הסכת אוסלו

מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

18 פרקים

עבור הישראלים, תהליך אוסלו בשנות ה-90 וההתנתקות בשנת-2005 נתפסים כהוכחות שלא ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים, שמעולם לא ויתרו על שאיפתם להשמיד את ישראל. מנגד, הפלסטינים תופסים את האירועים האלה ככישלון שנבע מהרצון הישראלי להרחיב את ההתנחלויות בגדה ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית. מי צודק? היסטוריון הסכסוך ד״ר ארנון דגני בוחן בעונה הראשונה את העובדות והאירועים שהובילו לתהליך אוסלו ולקריסתו, ובעונה השנייה את היחסים הסבוכים של ישראל עם עזה. מטרת ההסכת היא לבחון באופן מאוזן את האירועים שעיצבו את התודעה הפוליטית הישראלית בחצי יובל האחרון. לתמיכה במולד: https://secured.israeltoremet.org/donate/MOLAD

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

איך כל המפה הפוליטית הישראלית, מימין ועד שמאל, התאחדה סביב קונספציית 'ניהול הסכסוך' שהותירה אותנו לא מוכנים לשבעה באוקטובר.

הפרק השמיני והאחרון של 'הסכת אוסלו' בוחן את מושג ה'קונספציה' שעלה מוועדת אגרנט אחרי מלחמת יום כיפור, ומיישם אותו על התפיסות שעיצבו את מקבלי ההחלטות בישראל ערב השבעה באוקטובר. המנחה, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית, פותח בהודאה אישית כנה שגם הוא אחז באותה קונספציה ולימד אותה לסטודנטים שלו. הוא מתחקה אחר שורשי 'ניהול הסכסוך' מתפיסת משה דיין ב-1967, דרך נתניהו כאדריכל המרכזי שלה, ועד צבי מגוון רחב של דמויות: לפיד, בנט, בוגי יעלון, סמוטריץ', והאינטלקטואל מיכה גודמן עם רעיון 'צמצום הסכסוך'. הפרק מתאים למי שמבקש להבין לעומק, ובלי קיצורי דרך, איך הקונצנזוס הביטחוני-מדיני נבנה והתמוטט.

המנחה מודה בכנות שהוא עצמו האמין שחמאס לא יסכן את שלטונו ברצועת עזה, ולימד תפיסה זו לסטודנטים שלו — ומשתמש בכך כדי להדגים שזו הייתה קונספציה רוחבית, לא כשל של מחנה אחד.
'ניהול הסכסוך' מבוסס על הנחה עובדתית שלא ניתן לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני — תפיסה שמקורה כבר אצל משה דיין ב-1967: לשלוט בשטחים אך לא לספחם ולא להגיע לשלום.
התפיסה זכתה לתמיכה רוחבית יוצאת דופן — נתניהו, לפיד, בנט, גנץ, בוגי יעלון ואפילו סמוטריץ' (שבתוכניתו מ-2017 לא שינה את הסטטוס קוו בעזה) — וכך הפכה מעמדה פוליטית ל'קונספציה הישראלית'.
מיכה גודמן הציע 'צמצום הסכסוך' כאלטרנטיבה, אך לטענת המנחה זו עדיין נשארה בתוך מסגרת ניהול הסכסוך — לצמצם בלי לנסות או אפילו לקוות לסיים אותו.
ביקורת חדה על גודמן: השמטת רצועת עזה כמעט לחלוטין מהדיון לא הייתה 'נקודת עיוורון מביכה' אלא התשתית שעליה הונחו כל הקונספציות.

השאלה הבולטת בפרק

מה פספסנו? מה אני פספסתי? במה צדקתי? מה היו הקונספציות שפעלו בצמתי קבלת ההחלטות הישראלים ולא אפשרו לנו לחבר את פיסות המידע לכדי הבנה שפניו של חמאס אינם לעוד סיבוב לשיפור עמדות?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

הסכת מבית מולד שבו ההיסטוריון ד"ר ארנון דגני בוחן באופן מאוזן את תהליך אוסלו, קריסתו, ויחסי ישראל עם עזה.

