובישראל עם ד"ר עמית לוי
3 ביולי 20241 שע׳ 25 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק האחרון לעונה, דותן ברום מארח את דוקטור עמית לוי לשיחה על ההיסטוריה של המזרחנות בישראל. השניים צוללים לגלגול המושג מאז 1917, דרך ההשפעה של אדוארד סעיד ועד הפיכת האקדמיה לכלי של מודיעין וביטחון. במקביל, הם בוחנים את הקמת האוניברסיטה העברית והחזון המקורי שלה כמרכז רוחני בהר הצופים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המונח מזרחנות הופיע כבר ב-1917 כתרגום לעברית למושג אוריינטליזם, הרבה לפני שקיבל את הקונוטציה השלילית המוכרת לנו היום.
- האוניברסיטה העברית הוקמה במקור כמענה לנומרוס קלאוזוס באירופה, אך התפתחה למוסד שביקש להגשים את הציונות הרוחנית של אחד העם.
- בתכנון האדריכלי המקורי של האוניברסיטה על הר הצופים שולבו אלמנטים אוריינטליסטיים, כולל מבנה עם כיפה בהשראת איה סופיה באיסטנבול.
- הספר אוריינטליזם של אדוארד סעיד, שפורסם ב-1978, חולל מהפך בשיח על התחום וקישר אותו ישירות לאימפריאליזם ולדיכוי, אך תורגם לעברית רק בשנת 2000.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק האחרון לעונה, דותן ברום מארח את דוקטור עמית לוי לשיחה על ההיסטוריה של המזרחנות בישראל. השניים צוללים לגלגול המושג מאז 1917, דרך ההשפעה של אדוארד סעיד ועד הפיכת האקדמיה לכלי של מודיעין וביטחון. במקביל, הם בוחנים את הקמת האוניברסיטה העברית והחזון המקורי שלה כמרכז רוחני בהר הצופים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המונח מזרחנות הופיע כבר ב-1917 כתרגום לעברית למושג אוריינטליזם, הרבה לפני שקיבל את הקונוטציה השלילית המוכרת לנו היום. · האוניברסיטה העברית הוקמה במקור כמענה לנומרוס קלאוזוס באירופה, אך התפתחה למוסד שביקש להגשים את הציונות הרוחנית של אחד העם. · בתכנון האדריכלי המקורי של האוניברסיטה על הר הצופים שולבו אלמנטים אוריינטליסטיים, כולל מבנה עם כיפה בהשראת איה סופיה באיסטנבול. · הספר אוריינטליזם של אדוארד סעיד, שפורסם ב-1978, חולל מהפך בשיח על התחום וקישר אותו ישירות לאימפריאליזם ולדיכוי, אך תורגם לעברית רק בשנת 2000.
#298 - פרשנויות מרקסיסטיות להיסטוריה היהודית עם ד"ר תום נבון
19 ביוני 20241 שע׳ 9 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר תום נבון בשיחה על הזרם המרקסיסטי בכתיבת ההיסטוריה היהודית במחצית הראשונה של המאה ה-20 - כעשרים אינטלקטואלים שחיו בארבע כנפות תבל וכתבו בשבע שפות. מתאים לחובבי היסטוריה אינטלקטואלית ומחשבה יהודית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איך בכלל נראה פירוש מרקסיסטי להיסטוריה היהודית - ומה הניע את הכותבים
- איך קיבלו המשטרים שתחתם הם חיו את החיבור בין יהדות ומרקסיזם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר תום נבון בשיחה על הזרם המרקסיסטי בכתיבת ההיסטוריה היהודית במחצית הראשונה של המאה ה-20 - כעשרים אינטלקטואלים שחיו בארבע כנפות תבל וכתבו בשבע שפות. מתאים לחובבי היסטוריה אינטלקטואלית ומחשבה יהודית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך בכלל נראה פירוש מרקסיסטי להיסטוריה היהודית - ומה הניע את הכותבים · איך קיבלו המשטרים שתחתם הם חיו את החיבור בין יהדות ומרקסיזם
#297 - האולימפיאדה הנאצית, עם שרית זייברט
5 ביוני 20241 שע׳ 4 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שרית זייברט בשיחה על אולימפיאדת ברלין 1936, שנערכה בגרמניה הנאצית והוצבה בפני הנאצים מטלה כפולה: להציג עוצמה ועליונות 'ארית' ובד בבד להכחיש את הרדיפות. מתאים לחובבי היסטוריה וספורט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המטלה הכפולה של הנאצים: להפגין עליונות ארית ובו-זמנית להכחיש את רדיפת היהודים בפני העולם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שרית זייברט בשיחה על אולימפיאדת ברלין 1936, שנערכה בגרמניה הנאצית והוצבה בפני הנאצים מטלה כפולה: להציג עוצמה ועליונות 'ארית' ובד בבד להכחיש את הרדיפות. מתאים לחובבי היסטוריה וספורט.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המטלה הכפולה של הנאצים: להפגין עליונות ארית ובו-זמנית להכחיש את רדיפת היהודים בפני העולם
#296 - ההיסטוריה של האינטרנט עם עומר בן יעקב
29 במאי 20241 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשיחה עם דותן ברום, עומר בני-יעקב מפרק את המיתוס שהטכנולוגיה מובילה אותנו אוטומטית לקדמה. הוא מראה איך 200 השנים שאחרי המצאת הדפוס היו כאוס של פייק ניוז, פרופגנדה ופורנוגרפיה, בדומה למה שקורה ברשת כיום. החיבור הזה מוכיח שמבני ידע חדשים מייצרים תמיד תקופות של אי-יציבות לפני שהם מתייצבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הערת שוליים היא טכנולוגיה שנועדה ליצור אמינות, אבל בפועל היא ציווי שדורש מהקורא ללכת לבדוק את המקור בעצמו.
