המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hourפודקאסט של כאן
כאן
128 פרקים
על התוכנית
מדי שבוע יביא אורן נהרי את סיפורה של שנה אחת במאה ה-20
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour?
המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית היסטוריה מאת כאן. מסע היסטורי מעמיק אל צמתי החלטה פוליטיים וחברתיים שעיצבו את פני העולם המודרני. בארכיון 128 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-30 דקות.
| קטגוריה | היסטוריה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 128 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-30 דקות |
| הפרק האחרון | 9 באוגוסט 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
1959: שנה אחת, בין הצנע בישראל לתוף הפח בגרמניה
אורי נהרי לוקח שנה שלמה ודוחס אותה לשעה. בפרק על 1959 ד"ר עומר עינב מסביר איך סיום הצנע היה דווקא הישג שאיפשר לקלוט עלייה המונית בלי לקרוס, ובמקביל ד"ר אמיר אנגל מנתח את 'תוף הפח' של גינטר גראס כקריאה גרמנית להתמודד בפומבי עם פשעי הנאצים.
השיחות לא מפחדות משאלות לא נוחות. כשעוסקים בקונגו עולה שאלה על הגבול שבו האחריות עוברת מהמעצמות הקולוניאליות אל ההנהגה המקומית, וכשמדברים על הקמת הפתח ב-1959 שואלים פשוט: למה זה לקח עד אז, אחרי התבוסה של 1948?
היסטוריה פוליטית רצינית, עם מומחים, למי שרוצה לחבר אירועים מפוזרים לקו עלילה אחד.
מסע היסטורי מעמיק אל צמתי החלטה פוליטיים וחברתיים שעיצבו את פני העולם המודרני.
המנחה
אורי נהרי מנחה את התוכנית בגישה אינטלקטואלית ורצינית, המעניקה במה למומחים ואקדמאים לניתוח ביקורתי של תהליכים היסטוריים. הוא משמש כמתווך שמניע את הדיון לעבר הבנה מעמיקה של סוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות מורכבות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה אקדמי, ענייני ומובנה, המתמקד בבחינה היסטורית השוואתית של אירועים גיאופוליטיים. הקצב מאפשר העמקה משמעותית בסוגיות ללא ניסיון לפשט או להפוך אותן לפופוליסטיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- ממסדים נוטים להדחיק שורשי מחאה חברתיים או לפרש אותם באופן שגוי במקום להתמודד עם פערים מהותיים.
- ניסיונות לכפות איחודים פוליטיים ללא תשתית תרבותית או כלכלית משותפת נועדו לרוב לכישלון.
- פיתוח טכנולוגי, במיוחד בתחום הגרעין, מסתיר לעיתים קרובות אינטרסים צבאיים ומדיניים תחת אצטלה אזרחית.
- קיימת התנגשות חוזרת בין שאיפות למודרניזציה לבין מבנים חברתיים מסורתיים או דתיים.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המחפשים הבנה היסטורית, פוליטית וכלכלית מעמיקה בתהליכים שעיצבו את העולם.
השאלות הבולטות בארכיון
אילו שאלות היה קנדי צריך לשאול לפני שאישר תוכנית שנשענה על הנחות שלא נבדקו ועל הכחשת מעורבות אמריקנית?
האם הגלולה עדיין מעניקה לנשים את הפתרון הנכון, או שהיא משמרת חלוקת אחריות לא שוויונית למניעת היריון?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שנה בשעה | 1961 חלק ד'
פרקים אחרונים
שנה בשעה | 1961 חלק ד'
9 באוגוסט 202636 דק׳שנה בשעה | 1961 חלק א'
19 ביולי 202636 דק׳פרק 15: 250 שנה לארץ מובטחת
2 ביולי 202632 דק׳פרק 14: אנחנו העם?
2 ביולי 202617 דק׳פרק 6: מלחמת עולם
29 ביוני 202616 דק׳פרק 5: הברונים השודדים
29 ביוני 202617 דק׳שנה בשעה | 1961 חלק ג'
3 באוגוסט 202641 דק׳אורחים:פרופ' איתן גלבועלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התוכנית עוסקת בכישלון הפלישה למפרץ החזירים, שנשען על הנחות שגויות של ה-CIA וחיזק את משטר קסטרו ואת קשריו עם ברית המועצות. היא מתארת גם את חטיפת המטוס הראשונה מארצות הברית לקובה ואת גל החטיפות שנבלם בעיקר באמצעות אמצעי אבטחה בשדות התעופה. בהמשך נדונים גילוי הומו הביליס והמחלוקות על מקומו בשושלת האדם, ולבסוף השפעת הפואמה "באבי יאר" על חשיפת הטבח ביהודי קייב מול ההשתקה הסובייטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תוכנית הפלישה לקובה הניחה שהציבור והצבא הקובניים יצטרפו לגולים הפולשים, אך ההנחות האלה לא התממשו.
