פרק 29 - יהודה הראל, אבי ההתיישבות בגולן
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 25 באוגוסט 2022 |
|---|---|
| אורך | 56 דק׳ (ארוך ב-18% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
על מה הפרק?
ראיון עם יהודה הראל, מחלוצי הגולן, על תפיסתו לגבי חלוציות מודרנית ועל הצורך בשינוי יסודי של מערכת החינוך התעשייתית לטובת למידה מבוססת חקר.
בפרק זה מארחים בני בואר ועקיבא תורנהיים את יהודה הראל, מחלוצי ההתיישבות בגולן וחתן פרס ישראל, לשיחה על חלוציות במאה ה-21. הראל מציג את תפיסתו לפיה המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים בניצחון, וכעת עליו להתמקד באתגרים חברתיים וחינוכיים. הוא מבקר בחריפות את מערכת החינוך הנוכחית, אותה הוא מגדיר כתעשייתית ומיושנת, ומסביר כיצד יש להוביל שינוי חינוכי מבוסס חקר וחיבור לקהילה מלמטה. הפרק מציע זווית ראייה מרתקת על עשייה חלוצית שאינה פוליטית, ועל הניסיון ליצור מודלים חינוכיים חדשים.
/ תובנות מרכזיות
- חלוציות כיום אינה מאבק פוליטי, אלא התמקדות באתגרים אסטרטגיים כמו חינוך, חברה וחקלאות.
- מערכת החינוך המודרנית תקועה במודל תעשייתי בן 200 שנה שפוגע בילדים על ידי הענשתם על טעויות, בעוד שהעולם דורש יצירתיות וחוסר פחד מכישלון.
- שינוי מערכתי בחינוך לא יגיע ממשרד החינוך או הסתדרות המורים, אלא מניסיונות נקודתיים מלמטה שיגדלו ויצמחו באופן אבולוציוני.
- הצלחה אמיתית של פרויקט חינוכי או חברתי נמדדת ביכולת שלו להמשיך ולהתנהל גם בלי היוזם המקורי שדחף אותו.
האם בגיל 33 כשעלית לגולן, זו הייתה סקרנות או חלוציות?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה הניע את האורח לעלות לרמת הגולן בגיל 33 מיד אחרי מלחמת ששת הימים?
- הוא מספר שהייתה לו עמדה פוליטית בעניין השטחים, אבל מה שהניע אותו בפועל היה סקרנות ומה שהוא מכנה קצת הרפתקנות, שמתאימות לגיל צעיר. הוא עלה מקיבוץ מנרה עם משפחה ובה שלושה ילדים, והיה ממקימי קיבוץ מרום גולן ומהשותפים להקמת יישובים נוספים בגולן.
- למה לדעתו המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים?
- לדבריו הגולן ניצח ניצחון מוחלט: היה צריך לשכנע לא רק שכדאי לצרף אותו למדינת ישראל, אלא גם לצרף אותו לארץ ישראל, שאליה הוא לא נחשב קודם, והיום זה מובן מאליו. לכן העיסוק בפוליטיקה של הגולן הוא לדעתו תפוקה שלילית שרק מחזירה את הגולן לסימן שאלה, ומה שנשאר הוא לעסוק בחינוך, בחקלאות ובחברה.
- למה האורח טוען שהחינוך המערבי תקוע מאתיים שנה?
- לטענתו החינוך נבנה לפני כמאתיים שנה כשיצרו לימוד לכל הילדים, ומאז נשאר חינוך תעשייתי בזמן שהעולם התקדם. הוא מדגים דרך ההייטק: בתעשייה מחפשים אנשים יצירתיים שלא מפחדים לטעות, ואילו בבית הספר עדיין מענישים על טעות ומשתילים בילד פחד לכל החיים, והוא יוצא בתחושה עמוקה שללמוד זה דבר לא נעים.
- איך נראית כיתת גוונים בקצרין בפועל?
- היא נפתחה ככיתה אחת בלבד, מתוך אמונה בצמיחה מלמטה, והיא בנויה כמעין מעבדת הייטק: חמישים ילדים באולם שיש בו פינת אוכל, מטבחון ופינת מנוחה. אין צלצול לשיעור, חצי יום מוקדש לנושא אחד וחצי יום לנושא אחר, ובחדר שניים עד שלושה מנטורים שמלווים עבודת חקר. אחרי שהמחזור הראשון סיים והגיע להישגים גבוהים בלי סלקציה, כל בית הספר עבר לשיטה.
- מה לדעתו עוד חסר כדי להשלים את השינוי בבית הספר?
- הוא אומר לצוות שעשו רק כחצי מהדרך. חסרות לדעתו כיתות רב גיליות, כי לא נכון לקבץ ילדים לפי שנת הייצור שלהם אלא לפי מה שמעניין אותם, וחסרה שבירה של גדר בית הספר וחיבור שלו לתעסוקה, לקהילה, להורים, למפעלים, למרפאות וליקב, בדגם של שוליאות.
מתיאור הפרק
יהודה הראל, חתן פרס ישראל לחקלאות והתיישבות, חבר הכנסת לשעבר מקים ותושב מרום גולן ומראשי ההתיישבות ברמת הגולן. יהודה היה ועודנו יזם ושותף של אינספור פרויקטים בתחומי החינוך, החברה, תעשיה, חקלאות והתיישבות. דיברנו על מהי חלוציות היום, חינוך מונטסורי ותוכנית אודם, מנועי צמיחה, תפקיד ההייטק והיזמות, מהות הפריפריה, מהי אוכלוסיה איכותית ואיך מושכים אותה, היתרון היחסי של הגולן, איך הממשלה יכולה לעזור (״בעיקר לא להפריע״), כשלונות אישיים וחשיבותם, איך מחוללים שינוי בר-קיימא (מלמטה למעלה, באמונה בדרך ובסבלנות רבה), ומהו הדבר החשוב ביותר (המשפחה). לינק לאתר ולספרו החדש ״פרפר בחושך״: https://w