פרק בונוס: רגשות - דנה מטיילת בגוף האדם

מטיף נוצרי כריזמטי מארצות הברית שכנע 157 מתיישבים להפליג ליפו ולהקים מושבה אמריקאית — וכל החלום התחיל להתפורר.

הפרק מספר את סיפורה של המושבה האמריקאית ביפו, שהוקמה לפני כ-160 שנה על ידי המטיף ג'ורג' אדאמס ממדינת מיין, שהאמין בשיבת היהודים לארץ ישראל כתנאי לבוא המשיח. יובל מלכי, יחד עם הדמות המצחיקה פיצקי, מוליך את הילדים דרך המסע: גיוס המאמינים, ההפלגה הקשה של 42 ימים ב-1866, ובניית המושבה מול קשיי האקלים, המחלות, הבעיות הכלכליות והתנהגותו השתיינית של אדאמס. הסיפור משלב הומור ותובנות היסטוריות, ומלמד ילדים כיצד נראו החיים בארץ ישראל העות'מאנית — קשים, מסוכנים ורחוקים מהחלום שהובטח. הפרק מתאים לילדים אך מציג היסטוריה אמיתית ומורכבת על אמונה, אכזבה ועמידות.

תובנות מרכזיות

• אדאמס תיאר למאמיניו את ארץ ישראל כגן עדן עם פרדסי תפוזים ועצי זית, אך הסתיר מהם את הדרכים המשובשות, שודדי הדרכים, הרחובות המלוכלכים והמגפות.
• המתיישבים נתנו לאדאמס את כל כספם, מכרו חוות ובתים, והפליגו עם בתים מפורקים מלוחות עץ שאפשר היה להרכיב בקלות בארץ ישראל.
• המושבה הוקמה ליד אתר קבורה המוני של חולים, ורבים מהמתיישבים נדבקו במחלות ומתו זמן קצר אחרי שהגיעו.
• חוסר הידע בחקלאות מזרח-תיכונית גרם למתיישבים לעבד את האדמה לא נכון ולזרוע זרעים שלא התאימו לאקלים — מתכון לכישלון היבול.
• פיצקי מלמד הבחנה לשונית: כלי שיט גדול נקרא 'אונייה', בינוני 'ספינה', וקטן 'סירה' — אז נכון יותר 'אוניית מפרש' מאשר 'ספינת מפרש'.