פרק 28 - דרכי טיפול בהפרעת קשב - אימון קוגנטיבי התנהגותי (CBT) - שיחה עם ליסה גרוסמן
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 13 ביוני 2026 |
|---|---|
| אורך | 59 דק׳ (ארוך ב-24% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | אימון מותאם קשב מול טיפול פסיכולוגי |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק?
למה אימון מותאם קשב עובד שם שטיפול פסיכולוגי ופלייתרפי נכשלים, ומתי בכל זאת חייבים פסיכולוג.
ליסה גרוסמן הופכת את ההנחה שילד מתפרץ זקוק לטיפול רגשי - לטענתה הפרעת קשב היא הפרעת ויסות וסינון, לא בעיה רגשית, ולכן פלייתרפי או תרפיה באמנות פעם בשבוע פשוט לא נוגעים במקום שבו הקושי קורה, בבית ובכיתה. מה שמפתיע הוא הטענה שאין מחקר שמראה שטיפול רגשי כלשהו עובד על ילדי קשב, ושהמוטיבציה לעולם לא תגיע מעצמה - המאמן הוא שיוצר אותה. המתח האמיתי הוא בין הרצון של ההורה לתקן את הילד לבין ההבנה שהשינוי מתחיל דווקא בהורה עצמו ובאמונות שלו. נשארת פתוחה השאלה איפה בדיוק עובר הגבול שבו מאמן חייב להעביר את הילד לפסיכולוג או פסיכיאטר.
הפרעת קשב היא הפרעת ויסות וסינון ולא בעיה רגשית, ולכן הכלי הנכון הוא אימון שיוצר מוטיבציה חיצונית והדרכת הורים, לא טיפול פסיכולוגי או פלייתרפי שאין להם בסיס מחקרי לקשב.
/ תובנות מרכזיות
- המאמן לא מחכה למוטיבציה אלא מייצר אותה - בניגוד ללייף קואצ' שמניח שהמוטיבציה קיימת מראש
- מאמן קשב חייב להיות מומחה במוח ובתפקודים הניהוליים, ולכן לייף קואץ' לא מוכשר לאמן אדם עם קשב
- טיפול רגשי פעם בשבוע נכשל כי הקושי קורה בבית ובכיתה וההורים, שאינם בחדר, הם שצריכים להעביר את המסר ביום-יום
- הילד מחקה את ההורה - אם ההורה מתפרץ על ההתפרצות, היא רק נמשכת, ולכן השינוי מתחיל באמונות ובתגובות של ההורה
- ילדי קשב מתעכבים כ-30 אחוז רגשית, כך שבן 15 יכול להתנהג לרגע כמו בן 5, וההורה צריך להיות 'המזכיר הבכיר של המוח' ולא שוטר
- חיזוק חייב להיות מיידי כי הילד חי על דופמין וריגוש, ופרס בעוד שבוע חסר משמעות עבורו
- מסך הוא תחרות שעוצרת התפתחות של תפקודים ניהוליים - דופמין קל מדי שמונע מהמוח להתאמץ על הקשה
מהם המצבים שבכל זאת כן צריך להגיע לטיפול פסיכולוגי ומאמן לא יכול לעזור?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- ליסה גרוסמן הופכת את ההנחה שילד מתפרץ זקוק לטיפול רגשי - לטענתה הפרעת קשב היא הפרעת ויסות וסינון, לא בעיה רגשית, ולכן פלייתרפי או תרפיה באמנות פעם בשבוע פשוט לא נוגעים במקום שבו הקושי קורה, בבית ובכיתה. מה שמפתיע הוא הטענה שאין מחקר שמראה שטיפול רגשי כלשהו עובד על ילדי קשב, ושהמוטיבציה לעולם לא תגיע מעצמה - המאמן הוא שיוצר אותה. המתח האמיתי הוא בין הרצון של ההורה לתקן את הילד לבין ההבנה שהשינוי מתחיל דווקא בהורה עצמו ובאמונות שלו. נשארת פתוחה השאלה איפה בדיוק עובר הגבול שבו מאמן חייב להעביר את הילד לפסיכולוג או פסיכיאטר.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- המאמן לא מחכה למוטיבציה אלא מייצר אותה - בניגוד ללייף קואצ' שמניח שהמוטיבציה קיימת מראש · מאמן קשב חייב להיות מומחה במוח ובתפקודים הניהוליים, ולכן לייף קואץ' לא מוכשר לאמן אדם עם קשב · טיפול רגשי פעם בשבוע נכשל כי הקושי קורה בבית ובכיתה וההורים, שאינם בחדר, הם שצריכים להעביר את המסר ביום-יום · הילד מחקה את ההורה - אם ההורה מתפרץ על ההתפרצות, היא רק נמשכת, ולכן השינוי מתחיל באמונות ובתגובות של ההורה · ילדי קשב מתעכבים כ-30 אחוז רגשית, כך שבן 15 יכול להתנהג לרגע כמו בן 5, וההורה צריך להיות 'המזכיר הבכיר של המוח' ולא שוטר · חיזוק חייב להיות מיידי כי הילד חי על דופמין וריגוש, ופרס בעוד שבוע חסר משמעות עבורו · מסך הוא תחרות שעוצרת התפתחות של תפקודים ניהוליים - דופמין קל מדי שמונע מהמוח להתאמץ על הקשה
מתיאור הפרק
ישנם לא מעט סוגי טיפולים שמוצעים לאנשים עם הפרעת קשב. מחקרים מראים שהטיפול היעיל ביותר לילדים עד גיל 6 הינו הדרכת הורים ולילדים מגיל 6 ומעלה הינו הדרכת הורים בשילוב טיפול CBT. למתבגרים ומבוגרים אנו רואים אפקטיביות גדולה באימון CBT. על מנת להבין טוב יותר את הכלי של אימון קוגנטיבי - התנהגותי לאנשי קשב הזמנתי את ליסה גרוסמן. בפרק זה שוחחנו על: 1. ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לאימון לאנשי קשב? 2. באילו מצבים הולכים לטיפול פסיכולגי ובאילו לאימון הפרעת קשב? 3. במה שונה אימון ספציפי של הפרעת קשב לאימון כללי (Life Coach)? 4. מה זה פונקציות ניהוליות? 5. אחת הבעיות המרכזיות שאני רואה בקליניקה עם הורים ל