- גל חטיפות המטוסים לקובה דעך בעיקר לאחר הנהגת בידוק ביטחוני ומגלי מתכות בשדות התעופה.
- הומו הביליס סווג בסוג הומו בזכות מוח גדול יחסית ומאובנים שנמצאו לצד כלי אבן רבים, אף שעדיין יש ויכוח אם היה הראשון שהשתמש בכלים.
- החום באפריקה מפרק דנ"א במהירות, ולכן המחקר שם נשען גם על חלבונים שהופקו משיניים קדומות.
- הפואמה "באבי יאר" הדגישה את זהותם היהודית של קורבנות הטבח בניגוד למדיניות הסובייטית שהציגה אותם רק כאזרחים סובייטים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾אילו הנחות שגויות של ה-CIA הובילו לכישלון הפלישה למפרץ החזירים לפי פרופ' איתן גלבוע?
ה-CIA הניח שהעם הקובני, שלא אוהב את קסטרו, יצטרף לגולים שינחתו, שיהיו עריקות בצבא הקובני ושהמהפך יהיה קל יחסית. לדברי גלבוע כל ההנחות התבררו כשגויות, וקנדי שגה כשלא שאל את ה-CIA מה יקרה אם המבצע ייכשל.
▾אילו שני תנאים הציב קנדי למבצע במפרץ החזירים ומה היו התוצאות?
קנדי אסר על סיוע אווירי וימי אמריקני כדי שהמבצע ייראה כמרד פנימי, ובחר באתר נחיתה מרוחק במפרץ צר עם ביצות מנגרובים. חטיבה 2506 נתקלה ב-25,000 חיילים קובנים שחיכו לה, קנדי סירב לתחינות ה-CIA לסיוע אווירי, והבריגדה נכנעה.
▾איך התחיל גל חטיפות המטוסים מארצות הברית לקובה ואיך הוא נגמר?
ב-1 במאי 1961 חטף אזרח אמריקני יליד פורטו ריקו מטוס שהיה אמור לנחות במיאמי והנחית אותו בהוואנה. לפי ד"ר אפרים דוידי הגל נבלם בהסכם בין ארצות הברית לקובה ב-1973, בתקופת ניקסון, אבל הגורם המרכזי לירידה היה אמצעי אבטחה כבדים בשדות התעופה, כולל גלאי מתכות.
▾מה עלה בגורל חוטפי המטוסים שהגיעו לקובה בשנות ה-60?
המטוסים עצמם תודלקו וחזרו עם הנוסעים לארצות הברית בדרך כלל באותו יום. לדברי ד"ר אפרים דוידי, חוטפים שפעלו מסיבות פוליטיות, כמו חיילים שחורים שסירבו לשרת בווייטנאם, חיו ועבדו בקובה, ואילו חולי נפש ונמלטים מפסקי דין ישבו בכלא או אושפזו.
▾מה הבדיל את ההומו הביליס שגילתה משפחת ליקי מהאוסטרלופיתקים שקדמו לו?
לפי ד"ר יונת אשחר המוח שלו היה גדול כמעט פי שניים מזה של קודמיו, אם כי עדיין כמחצית ממוח אדם מודרני. המאובנים נמצאו באותה שכבה עם הרבה כלי אבן, ומכאן השם "האדם בעל הכישורים"; את המאובן הראשון מצא בערוץ אולדובאי ג'ונתן, בנם הבכור של לואיס ומרי ליקי.
שנה בשעה | 1961 חלק ב'
26 ביולי 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יורי גגארין הקיף את כדור הארץ ב-108 דקות והעניק לברית המועצות יתרון תעמולתי במרוץ החלל, לפני שארצות הברית התמקדה ביעד ארוך הטווח של נחיתה על הירח. שיווק הגלולה למניעת היריון הרחיב את שליטתן של נשים בתכנון חייהן, אך העלה שאלות אתיות ורפואיות על הניסויים ועל הטלת האחריות למניעת היריון על נשים. הספר "מלכוד 22" הפך את האבסורד הצבאי ואת הרווח מהמלחמה למושא של סאטירה, ובאותה שנה החל בעיראק מרד כורדי שנמשך 14 שנים. המרד תרם לתהליך שבסופו התבססה בצפון עיראק אוטונומיה רחבה, אך תלותה בבגדד והלחץ האזורי הגבילו את דרכה לעצמאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טיסת גגארין הוכיחה שאדם יכול להישאר בהכרה ולתפקד בחוסר כבידה, תחום שהיה בגדר נעלם לפני השיגור.