- הצרכנים הראשונים של טכנולוגיית הדפוס לא היו מדענים, אלא אנשים שקנו פמפלטים פוליטיים, שקרים וספרי אפוקליפסה.
- האינטרנט הבטיח להנגיש ידע, אבל יצר מצב שבו הידע האיכותי נעול מאחורי חומות תשלום בזמן שהרשת מוצפת במידע זבל.
- האנציקלופדיה של דידרו ודאלמבר הייתה ניסיון חילוני לארגן את עץ הידע תחת הומניזם, במקום המבנה הדתי הקודם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בשיחה עם דותן ברום, עומר בני-יעקב מפרק את המיתוס שהטכנולוגיה מובילה אותנו אוטומטית לקדמה. הוא מראה איך 200 השנים שאחרי המצאת הדפוס היו כאוס של פייק ניוז, פרופגנדה ופורנוגרפיה, בדומה למה שקורה ברשת כיום. החיבור הזה מוכיח שמבני ידע חדשים מייצרים תמיד תקופות של אי-יציבות לפני שהם מתייצבים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הערת שוליים היא טכנולוגיה שנועדה ליצור אמינות, אבל בפועל היא ציווי שדורש מהקורא ללכת לבדוק את המקור בעצמו. · הצרכנים הראשונים של טכנולוגיית הדפוס לא היו מדענים, אלא אנשים שקנו פמפלטים פוליטיים, שקרים וספרי אפוקליפסה. · האינטרנט הבטיח להנגיש ידע, אבל יצר מצב שבו הידע האיכותי נעול מאחורי חומות תשלום בזמן שהרשת מוצפת במידע זבל. · האנציקלופדיה של דידרו ודאלמבר הייתה ניסיון חילוני לארגן את עץ הידע תחת הומניזם, במקום המבנה הדתי הקודם.
#295 - המעברות בישראל עם ד"ר הילה שלם בהרד
22 במאי 20241 שע׳ 16 דק׳#294 - ד"ר רותי אבליוביץ והתאטרון היידי הפופולרי
15 במאי 20241 שע׳ 1 דק׳#293 - אלה בניאן ומשחקי המחשב שמדברים על השואה
9 במאי 20241 שע׳ 26 דק׳#292 - היסטוריה קומוניסטית במנדט הבריטי ובישראל הצעירה עם רענן שמש־פורשנר
1 במאי 20241 שע׳ 26 דק׳#291 - הבוגדים של המלחמה הקרה, עם שלמה פלד
18 באפריל 20241 שע׳ 14 דק׳#290 - הקורבנות הלא-יהודים של הנאצים, עם שרית זייברט
10 באפריל 20241 שע׳ 8 דק׳#289 - הבנות הסוררות של גליציה עם פרופ' רחל מנקין
3 באפריל 20241 שע׳ 14 דק׳#288 - נועם לב אל לומד קבלה
27 במרץ 20241 שע׳ 19 דק׳#287 - לימודי היסטוריה בתקופת המנדט עם ד"ר יוני פורס
20 במרץ 20241 שע׳ 17 דק׳#286 - ניו יורק בקולנוע עם אורן פילוסוף
13 במרץ 20241 שע׳ 20 דק׳#285 - ד"ר אבי־רם צורף ודו־לאומיות משלהי התקופה העות'מאנית ועד ראשית ימי מדינת ישראל
6 במרץ 20241 שע׳ 43 דק׳#284 - פרופ' גור זק ומשנתו ההומניסטית של פטררקה
28 בפברואר 20241 שע׳ 11 דק׳#283 - פרופ' אביהו רונן צעיר ופרוע בכרם שלום
21 בפברואר 20241 שע׳ 21 דק׳#282 הסנסציה של הרצח עם ד"ר לי מיכאל-ברגר
14 בפברואר 20241 שע׳ 13 דק׳#281 - הסדר החדש של פרופ' אבנר וישניצר
9 בפברואר 20241 שע׳ 14 דק׳#280 - ד"ר אור־אל ביילינסון ומבוגרים צעירים במאה ה־19
31 בינואר 20241 שע׳ 14 דק׳#279 - פרופ' יוסי חיות והאילן הקבלי
24 בינואר 20241 שע׳ 27 דק׳#278 - ילודה בימי המנדט, עם פרופ' לילך רוזנברג פרידמן
20 בדצמבר 20231 שע׳ 25 דק׳
