ד״ר אילן גילדין: סוף עידן הדולר? למה ישראל חייבת למצוא חברים חדשים בעולם ומהר

למה השקל בשיא של כל הזמנים דווקא בעיצומה של מלחמה, ומדוע הצרכן הישראלי עדיין משלם יותר על כמעט כל מוצר.

בפרק מארח לירון רוז את יוסי פריימן, מנכ"ל חברת פריקו ודילר מטבע חוץ ותיק שהיה בין מקימי חדר העסקאות בבנק הפועלים, לשיחת עומק על שער הדולר-שקל שמתחזק לכיוון 3.20 ומטה גם בתוך מלחמה ממושכת ומתח גיאופוליטי. פריימן מסביר שהשקל החזק אינו מפתיע, ושהכוח המרכזי מאחוריו הוא הגופים המוסדיים שמחזיקים מאות מיליארדי דולרים בנכסים בחו"ל ונאלצים למכור מט"ח כדי לגדר חשיפה, וכך דוחפים את השער מטה גם בלי שום שינוי כלכלי אמיתי. הוא מזהיר שהשקל החזק אמנם מוזיל טיולים ויבוא אך פוגע קשות בתעשייה המסורתית, בחקלאות וביצואנים שעובדים בשולי רווח דקים. עוד נדונים יוקר המחיה, השאלה מדוע מוצרים בקפריסין זולים ב-30 אחוז, תפקיד ההייטק בכלכלה, והשפעת השער על שוק הנדל"ן. הפרק מתאים למי שמתעניין בכלכלה ישראלית, שוק המט"ח ויוקר המחיה.

תובנות מרכזיות

• השקל החזק נובע במידה רבה מהגופים המוסדיים: כשערך תיק המניות שלהם בחו"ל גדל, הם נאלצים למכור מט"ח כדי לגדר חשיפה מול התחייבויות שקליות, וכך דוחפים את השער מטה בלי שום אירוע כלכלי.
• פריימן טוען שהיה צריך מזמן לנטרל את שער המסחר של הגופים המוסדיים מהשער הקובע לציבור, כי גופים ענקיים בשוק מט"ח קטן ומעבדתי מעוותים את התמונה לכלל המשק.
• השקל החזק נראה טוב לצרכן ולמטייל, אבל פוגע אנושות בתעשייה המסורתית, בחקלאות וביצואנים שעובדים בשולי רווח של אחוזים בודדים ולא יכולים לספוג תנודות חדות.
• במוצרים רבים מי שקובע את המחיר בישראל אינו היבואן המקומי אלא חברת האם הבינלאומית, שמכתיבה מחיר גבוה יותר (למשל 30 אירו בישראל מול 20 בקפריסין) כי היא מנצלת את השכר הגבוה במשק.
• ההייטק הוא סיפור הצלחה שמזרים מט"ח ומוריד את הגירעון, אך עובד בו משלם פי שש מס מעובד רגיל, וכל זה מתרכז באוכלוסייה מצומצמת של כ-400 אלף עובדים, כ-12 אחוז מכוח העבודה.