בוחן את תהליך אוסלו ואת קריסתו
עונה שנייה עוסקת ביחסים הסבוכים של ישראל עם עזה
בהנחיית ההיסטוריון ד"ר ארנון דגני
מציג מבט מאוזן על האירועים שעיצבו את התודעה הפוליטית
מבית מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

"הסכת אוסלו" הוא הסכת מבית מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, שמבקש לבחון מחדש פרק מכונן בהיסטוריה הישראלית.

עבור ישראלים רבים, תהליך אוסלו בשנות ה-90 וההתנתקות ב-2005 נתפסים כהוכחה שלא ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים. הפלסטינים, מנגד, תופסים את האירועים ככישלון שנבע מהרצון הישראלי להרחיב התנחלויות ולמנוע מדינה פלסטינית. מי צודק?

ההיסטוריון ד"ר ארנון דגני בוחן בעונה הראשונה את העובדות והאירועים שהובילו לתהליך אוסלו ולקריסתו. בעונה השנייה הוא פונה אל היחסים הסבוכים של ישראל עם עזה.

מטרת ההסכת היא לבחון באופן מאוזן את האירועים שעיצבו את התודעה הפוליטית הישראלית בחצי היובל האחרון, מעבר לסיסמאות ולעמדות מוקדמות.

מי שמחפשים העמקה היסטורית ומבט מאוזן על אחד הנושאים הטעונים בישראל ימצאו כאן ניתוח רציני ומנומק.

היסטוריהאוסלופוליטיקהישראלעזהסכסוךמולד

הפרק האחרון2 בספטמבר 2025

פרק 8: עידן הקונספציות

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

הפרק האחרון בעונה: איך שקעו ממשלות ישראל לתוך קונספציות מסוכנות שהובילו ל-7 באוקטובר?

פרק שמיני וחותם של 'הסכת אוסלו', הקושר את חוטי העונה: חמאס כתנועה ג'יהאדיסטית שלא תכיר בישראל, הרטוריקה המשיחית של סינוואר, ותפיסת 'ניהול הסכסוך'. הפרק שואל איך לא ראינו את 7 באוקטובר מגיע ומה אפשר היה לעשות אחרת. חובה למתעניינים בהיסטוריה מדינית-ביטחונית.

איך תפיסת 'ניהול הסכסוך' תרמה ל'שבת השחורה' — ומה היה ניתן לעשות אחרת.
כשמחברים את הג'יהאדיזם של חמאס לרטוריקה המשיחית של סינוואר, 7 באוקטובר נראה כמעט בלתי נמנע.

