הסכת של יד בן־צבי

Yad Ben Zvi

89 פרקים

בין הקורות - בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

מסע אל דמותו של יצחק בן צבי — מנהיג, חוקר והיסטוריון שביקש להדביק 'עצם אל עצם' את שרידי העם היהודי, מפולטבה ועד נשיאות מדינת ישראל.

הפרק הוא שיחה עם עורכי הספר 'נשיא בעמו — חייו ופועלו של יצחק בן צבי' (בהוצאת יד בן צבי), ד"ר אמנון רמון וד"ר חנן חריף, בהנחיית יניב מזומן. השיחה עוקבת אחר חייו של בן צבי: ילדותו בפולטבה כבן לדור שני לציונות, השפעת אביו, התקרבותו להגות המרקסיסטית ולדמותו של בר בורוכוב, ביקורו הראשון בארץ ב-1904 ועלייתו ב-1907 עד התמקמותו בירושלים ושכונת רחביה. נדונים מערכת היחסים המורכבת שלו עם דוד בן גוריון, גלות אביו וחלק ממשפחתו לסיביר בעקבות פעילות הגנה ונשק, וכן השילוב הייחודי שלו בין מנהיג פוליטי לחוקר 'נדחי ישראל' — קראים, שומרונים, שבתאים ושבטים. הפרק מתאים למתעניינים בתולדות הציונות, בדור המייסדים ובהיסטוריה של ארץ ישראל.

בן צבי היה 'בן לדור שני לציונות' — אביו כבר היה פעיל ציוני שביקר בארץ פעמיים, ובן צבי ספג ממנו את אהבת הארץ וההיסטוריה בגיל צעיר.
כבר בגיל 18, בעקבות ביקור בחפירות הארכיאולוגיות בתל גזר ב-1904, כתב ביומנו את הדימוי של הדבקת שריד אל שריד וחרס אל חרס כמשל להחייאת עם ישראל — 'עצם אל עצם, עד אשר יקום והיה לגוף אחד'.
אביו וחלק ממשפחתו הוגלו לסיביר לתקופה בלתי מוגבלת לאחר שהמשטרה הצארית מצאה חומרי נפץ ונשק שהיו קשורים לפעילות ההגנה של פועלי ציון, ובן צבי עצמו נשא רגש אשם על כך.
כעורכי הספר מדגישים, בן צבי לא היה חוקר אובייקטיבי או 'קר' — מחקרו נועד לתקף את רעיונותיו הציוניים, למשל ברעיון הרציפות ההיסטורית של היישוב היהודי בארץ.
הוא נהג להרחיב את גבולות 'הכלל הישראלי' ולמצוא זיקות יהודיות גם בשבטים בדואים, אך נקט קריטריונים שונים כלפי קבוצות לא-יהודיות — בעקבות בורוכוב אימץ את הרעיון בדבר מוצא הפלאחים הערבים מבני ישראל הקדומים, רעיון שרווח בקרב אנשי העלייה השנייה.

השאלה הבולטת בפרק

האם לא נצליח להדביק גם שרידי עם, עצם אל עצם, עד אשר יקום והיה לגוף אחד, עם חי החולש על גורלו?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

ההסכת של מכון יד בן־צבי, סדרת שיחות בין הקורות בהנחיית ד"ר יניב מזומן.

הסכת של מכון יד בן־צבי
סדרה בשם 'בין הקורות'
בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

מכון יד בן־צבי ידוע כבית למחקר ולמורשת של ארץ ישראל ועם ישראל. ההסכת של יד בן־צבי מביא את העושר הזה אל פורמט קולי ונגיש.

הסדרה, הנקראת בין הקורות, מוגשת בידי ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי. ההנחיה מתוך המכון מבטיחה עומק וקשר ישיר לעולמות התוכן שלו.

כשהסכת צומח ממוסד אקדמי ותרבותי כמו יד בן־צבי, יש לכך יתרון: גישה למומחים, למקורות ולמחקר, והיכולת להציג נושאים בצורה אמינה ומעמיקה.

השם בין הקורות רומז על מבט אל מה שמסתתר מעבר לשורות הגלויות, אל הסיפורים, ההקשרים והמשמעויות שמרכיבים את התרבות והמורשת.

למי שאוהב היסטוריה, מורשת ותרבות ישראלית ומחפש תוכן מבוסס ומכובד, ההסכת של יד בן־צבי מציע פתח להאזין אל הידע של אחד המוסדות המובילים בתחום.

היסטוריהמורשתיד בן צביתרבותפודקאסט ישראליארץ ישראל

הפרק האחרון7 ביוני 2026

משיחיות וממלכתיות בעולמם של מייסדי המדינה

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

חוקרי הספר על חייו ופועלו של יצחק בן-צבי, נשיאה השני של ישראל.

פרק של 'בין הקורות' מבית יד בן-צבי, שבו ד"ר יניב מזומן מארח את ד"ר אמנון רמון וד"ר חנן חריף, עורכי הספר 'נשיא בעמו', לשיחה על דמותו המורכבת של יצחק בן-צבי — ממנהיג העלייה השנייה אל מוסד הנשיאות. למתעניינים בהיסטוריה של דור המייסדים.