- הצלחת גגארין וכישלון מפרץ החזירים דחפו את הנשיא קנדי לחפש יעד שבו ארצות הברית תוכל לנצח ולהכריז על תוכנית הירח.
- הגלולה אפשרה דחיית ילודה והרחיבה אפשרויות לימודים ועבודה, אך גם קיבעה במידה רבה את האחריות למניעת היריון על נשים.
- המרחק ממלחמת העולם השנייה והספקנות של קוראי שנות השישים סייעו ל"מלכוד 22" להפוך את המלחמה, הצבא וספסרות המלחמה למושא ביקורת סאטירית.
- האוטונומיה הכורדית בעיראק התבססה אחרי 1991 בחסות האזור האסור בטיסות, אך נחלשה לאחר משאל העם לעצמאות ב-2017 ואובדן השליטה בכרכוכ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה ברית המועצות הקדימה את ארצות הברית בשיגור האדם הראשון לחלל לפי איתי נבו ממכון דוידסון?
לפי איתי נבו התשובה היא בשתי מילים, המתכנן הראשי קורוליוב, שהיה מסור לפרויקט וידע לרתום את המערכת הפוליטית הסובייטית. ב-12 באפריל 1961 שוגר יורי גגארין, השלים הקפה שלמה של כדור הארץ ונחת אחרי 108 דקות, בזמן שהאמריקאים עוד התכוננו לטיסה תת-מסלולית בתוכנית מרקורי.
▾איך הגיב אלן שפרד לטיסה של גגארין, ומה עשה קנדי בעקבותיה?
לפי הסיפור שפרד דפק בזעם על השולחן כששמע שהרוסים הקדימו אותו, והוא עצמו טס לחלל כשלושה שבועות אחר כך, בתחילת מאי 1961. ההשפלה הזאת, יחד עם הכישלון במפרץ החזירים, הביאה את ג'ון קנדי להכריז בקונגרס על תוכנית להנחית אדם על הירח עד סוף העשור ולהחזיר אותו בשלום.
▾למה החללית של גגארין הופעלה מהקרקע ולא על ידו?
לפני הטיסה אף אחד לא ידע איך גוף האדם יתפקד בחוסר כבידה, ולכן חששו שגגארין יאבד הכרה. לגגארין היה קוד סודי לעקוף את המערכת ולהטיס ידנית, אבל זה דרש פרוצדורות שלמות, ושאלות כמו אכילה, תפעול החללית ותקשורת נשארו נעלמות עד הטיסות האלה.
▾מה הביקורת הפמיניסטית של ד"ר שרון אורשלימי על הגלולה למניעת הריון?
ד"ר אורשלימי, סוציולוגית של רפואה, שואלת למה נשים בריאות לוקחות תרופה הורמונלית במשך שנים רבות כשהן לא חולות, וטוענת שהגלולה הטילה את האחריות למניעת הריון על נשים בלבד. היא מכירה בכך שבזמנה הגלולה הצילה נשים, ומצביעה על פיתוחים בתעשיית הפמטק לאמצעי מניעה לגברים כחלופה.
▾למה יואב פרומר חושב שמלכוד 22 של ג'וזף הלר הצליח דווקא בתחילת שנות ה-60?
ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, מסביר שהמרחק של 15-16 שנה ממלחמת העולם השנייה איפשר מבט ביקורתי וסאטירי, ושהקוראים היו דור הבייבי בום הסקפטי. לדבריו הלר עצמו אמר שהוא היחיד שהרוויח ממלחמת וייטנאם, כי הספר יצא ממש ערב המלחמה.
שיווק והכנסות מהמאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית היסטוריה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 128 הפרקים של המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-128 הפרקים של המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour הופכים למגזין?
- 128 פרקים = 128 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של המאה ה-20: שנה בשעה The 20th century: a year in an hour, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
תכלס!
קול האוניברסיטה
if we will Podcast אם נרצה
אם נרצה
סופרים כבשים - סיפורים לילדים לפני השינה
רמה שפרון
היסטוריה עולמית - הקורסים
רפאל כהן
ירושלים, הפודקסט
שלמה צזנה
חלון גאווה Window for Pride
כאן