
אמיר גל אור: יחסי ארה״ב וסין - ישראל והגיאופוליטיקה של המעצמות
אבי דויטש, ותיק שוק ההון, טוען שריבית של 4% בישראל היא 'נסיעה ב-40 קמ"ש בכביש מהיר' — עודף זהירות מסוכן שחונק את המשק ומנפח את יוקר המחיה.
בפרק מארח לירון רוז את אבי דויטש, מייסד תחום החיסכון ארוך-הטווח באקסלנס נשואה וכיום מייסד חברת האשראי נובו מילניום, עם כשלושים שנות ניסיון בשוק ההון. הדיון מתמקד בריבית בנק ישראל שעומדת על 4% — ריבית ריאלית של כ-2% מעל אינפלציה של כ-2%, פער שדויטש מכנה חסר תקדים בהשוואה לגוש היורו ולארצות הברית. הוא מסביר כיצד הריבית הגבוהה מבריחה השקעות, חונקת את שוק הנדל"ן (שאחראי לרבע מהצמיחה) ומייקרת אשראי, ותוקף את הטיעון של 'עודף זהירות' בשל המלחמה והמצב הגיאופוליטי. הפרק מתאים למי שמתעניין במאקרו-כלכלה ישראלית, ריבית, נדל"ן ויוקר המחיה — מנקודת מבט של איש עסקים מנוסה ולא של אקדמאי.
תובנות מרכזיות
- ריבית ריאלית נורמטיבית באינפלציה של 2-3% צריכה להיות אחוז אחד לכל היותר; 4% ריבית מול 2% אינפלציה הוא פער של כ-2% שדויטש מגדיר כחסר תקדים — בגוש היורו המרווח כ-0.15% ובארה"ב כאחוז.
- הריבית בישראל גבוהה כמעט פי שניים מאירופה: חברה שמגייסת אשראי בישראל משלמת 5.5%-7% לעומת 3%-4% בבנק אירופאי — מה שמבריח השקעות פוטנציאליות מהמשק.
- מעבר לריבית הבסיס יש מרווח של עוד אחוז וחצי בין ריבית בנק ישראל לפריים — סך הכל כ-3.5% תוספת שהצרכן משלם, רובה מיותרת.
- לפי חוק בנק ישראל מ-1951 רק בנקים רשאים לקנות כסף ישירות מהמדינה ולקבל פיקדונות — מבנה שיוצר 'מונופול' שבו הבנקים מרוויחים פי שלוש על הכסף ללא סיכון, מה שדויטש מכנה תאונת חקיקה שיש לתקן.
- המשק הישראלי נשען על קטרים שלא נפגעים מהריבית — גז, תעשייה ביטחונית, הייטק וסייבר — אך הקטר הרביעי, הנדל"ן, נפגע קשות עד כדי מכירות אפסיות של דירות חדשות.
מה צריך לעשות בנק ישראל אם הוא יוריד ריבית והאינפלציה תתפרץ? דויטש משיב במשל הנהיגה: בדיוק כמו בארה"ב — פשוט מעלים את הריבית מחדש, כי 'עודף זהירות מהווה סכנה' בדיוק כמו נסיעה איטית מדי בכביש מהיר.