פרקים אחרונים

פרק 8: עידן הקונספציות
2 בספטמבר 202548 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
הפרק האחרון בעונה: איך שקעו ממשלות ישראל לתוך קונספציות מסוכנות שהובילו ל-7 באוקטובר?
פרק שמיני וחותם של 'הסכת אוסלו', הקושר את חוטי העונה: חמאס כתנועה ג'יהאדיסטית שלא תכיר בישראל, הרטוריקה המשיחית של סינוואר, ותפיסת 'ניהול הסכסוך'. הפרק שואל איך לא ראינו את 7 באוקטובר מגיע ומה אפשר היה לעשות אחרת. חובה למתעניינים בהיסטוריה מדינית-ביטחונית.
- איך תפיסת 'ניהול הסכסוך' תרמה ל'שבת השחורה' — ומה היה ניתן לעשות אחרת.
- כשמחברים את הג'יהאדיזם של חמאס לרטוריקה המשיחית של סינוואר, 7 באוקטובר נראה כמעט בלתי נמנע.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 7: החמאס: נחש צפע בחצר האחורית
26 באוגוסט 202549 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מ-1988 ועד הטבח של 2023: איך קם חמאס, ומה היה משקלו של סינוואר בהחלטה לתקוף?
פרק שביעי המתחקה אחר עליית חמאס מהקמתו ב-1988 ועד המתקפה של אוקטובר 2023, כולל ההתעצמות הצבאית, ההונאה האסטרטגית, והפיכת עזה ל'חמאסטן'. בוחן את משקלו ההיסטורי של יחיא סינוואר. פרק עומק למתעניינים בסכסוך.
- איך ישראל פעלה לאורך השנים — והשאלה אם החלישה או דווקא חיזקה את חמאס.
- משקלו ההיסטורי של יחיא סינוואר בהחלטה לצאת למתקפה ששינתה את פני האזור.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 6: מהמאבק בהתנתקות לכניסה לממשלה
20 באוגוסט 202558 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מהמאבק הכתום נגד ההתנתקות ועד עליית הציונות הדתית להגמוניה בתוך שני עשורים.
פרק שישי החוזר ל-2005 ולוויכוחים בתוך המאבק הכתום — מהשרשרת האנושית וכפר מימון ועד העתירות לבג"ץ והמתח בין הגישה הממלכתית לקיצונית. מראה איך ההפסד הפך למנוף פוליטי. למתעניינים בהיסטוריה של הציונות הדתית.
- איך הפסד המאבק ב-2005 הפך למנוף שבנה כוח פוליטי.
- המתח בין מי שתמכו בגישה ממלכתית למי שקראו 'לשרוף את המדינה' — בתוך אותו מחנה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 5: למה התנתקות? למה עזה?
12 באוגוסט 202552 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
למה אריק שרון, פטרון ההתנחלויות, פינה דווקא את עזה?
פרק חמישי הבוחן את אחת ההחלטות הבלתי צפויות בתולדות הפוליטיקה הישראלית: למה האיש שקבע ש'דין נצרים כדין תל-אביב' החליט לפנות חד-צדדית את כל ההתנחלויות ברצועת עזה. סוקר את כל הסיבות האפשריות. למתעניינים בהיסטוריה מדינית.
- האם ההתנתקות הייתה מענה ללחץ בינלאומי, מהלך ציני להדיפת חקירות שחיתות, או שינוי תפיסתי עמוק?
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 4: התנחלויות וביטחון חלק ב'
5 באוגוסט 202544 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק ב': האם הכיבוש שנגזר מההתנחלויות הוא שהביא לאלימות הפלסטינית?
פרק רביעי הממשיך את הדיון על ההצדקות הביטחוניות להתנחלויות ושואל את השאלה שפעם הייתה מרכזית בפוליטיקה הישראלית. מגלה שדווקא בגין חשש משלטון כיבוש והציע אזרחות לתושבי השטחים. למתעניינים בהיסטוריה רעיונית-מדינית.
- דווקא הימין של בגין חשש ששלטון כיבוש יניב התנגדות — ופתרונו (אזרחות) נחשב היום אנטי-ציוני.
- פעם הפלסטינים נסעו חופשי בכבישי ישראל וקנינו אצלם בזול — איך הם הפכו ל'אויב'?
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 3: התנחלויות וביטחון חלק א
29 ביולי 202543 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
חלק א': למה לבנות התנחלויות בשטחים — ומי דווקא התנגד לטיעון הביטחוני?
פרק שלישי הסוקר את תולדות הטיעון הביטחוני להתנחלויות מאז 1967, איך הוא השתנה ומתי אומץ בידי גוש אמונים. בהפתעה: מי שהתנגד לטיעון הביטחוני היו דווקא המתנחלים. למתעניינים בהיסטוריה אידיאולוגית.
- מי שהייתה לו בעיה עם הטיעון הביטחוני היו דווקא המתנחלים עצמם.
- איך הטיעון האידיאולוגי והדיון הביטחוני הלכו 'יד ביד' מאז 1967.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.