הדמות: בן-צבי כמנהיג תנועת העבודה שגם חקר את העומק ההיסטורי של העם היהודי
השילוב הייחודי בין פעילות פוליטית למחקר אינטלקטואלי

פרקים אחרונים

משיחיות וממלכתיות בעולמם של מייסדי המדינה
7 ביוני 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חוקרי הספר על חייו ופועלו של יצחק בן-צבי, נשיאה השני של ישראל.
פרק של 'בין הקורות' מבית יד בן-צבי, שבו ד"ר יניב מזומן מארח את ד"ר אמנון רמון וד"ר חנן חריף, עורכי הספר 'נשיא בעמו', לשיחה על דמותו המורכבת של יצחק בן-צבי — ממנהיג העלייה השנייה אל מוסד הנשיאות. למתעניינים בהיסטוריה של דור המייסדים.
- הדמות: בן-צבי כמנהיג תנועת העבודה שגם חקר את העומק ההיסטורי של העם היהודי
- השילוב הייחודי בין פעילות פוליטית למחקר אינטלקטואלי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
נשיא בעמו: חייו ופועלו של יצחק בן-צבי
31 במאי 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' יואל אליצור על איך מילים במקרא משמרות זיכרון היסטורי.
פרק של 'בין הקורות' עם פרופ' יואל אליצור, מבכירי החוקרים בגאוגרפיה מקראית ולשון עברית, על המפגש בין לשון, ארכאולוגיה והיסטוריה. דרך מילים כמו 'בור', 'באר', 'כנען' ו'יהודי' נבחנים שינויים עמוקים במציאות החיים. למתעניינים בלשון העברית ובמקרא.
- התובנה: השפה העברית היא עדות חיה למציאות חומרית וחברתית משתנה
- הדוגמאות: איך מילים כמו 'כנען' ו'יהודי' חושפות שינויים היסטוריים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
רבדים בלשון המקרא
24 במאי 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר גילה וכמן על מגילת רות ופירוש ישראלי חדש.
פרק של 'בין הקורות' עם ד"ר גילה וכמן, חוקרת מדרש ואגדה ומחברת 'מגילת רות – פירוש ישראלי חדש', על אחד הספרים הקצרים והמשפיעים במקרא — והדיון העמוק שמסתתר בו על זהות, שייכות, חסד וגיור. למתעניינים בפרשנות המקרא ובחברה הישראלית.
- השאלה: כיצד הפכה רות המואבייה הזרה לדמות מכוננת ולשורש בית דוד
- התובנה: איך טקסט עתיק ממשיך לקבל משמעות חדשה בימינו
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מגילת רות, פירוש ישראלי חדש
17 במאי 202628 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' מנחם בן-ששון על מורשת יהדות ארצות האסלאם ומכון בן-צבי.
פרק של 'בין הקורות' עם פרופ' מנחם בן-ששון, נגיד האוניברסיטה העברית, על חקר ושימור מורשת יהדות ארצות האסלאם ותפקיד מכון בן-צבי באיסוף, תיעוד והנגשה של מקורות ומסורות. למתעניינים בהיסטוריה היהודית ובמורשת המזרח.
- התובנה: תרומת מכון בן-צבי לעיצוב הזיכרון התרבותי בישראל
- הנושא: שימור מורשת יהדות ארצות האסלאם כתחום שהתפתח בעשורים האחרונים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תפקידו של מכון בן־צבי בחקר ושימור מורשת יהדות ארצות האסלאם
10 במאי 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר חגי צורף על קבלת ההחלטות של גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.
פרק של 'בין הקורות' עם ד"ר חגי צורף, על בסיס הספר 'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים', הבוחן מחדש את קבלת ההחלטות במלחמת יום הכיפורים דרך פרוטוקולים ועדויות. נשען על מקורות ראשוניים. למתעניינים בהיסטוריה צבאית-מדינית של ישראל.
- השאלה: מדוע נמנעה גולדה מאיר מהוראה על גיוס מילואים
- הסוגיה: מה עמד מאחורי ההחלטה שלא לאשר מכה מקדימה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים
3 במאי 202646 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר לביא שי על הספרייה והארכיונים של יד בן-צבי כמפעל הצלת זיכרון.
פרק של 'בין הקורות' עם ד"ר לביא שי, מנהל הספרייה והארכיונים, על חזונו של יצחק בן-צבי ועל המאמץ לאסוף, לשמר ולהנגיש את אוצרות הרוח של קהילות ישראל — כולל מבצעי איסוף מארצות האסלאם וכתבי יד נדירים. למתעניינים במורשת ובארכיונאות.
- השאלה: כיצד הפכה ספרייה למפעל לאומי של הצלת זיכרון
- ההפתעה: אילו גילויים מפתיעים עדיין מחכים בין המדפים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.